פרופ' מנחם רבהון, 2022-1929

הטכניון אבל על מותו של פרופ' אמריטוס מנחם רבהון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

פרופ' רבהון, איש אקדמיה ומדען בעל שם עולמי בתחומי המים, התמחה בשיפור איכותם של מי קולחין, מי שפכים ושיטות סינון. הוא הקדיש את חייו למשק המים הישראלי והעמיד דורות רבים של מהנדסים וחוקרים בתחום. ביום העצמאות ה-64 למדינת ישראל הוא זכה להדליק משואה בהוקרה על פועלו.

פרופסור רבהון ייסד פרס שנתי לחוקר מצטיין בטכניון בתחום הביו-רפואה, על שם נכדו האהוב דניאל שירן שנפל במלחמת לבנון השנייה והתעניין מאוד בתחום זה. פרס דניאל שירן מוענק מאז שנת 2009 בכל שנה לחוקר מצטיין מהטכניון בתחום הביו-רפואה. הפרס, בגובה $3000, הוענק לראשונה לפרופ' מיכאל גליקמן מהפקולטה לביולוגיה על עבודתו בתחום מחזור החלבונים בתא וחקר הפרוטאוזום, ומאז הוענק לשורה של חוקרים ובהם פרופ' חבצלת פלד-ביאנקו, פרופ' איתן קימל פרופ' דבי לינדל, פרופ' מורן ברקוביץ', פרופ' אסתי סגל, פרופ׳ שלי צליל, פרופ' אבי שרודר, ד"ר ירון פוקס, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' תומר מיכאלי ופרופ׳ יואב שכטמן.

אנו משתתפים בצער המשפחה.

יהי זכרו ברוך.

לזכרו של פרופ' רבהון אנו מפרסמים כתבה ממגזין הטכניון 2009 שנכתבה בהגיעו לגבורות.

 

פרופ' מנחם רב הון

פרופ' מנחם רב הון

פרופסור מנחם רבהון – 50 שנות מחקר

50 שנים של פעילות מחקרית, פעילות חלוצית בתחומי המים והטיפול בשפכים, ייזום מפעל סינון המים באתר אשכול – אלה הם רק מעט מציוני הדרך בקריירה המדעית הרחבה והמרשימה של פרופסור מנחם רבהון, שהגיע בימים אלה לגבורות. ובכל זאת, כאשר הוא מספר על פעילותו הענפה, הנמשכת גם עתה בעזרה בהנחיית סטודנטים ובייעוץ ל"מקורות" ולנציבות המים, מכסה דוק של עצבות את עיניו של האיש הנחמד והצנוע הזה.

"אני לא זוכר שבכיתי אי פעם," הוא אומר וקולו נשבר. "אולי רק כשאחותי נפטרה מסרטן בגיל צעיר. ועכשיו אני בוכה כל כך הרבה."

פרופסור רבהון בוכה על נכדו היקר, דניאל שירן ז"ל, שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה, ב-4 באוגוסט 2006. נער חסון ויפה מראה, עם מבט ביישני אך חודר, תלמיד מצטיין, ספורטאי, אוהב חיים. וחייו של סבו, המדען המבריק, השתנו בחטף.

 

פרופ' רב הון עם נכדו דניאל שירן ז"ל

פרופ' רב הון עם נכדו דניאל שירן ז"ל

דניאל יפה התואר

"הו דניאל יפה התואר, הנגביסט מגולני שנקטף כה צעיר, איך נפלת בין ארזי הלבנון, שתי אצבעות מצידון" – אומרות מילות השיר שכתבו חבריו לאחר מותו. דניאל היה נכדו הראשון של פרופסור רבהון והוא מלווה אותו כל העת, בכל אשר יעשה וילך. הוא פועל להנצחתו ב"יום דניאל" במרכז לנוער שוחר מדע במרכז הקדם-אקדמי בטכניון – יום חוויתי בהתנסות במדעים עבור תלמידי ביה"ס היסודי שבו למד דניאל; בהרצאה שנתית לזכרו בפני הפלוגה המסייעת של "גולני" ובפרס מחקר על שם דניאל לחוקר מצטיין בביו-רפואה, תחום שדניאל התעניין בו מאוד (הוא למד ב"הריאלי" ביו-טכנולוגיה). גם האגודה הישראלית לקרדיולוגיה מעניקה פרס על שמו למתמחה מצטיין בתחום הקרדיולוגיה.

 

ילדות וגלות

80 שנותיו של מנחם רבהון מתאפיינות בנחישות רבה, בחריצות, בדקדקנות ובהישגים מדעיים רבים. הוא נולד בפולין בשנת 1929 וקיבל חינוך כפול: הוא גדל בבית דתי ולמד תורה ב"חדר", ובמקביל למד בבית ספר עברי מודרני ציוני.

עם פלישת הגרמנים לפולין בספטמבר 1939 ברחה המשפחה בעגלה רתומה לסוסים לדרום מזרח פולין, במטרה לעבור לרומניה ומשם לעלות על אונייה לארץ ישראל. אולם אחרי שבועיים של נסיעה, בהגיעם קרוב לגבול עם רומניה, נכנס לאזור הצבא האדום (בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ). האזור הפך לחלק מאוקראינה הסובייטית ובני המשפחה הפכו לפליטים. בשנת 1940 הוגלו לעומק ברית המועצות ונאלצו להתמודד עם רעב וקשיים אחרים. הוריו של מנחם שלחו אותו לבית ספר תיכון רוסי, שם למד ארבע שנים.

טקס הענקת פרס דניאל שירן לפרופ' מיכאל גליקמן (2009)

טקס הענקת פרס דניאל שירן לפרופ' מיכאל גליקמן (2009)

לאחר המלחמה חזרה המשפחה לפולין, ושם סיים מנחם את לימודיו התיכוניים והתחיל ללמוד בפוליטכניקום. במהלך השנה השנייה הפסיק מנחם את לימודיו כדי לסייע לנוער יהודי מבתי ילדים להצטרף לקבוצות חלוציות-ציוניות ולעלות לארץ. בינואר 1950 עלה מנחם עם משפחתו לארץ, ומקום מגוריהם הראשון היה במעברה.

בזכות ידיעת העברית והלימודים המקצועיים התקבל מנחם לעבודה בחיל המדע (לימים רפא"ל). היועץ הראשי לקבוצה שבה עבד היה פרופסור טורצקי שבנו, פרופסור ארנון בנטור, הוא כיום דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. בהמלצתו ובהתעקשותו החל מנחם רבהון ללמוד בטכניון. את לימודיו מימן בעבודות לילה כסבל בנמל חיפה.

עם סיום לימודיו עבד כמהנדס בחברה לטיפול במים, ובשנת 1957 קיבל מענק ללימודי תואר שני באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. עם שובו הקים, יחד עם פרופסור וקס ז"ל, את המחלקה להנדסת הסביבה הראשונה בארץ, שהתמקדה בטיפול במים ובשפכים ובהשבתם.

טקס הענקת פרס דניאל שירן לפרופ' דבי לינדל (2014)

טקס הענקת פרס דניאל שירן לפרופ' דבי לינדל (2014)

מאז התפתחה הקריירה המדעית של פרופסור מנחם רבהון, וכמומחה בעל שם עולמי חקר, עבד וייעץ בארץ וברחבי העולם. עבודותיו מצוטטות באלפי מאמרים בספרות המדעית-מקצועית, והוא הנחה יותר מ-50 סטודנטים לתארים גבוהים, 7 מהם מכהנים כפרופסורים בארץ ובחו"ל.

מחקריו משתרעים על פני ספקטרום רחב של תחומים, ביניהם  מחקר חלוצי בתהליכי הפתתה (פלוקולציה – שיטה לטיהור מים); פיתוח מודל פיזיקלי-מתמטי לסינון מים במצע גרנולרי, מודל שיושם במפעל הסינון המרכזי בארץ שנחנך בחודש יוני 2007. פרופסור רבהון היה הראשון בארץ שעסק (כבר בסוף שנות השישים) בטיפול פיזיקו-כימי בשפכים. מחקריו בתחום של מליחות שפכים הרחיבו את המודעות לנושא והביאו להוצאתן של תקנות האוסרות הכנסת תמלחות למערכות ביוב. במשך עשרות שנים מטיף רבהון לשידרוג הטיפול בקולחים כדי למנוע זיהום מי-תהום.

במסגרת עבודתו בתחום של השבת שפכי תעשייה הכניס פרופסור רבהון, כבר לפני יותר משלושים שנה, את השימוש במי-קולחים מושבים למערכת הקירור של בתי הזיקוק (בז"נ) – שתי ה"לבניות" המפורסמות שהן מסמלי העיר חיפה. על מפעל זה, שצמצם משמעותית את זיהום הקישון, הוא קיבל את מדליית Rudolph מהפדרציה האמריקאית למים וסביבה.

 

טקס הענקת פרס דניאל שירן לפרופ' אסתי סגל ((2016

טקס הענקת פרס דניאל שירן לפרופ' אסתי סגל ((2016

תעודת הוקרה

בשנת 2007 נחנך מפעל הסינון המרכזי בישראל, בנוכחות כאלף איש ובמעמד ראש הממשלה וראשי חברת "מקורות". להפתעתו קיבל פרופסור רבהון תעודת הוקרה בסיומו של הטקס. "מוענקת לך בזאת תעודת הוקרה על תרומתך רבת השנים, להקמת מפעל הסינון המרכזי באתר אשכול, המבטיח אספקת מי שתייה באיכות גבוהה לתושבי מדינת ישראל," נאמר בה. פרופסור רבהון שאל בענווה אם הוא יכול להשיב. כשראש הממשלה ויו"ר "מקורות" עומדים לצדו הוא אמר: "אני מקדיש את כל עבודתי לזכרו של נכדי, דניאל שירן, לוחם גולני, שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה". ראש הממשלה ויו"ר מקורות הרכינו את ראשיהם, ופרופסור רבהון המשיך ושיבח את כל העושים במלאכה, ממקורות ותה"ל.

דמעות עולות בעיניו כשהוא מספר זאת. בשקט המשתרר בחדר הוא נשאל: "כמה נכדים יש לך"?

"נולדו לי תשעה נכדים," הוא משיב בקול סדוק. "איני יכול להשיב תשובה אחרת. כן, נולדו לי תשעה נכדים".