האדם האחרון על הירח (עד כה)

משימת אפולו 17 הייתה הביקור המאויש האחרון של האנושות על הירח. בשנת 2024, אם הכל יילך כמתוכנן, תדרוך האישה הראשונה על הירח

היום לפני 48 שנה, ב-15 בדצמבר 1972, דרך האדם בפעם האחרונה על הירח. היה זה יוג'ין סרנן (Cernan), מהנדס חשמל ואווירונוטיקה. הוא לא היה שם לבדו אלא עם עמיתו האריסון שמיט – אסטרונאוט, גאולוג ולימים סנטור מטעם מדינת ניו-מקסיקו; אבל שמיט עלה ראשון לרכב הנחיתה שהחזיר אותם ל"אפולו 17" וכך החמיץ את התואר "האדם האחרון על הירח".

סרנן בהחלט לקח את הזמן; רגע לפני שטיפס על הסולם חרת באבק את ראשי התיבות של בתו, TDC.

שני דורכי-ירח מפורסמים יותר הם כמובן גיבורי החלל של שנת 1969: ניל ארמסטרונג המנוח ואדווין (באז) אולדרין, שירד מייד אחריו מרכב הנחיתה. על כדור הארץ ישבו מיליוני צופים מול מכשירי הטלוויזיה שהביאו אליהם לסלון, בשידור חי, את משימת "אפולו 11".

לאחר שהציבו על קרקע הירח את דגל ארה"ב ולוחית זיכרון, ביצעו כמה משימות מדעיות שנקבעו מראש ודיברו עם נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון, עלו ארמסטרונג ואולדרין על הנחתת שהמריאה איתם לתא הפיקוד "קולומביה", שם חיכה להם מייקל קולינס, עמיתם למשימה, שהקיף כל אותה העת את הירח במסלול. על הירח השאירו השניים את הדגל המפורסם וכמה פריטים נוספים ובהם ברכות מ- 73 מנהיגי מדינות. אחד מהם היה נשיא מדינת ישראל זלמן שז"ר, שכתב: "מנשיא ישראל בירושלים, רוב שלום עד בלי ירח" (כל עוד יהיה ירח, יהיה שלום).

לשני האסטרונאוטים לא היה מושג שב-21 ביולי 1969, כשעמדו על אדמת הירח, התרסקה לא רחוק מהם "לונה 15" – החללית הסובייטית שנועדה לגנוב מהאמריקאים את ההצגה, אולי אפילו את הירח.

ארמסטרונג היה אומנם האדם הראשון על הירח אבל אין ספק שאולדרין, שנולד בשם אדווין, היה המוחצן שבהם – בדומה לבאז שנות אור, מגיבורי "צעצוע של סיפור", שנקרא על שמו. על פי המיתולוגיה של משפחת אולדרין זכה אדווין לשם "באז" בעקבות שיבוש הגייה של אחותו, שקראה לו Buzzer במקום Brother.

 

אז מה הקשר לטכניון?

ד"ר באז אולדרין בהרצאתו בטכניון

ד"ר באז אולדרין בהרצאתו בטכניון

אולדרין – או ד"ר אולדרין, שכן טייס הקרב המפורסם השלים ב-1963 דוקטורט ב-MIT – ביקר בטכניון ב-26 ביולי 2016 במסגרת אוניברסיטת החלל הבין-לאומית (ISU). בהרצאתו באולם צ'רצ'יל בטכניון אמר אולדרין: "קיבלנו הזדמנות לנחות על הירח, וההזדמנות הפכה לציון דרך, לאירוע ששינה את תולדות האנושות. כשחזרנו משם התקבלנו כגיבורים, אבל העולם הריע לא לנו אלא למה שייצגנו: כיבוש הבלתי אפשרי." אולדרין דיבר באריכות גם על העתיד של חקר החלל ואמר כי "אסור לאנושות לנוח על זרי הדפנה שכן עליה להתכוון אל היעד הבא, מאדים – האי הממתין לנו בחשכת החלל."

גם ל"אפולו 17" קשר מסוים לטכניון: פרס הארווי לשנת 2016 על גילוי גלי הכבידה שחזה איינשטיין. אחת ממשימותיהם של סרנן ושמיט הייתה לגלות את גלי הכבידה האלה, אולם מד הכבידה שלהם לא פעל. רק כעבור יותר מ-40 שנה התגלו גלים אלה, ודווקא בניסוי שנערך על כדור הארץ – תגלית שזיכתה את המגלים בפרס הארווי מטעם הטכניון ושנה לאחר מכן (2017) בפרס נובל בפיזיקה.

 

ארמסטרונג ואולדרין, חלוצי הנחיתה על הירח, ביקרו בו ביולי 1969; סרנן ושמיט, אחרוני ה"ירחיסטים", נפרדו ממנו בדצמבר 1972. שניים מהארבעה הלכו מאז לעולמם – ארמסטרונג ב-2012 וסרנן ב-2017. שניהם כבר אינם צעירים: שמיט חגג הקיץ את יום הולדתו ה-85 ואולדרין יחגוג 91 בחודש הבא. אולדרין חסר המנוח עדיין מעורב במשימת איוש מאדים, שאותה הוא מתמצת בסגנונו הציורי: Get your Ass to Mars! "מאדים הוא האי הממתין לנו בחשכת החלל – אז תזיזו את התחת לשם, כי שם צפויה לנו חבירה עם הגורל."

הירח מעסיק את האדם משחר הציוויליזציה, וגם כיום עסוקות קבוצות מחקר רבות בפענוח סוגיות הקשורות להיווצרותו ולמאפייניו. אחד החוקרים המובילים בתחום זה הוא פרופ' חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, החוקר לא רק את הירח "שלנו" אלא גם ירחים אחרים במערכת השמש. עבודתו של פרופ' פרץ על היווצרות הירח נכללה ברשימת 100 הגילויים המדעיים המעניינים ביותר לשנת 2015 של מגזין Discover היוקרתי. המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature הציג ראיות לכך שהירח לא נוצר מחומר שניתז מכדור הארץ אלא מחומר שניתז מגוף חללי אחר, "טיה", שפגע בכדור הארץ.

ונסיים במבזק חדשות בשלושה פרקים:

  • אף שמאז 1972 לא נחת האדם על הירח, ממש בימים אלה שוהה שם החללית הסינית Chang'e 5. בדומה למשימת אפולו 17, שחזרה מהירח עם יותר מ-100 קילוגרם של אדמת ירח, גם הנחתת של Chang'e 5 תביא לנו דגימות, אולם אלה יהיו צעירות יותר – סלעים וולקניים בני 1.3 מיליארד שנה בלבד שהיא אספה ממישור הלבה העצום "אוקיינוס הסערות" (Oceanus Procellarum). אם הכל ילך כמתוכנן, Chang'e 5 תנחת מחרתיים בערבות מונגוליה עם הסחורה הטרייה שתספק עבודה רבה לאסטרופיזיקאים וגאולוגים ברחבי העולם.
  • החודש פרסמה נאס"א עדכון לגבי תוכנית ארטמיס, הקרויה על שמה של אלת הירח וצפויה להנחית את האישה הראשונה על הירח כבר בשנת 2024. התוכנית תקדם את הקמתו של Moon Base Alpha על הירח, בסיס קבע שישמש נקודת מוצא למסעות רחוקים יותר ברחבי מערכת השמש.
  • באותה שנה (2024) צפויה לנחות על הירח גם החללית הישראלית "בראשית-2". כך הכריזה בשבוע שעבר חברת SapceIL בטקס שהפגיש שלושה בוגרי טכניון: מנכ"ל SapceIL שמעון שריד ומנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, שניהם בוגרי הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי. בראשית-2 צפויה להתפצל בקרבת הירח לשלושה חלקים: מקפת, שתקיף את הירח במשך כמה שנים, ושתי נחתות שיערכו ניסויים בשני אתרים שונים על הירח.

"נסענו נסענו אבל לא הכניסו אותנו," אומר יעקב במערכון 'חייזרים' של אסי וגורי. "למה היה ירח מלא, מפוצץ." בשנת 2024 צפויה על הירח פעילות חסרת תקדים, אבל אנחנו יכולים להבטיח לכם שיהיה מקום לכולם.

 

הרצאתו המלאה של אולדרין בטכניון: