לאתגר את התעשייה

יואב שטרמן

אפשר לשער שגם מכחישי משבר האקלים יתקשו לראות בחיוב את תרבות הצריכה העכשווית. אם בתחילת המאה ה-21, בשורת הצמיחה העלתה על נס את העיצוב ככוח כלכלי, הרי לאחר יותר מעשור נראה שהמטוטלת עברה לצד השני. “יש שינוי בעולם, סוג של משבר, שמבהיר שאי אפשר להמשיך כמו קודם,” אומר המעצב יואב שטרמן, חבר סגל במסלול לעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “הקפיצה הטכנולוגית, ההשקעה בעיצוב ובייצור המוני הביאו בחסות הגלובליזציה למצב של עודף ייצור. כיום המעצבים צריכים לדעת לרתום את הטכנולוגיה המתפתחת במהירות לטובת המשתמש ולטובת ייצור מקיים, מקומי ולפי דרישה.”

נקודת המוצא שעליה מצהיר שטרמן הובילה להקמת המעבדה לחומר מקודד – Coded Matter, שפתח לאחרונה. המחקרים במעבדה יובילו מהלך של הגדרה מחדש של תפקיד המעצב במציאות הנוכחית – תפקיד ששטרמן מכיר היטב בזכות ניסיונו בתעשייה. הוא הגיע למסלול לעיצוב תעשייתי אחרי שלמד תואר ראשון בבצלאל ותואר שני ב-Media Lab MIT בהנחיית פרופ’ נרי אוקסמן. אחרי הלימודים המשיך לעבודה בחטיבת החדשנות של חברת נייקי. מבחינתו הייצור המתקדם, ובעיקר ההתמקדות בייצור בהתאמה אישית, הם העתיד של תחום העיצוב. זהו עתיד שהאקדמיה היא האכסניה הטובה ביותר לקידומו הודות לחופש מההגדרות המסורתיות של התעשייה כמו גם תפיסות מושרשות וקונבנציות מקצועיות. שטרמן מבהיר ש”המחקר האקדמי משחרר את המעצבים מאילוצים כלכליים ומאפשר להם לאתגר את התעשייה.”

עם שובו לישראל עבד שטרמן בתעשיית הטקסטיל (חברת דלתא), והוא מסביר שזו אומנם תעשיית לואו-טק שמתבססת על עבודת ידנית, אולם בשנים האחרונות מתחולל בה שינוי בזכות השימוש במדפסות תלת-ממד ומכונות סריגה ואריגה דיגיטליות. “הטכנולוגיות החדשות מרחיבות את האפשרות לייצור מותאם אישית וכך מעוררות שאלות בנוגע למחזור, ייצור טקסטיל בר-קיימא וצמצום משאבים. אלה השאלות שאיתן אנחנו מתמודדים במעבדה.”

במעבדה כבר מתקיימים כמה מחקרים הבודקים את האפשרות של התאמה אישית באמצעות הדפסת תלת-ממד וטכנולוגיות ייצור מתקדמות. אחד המחקרים, לדוגמה, מתמקד בייצור חזייה לנשים אחרי ניתוח כריתת שד. עד כה נאלצו נשים אלה ללבוש פרוטזה. על ידי סריקה אישית והאלגוריתם שמפותח במעבדה אפשר לייצר חזייה המותאמת באופן מושלם, באופן המקל על השימוש וממטב את תהליך הייצור.

העובדה שחלק ניכר מהחוקרים הם מעצבים בעלי ניסיון מגבירה את הסיכוי שהידע שיצטבר במסגרת המחקרים במעבדה יגיע לרצפת הייצור ולתעשייה לטובת העתיד של כולנו.