עשור להכרזה על זכייתו של פרופ'-מחקר דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל בכימיה על גילוי "הגבישים הבלתי אפשריים"

היום לפני עשור, ב-6 באוקטובר 2011, התבשר פרופ'-מחקר דן שכטמן על זכייתו בפרס נובל בכימיה על גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים.

פרופ'-מחקר דן שכטמן

פרופ'-מחקר דן שכטמן

פרופ' שכטמן, חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, גילה את הגבישים הייחודיים בשנת 1982. באותה שנה הוא שהה במעבדות NBS במרילנד, ארה"ב, לשם הוזמן על ידי  ד"ר ג'ון כאהן.

במרילנד עסק פרופסור שכטמן בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. מה שראה במיקרוסקופ האלקטרונים החודר באותו יום, 8 באפריל 1982, נחשב במשך 70 השנים שקדמו לכך לתופעה בלתי אפשרית: קיומו של גביש בעל סימטריה סיבובית מחומשת. בנובמבר 1984, שנתיים לאחר התגלית, פורסם המאמר של פרופ' שכטמן ועמיתיו בכתב העת Physical Review Letters.

בעקבות התגלית ואישושה שינתה האגודה הבינלאומית של מדעני הקריסטלוגרפיה את הגדרת הגביש מיסודה, ובישראל זכה המבנה החדש בכינוי "שכטמנית".
פרופ' שכטמן פרץ את הדרך לתחום חדש המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. ב-1987 נערכה לראשונה דיפרקציית קרני X בגבישים קוואזי-מחזוריים, שצמצמה את ההתנגדות לקבלת ממצאיו של פרופ' שכטמן. לפני כעשור התגלו גבישים כאלה במטאוריט שנפל בחצי האי קמצ'טקה, רוסיה, מטאוריט שככל הנראה נוצר בהתנגשות בין שני אסטרואידים. בקיץ האחרון הוצגו ב-PNAS, רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים, ראיות לכך שגבישים קוואזי-מחזוריים נוצרו בפיצוץ האטומי הידוע הראשון בהיסטוריה – ניסוי "טריניטי" שהתרחש ב-16 ביולי במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית ביולי 1945.

הכתבה באתר הטכניון, 5 באוקטובר 2011

פרופ'-מחקר שכטמן: הרצאת נובל, 8 בדצמבר 2011

וידאו: טקס לרגל הזכייה, 24 בנובמבר 2011