הידעת?

עובדות שלא ידעתם על פרויקט אדליס סמסון

ההון האנושי.

פרויקט אדליס-סמסון ישוגר ביום ראשון לחלל אחרי שנים של תכנון, פיתוח, בנייה ושיפורים. כל אלה נעשו על ידי צוות מחויב ומסור בטכניון בהובלת פרופ' פיני גורפיל ממכון אשר לחקר החלל. חברי הצוות הם אבנר קידר, הוביק אגלריאן, ד"ר ולדימיר בלבנוב, אביתר אדלרמן, ירון עוז, מקסים רובנוביץ', מרגריטה שמיס, יוליה קונייבסקי, צחי עזרא וד"ר אלכס פריד.

גראונד קונטרול.

המעקב אחר הלוויין, ואיסוף הנתונים שישדר, יתקיימו במרכז הבקרה שנחנך בטכניון בשנת 2018. המרכז, שנבנה בתמיכת קרן "אדליס", מכיל מערך אנטנות מתוצרת "אורביט" הישראלית ויקיים תקשורת רציפה עם הלוויינים – אתגר גדול משום הקירבה ביניהם וריחוקם מכדור הארץ.

צוות החוקרים ליד תחנת הבקרה הקרקעית שהוקמה על גג בניין מכון אשר לחקר החלל בטכניון.

צוות החוקרים ליד תחנת הבקרה הקרקעית שהוקמה על גג בניין מכון אשר לחקר החלל בטכניון.

 

חדשנות טכנולוגית.

בהיותו פרויקט ראשון מסוגו מהווה פרויקט אדליס-סמסון קפיצת מדרגה טכנולוגית, והוא יוצא לדרך לאחר שנים של מחקר בין-תחומי המשותף לטכניון ולתעשייה וכולל פיתוחים חדשים ומקוריים. כדי לאפשר לשלושת הלוויינים לנוע בטיסת מבנה ולמלא את משימותיהם הותקנו עליהם מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה, מכשירי ניווט, מערכת הנעה ייחודית וחדשנית ומקלט משימה שפותח בתעשייה האווירית.

אחד משלושת הננו-לווינים

אחד משלושת הננו-לווינים

 

שיגור

לוייני "אדליס-סמסון" ישוגרו ביום שני מקוסמודרום "בייקונור" בקזחסטן – נמל החלל הראשון בעולם והאתר הראשון ששיגר אנשים לחלל (אפריל 1961, יורי גגארין). שלושת לווייני הפרויקט ישוגרו יחד עם עשרות לוויינים מ-18 מדינות ובהן יפן, סעודיה ותוניסיה.

ארבע שעות ועשרים דקות אחרי השיגור ייכנסו לווייני "אדליס-סמסון" למסלול, ואחרי כחצי שעה נוספת "יתעוררו" ויחלו בהפעלת המערכות שלהם. בשני אחר הצהריים צפויה תקשורת ראשונה עם מרכז הבקרה בטכניון.

בשרטוט: תוכנית השיגור משמאל: הטיל השלם ששוגר מקזחסטאן. לידו, בצבע זהב, הלוויין הראשי בשיגור – CAS500-1. בגרף הכתום מימין – שלבי היפרדות החלקים מרגע השיגור עד שנשארת רק מעטפת המטען (Payload fairing). המספרים מציינים (בשניות) את הזמן שחלף מרגע השיגור, כך שהמעטפת נפרדת לגמרי כעבור 529.05 שניות. בהמשך משוחררים הלוויינים, בגבהים שונים, למסלוליהם העצמאיים. בתרשימים המעגליים מתחת ל- CAS500-1- מסלולי הלוויינים השונים לסוגיהם, מימינם טבלת שמות הלוויינים ומימינה מקרא לתרשימי המסלולים. המסלול של להק אדליס-סמסון משורטט בתכלת בתרשים המעגלי הימני – והוא משוחרר בגובה 550 קילומטרים מעל פני כדור הארץ. למטה: דגלי המדינות המשתתפות.

בשרטוט: תוכנית השיגור משמאל: הטיל השלם ששוגר מקזחסטאן. לידו, בצבע זהב, הלוויין הראשי בשיגור – CAS500-1. בגרף הכתום מימין – שלבי היפרדות החלקים מרגע השיגור עד שנשארת רק מעטפת המטען (Payload fairing). המספרים מציינים (בשניות) את הזמן שחלף מרגע השיגור, כך שהמעטפת נפרדת לגמרי כעבור 529.05 שניות. בהמשך משוחררים הלוויינים, בגבהים שונים, למסלוליהם העצמאיים. בתרשימים המעגליים מתחת ל- CAS500-1- מסלולי הלוויינים השונים לסוגיהם, מימינם טבלת שמות הלוויינים ומימינה מקרא לתרשימי המסלולים. המסלול של להק אדליס-סמסון משורטט בתכלת בתרשים המעגלי הימני – והוא משוחרר בגובה 550 קילומטרים מעל פני כדור הארץ. למטה: דגלי המדינות המשתתפות.