ההפתעה של רינה

רינה בן אל, דוקטורנטית בפקולטה לביולוגיה, גילתה רק לאחרונה שסבה התקבל לטכניון לפני 75 שנה

רינה בן אל, כיום דוקטורנטית בפקולטה לביולוגיה, עלתה מארצות הברית לפני שבע שנים, השלימה תואר שני בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וכיום היא עומדת לסיים את התואר השלישי בפקולטה לביולוגיה בהנחייתה של דיקנית הפקולטה פרופ’ יעל מנדל-גוטפרינד.

רק לאחרונה גילתה רינה שגם סבה, בנימין גרינבלט, חלם ללמוד בטכניון ואפילו התקבל ללימודים. הגילוי התרחש באפריל השנה, לאחר מותה של מיירה, סבתה של רינה ואשתו של בנימין. המשפחה סידרה את הדירה שהתרוקנה מאדם ואחד המכתבים שנמצאו, מתאריך 10 במאי 1946, הכריז כי בנימין גרינבלט יכול ללמוד בטכניון, או בשמו דאז “המכון הטכנולוגי העברי בחיפה, פלסטינה”.

מסמך המאשר את קבלתו של בנימין גרינבלט ל”מכון הטכנולוגי העברי בחיפה, פלסטינה”

 מסמך המאשר את קבלתו של בנימין גרינבלט ל”מכון הטכנולוגי העברי בחיפה, פלסטינה”

בנימין, שנפטר לפני 14 שנה בארצות הברית, לא הגשים את החלום משום שלא הצליח להגיע ב-1946 לארץ ישראל ולכן כבר נשאר בארצות הברית. לימים הוא החל ללמוד שם, בפקולטה לחקלאות באוניברסיטת ראטגרס בניו ג’רסי, אך לא השלים את לימודיו משום שנאלץ לעבוד לפרנסת המשפחה.  “הוא אהב לעבוד עם הידיים ולתקן דברים,” מספרת רינה. “הוא אהב את הבית ואת השגרה, אבל סבתא שלי סחבה אותו בכל העולם. בסופו של דבר הוא לא השלים את חלום ההשכלה האקדמית אבל הגשים את החלום המשפחתי עם משפחה גדולה ורחבה המונה כיום חמישה ילדים, 19 נכדים, 23 נינים ושני בני-נינים. כעת, כשאני יודעת שאני לומדת במקום שהוא חלם ללמוד בו, ובארץ שהוא חלם עליה, אני מאמינה שהוא מחייך אלי מלמעלה.”

רינה בן אל נולדה וגדלה בניו ג’רסי למשפחה חרדית ורכשה ידע גם במקצועות הכלליים, שכן אימה רצתה להעניק לילדיה כלים לעצמאות כלכלית. אחרי שלמדה בתיכון דתי לבנות ובסמינר נרשמה רינה ללימודי תואר ראשון במדעי הסביבה והביולוגיה באוניברסיטת ראטגרס, ובתום התואר ביקרה בישראל לראשונה במסגרת פרויקט תגלית. “הביקור לא הספיק לי והארכתי את שהותי בישראל בשלושה חודשים, שבהם עבדתי והתנדבתי באלי”ן – מרכז לשיקום ילדים ונוער. מהר מאוד התאהבתי בישראל ותוך פחות משנה עליתי לכאן.”

לקראת העליה לישראל החלה רינה בחיפושים אחר אוניברסיטה ללמוד בה לתואר שני, וכך הגיעה לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. במקביל ללימודים בהנחייתה של פרופ’ עדי זלצברג היא למדה עברית באולפן.

תוך זמן קצר היא הצטרפה למפגשי SheCodes בטכניון – מפגשים שנועדו לחשוף נשים לעולם פיתוח התוכנה. מתוך מפגשים אלה, והחשיפה לעולם הביואינפורמטיקה, הצטרפה רינה למעבדתה של פרופ’ מנדל-גוטפרוינד בפקולטה לביולוגיה. במחקר הדוקטורט היא חוקרת תאי גזע באמצעות כלים סטטיסטיים בחיפוש אחר גורמים האחראים על התפתחות תקינה של תאי לב. המחקר, שהשלכותיו קשורות בסרטן, נערך בשיתוף פעולה עם בית החולים לילדים בסינסינטי.

ל

מתחת למטריה: רינה (משמאל) ואחותה עם סבא בנימין. סבתא מיירה מציצה מהחלון שבדלת

 מתחת למטריה: רינה (משמאל) ואחותה עם סבא בנימין. סבתא מיירה מציצה מהחלון שבדלת

שמחתה זכתה רינה במלגת אריאן דה רוטשילד לדוקטורנטיות מצטיינות, המסייעת לדוקטורנטיות להקדיש את זמנן ללימודים ולמחקר, וכן במלגת נסיעה (לכנסים) ממשרד המדע והטכנולוגיה. בשלוש השנים האחרונות, כחלק מהשתתפותה בתוכנית אריאן דה רוטשילד, היא התנדבה בשורה של ארגונים ובהם “שיעור אחר” ו”שבת אחים גם יחד”.

וגם אהבה נמצאה בדרך, לקראת סוף לימודי התואר השני, ולבני הזוג רינה ואלרם נולד יותם. אלרם גם הוא סטודנט בטכניון; כיום, אחרי שסיים תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, הוא לומד לקראת תואר שני במנהל עסקים.

בשבע השנים האחרונות התגוררה המשפחה בעיקר במעונות הטכניון – “מעונות מזרח חדש” וכפר המשתלמים – ורק לאחרונה עברה ליישוב הקהילתי מורשת במשגב.

והעתיד? בניגוד למסיימי דוקטורט רבים המתלבטים בין האקדמיה לתעשייה, לה זה ברור: היא רוצה להמשיך לפוסט-דוקטורט בארצות הברית ולהמשיך לקריירה אקדמית – בישראל, מן הסתם. היא מאוד אוהבת את ישראל, ובישראל היא אוהבת במיוחד… סנפלינג במדבר. “תמיד זה קצת מפחיד בהתחלה, אבל שווה כל רגע. שזה בעצם כמו כל דבר משמעותי בחיים.”