הבוסטר יעיל בהקטנת העומס הנגיפי למספר חודשים

חוקרים ממכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM (קאהן-סגול-מכבי) בשיתוף חוקרים מהטכניון מצאו כי השפעת הבוסטר על הורדת העומס הנגיפי דועכת, בדומה למנת החיסון השנייה.

מחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM בראשות ד"ר טל פטלון והטכניון מראה כי האפקטיביות של מנת הבוסטר בהורדת העומס הנגיפי דועכת תוך חודשים. במחקרים קודמים נמצא כי העומס נגיפי קשור ככל הנראה לסיכוייו של נדבק להדביק אחרים, כך שככל שהעומס הנגיפי נמוך יותר, עולים סיכויי ההדבקה.

פרופ' רועי קישוני

פרופ' רועי קישוני

לדברי ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי "לאור התפשטות זן האומיקרון מומלץ מאד לאוכלוסיות בסיכון לוודא כי הן פועלות על פי המלצות מערכת הבריאות״, אומרת ד"ר טל פטלון. ״עלינו, החוקרים ואנשי מערכת הבריאות, להמשיך לעקוב אחר התפשטות המחלה, השלכותיה לטווח הקצר והארוך, והאמצעים לנהל אותה בחכמה״.

לדברי פרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ״במחקרים קודמים ראינו שהחיסון והבוסטר לא רק מקטינים את הסיכוי למחלה אלא מצמצמים גם את העומס הנגיפי בגופו של מי שנדבק, ובכך ככל הנראה מצמצמים הידבקויות נוספות באוכלוסייה. עם זאת, בעבודה הנוכחית ראינו שהגנה זו של החיסון מפני עומס נגיפי גבוה דועכת תוך חודשים ספורים לאחר הבוסטר, בדומה לירידה שראינו לאחר המנה השנייה. תוצאות אלה רומזות על ירידה משמעותית ביעילות החיסון כנגד העברת הנגיף, וייתכן שירידה זו משפיעה על התפשטות הווירוס בקהילה.״

מתן לוין

מתן לוין-טיפנברון

ד"ר עידן ילין

ד"ר עידן ילין

זהו מחקר שישי בנושא הקורונה במסגרת העבודה המשותפת בין החוקרים. המחקר הובל על-ידי ד"ר טל פטלון וד"ר סיון גזית ממכון המחקר והחדשנות במכבי בשיתוף פעולה עם פרופ' קישוני, מתן לוין-טיפנברון וד"ר עידן ילין מהמרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי בפקולטה לביולוגיה בטכניון.

המחקר נערך על נתונים מותממים (אנונימיים- ללא פרטי זיהוי) באישור ועדת הלסינקי וכלל מעל ל-21,000 בדיקות חיוביות של חברי מכבי מעל גיל 20. התקופה שנחקרה היתה בין ה-28 ביוני ל-29 בנובמבר 2021, חמישה חודשים במהלכם היה זן הדלתא הזן הדומיננטי בישראל, טרם תחילת התפשטות האומיקרון.

החוקרים מציינים כי למחקר כמה מגבלות. ראשית, המחקר מתייחס אך ורק לאפקט של הבוסטר על העומס הנגיפי ואינו בוחן יעילות במניעת מחלה; כלומר הוא לא קובע כי ההגנה מפני הידבקות דועכת במידה דומה. שנית, אף שעומס ויראלי הוא אינדיקציה נפוצה לנוכחות הנגיף, המתאם בין עומס ויראלי ליכולת הדבקה אינו מבוסס במלואו. שלישית, הבדלים בהתנהגות הציבור עשויים להשפיע על העיתוי שבו אנשים נבדקים, ומכיוון שעומס נגיפי קשור לזמן שלאחר ההדבקה, הבדלים כאלה עשויים להטות את תוצאות המחקר. החוקרים מתכננים להמשיך ולעקוב אחרי נתוני העולם האמיתי ( (Real world data ולבצע מחקרי המשך באוכלוסיות שונות.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן