טכנולוגיה להאצת גילוי תרופות זכתה בתוכנית 2020 BizTEC

שר המדע והטכנולוגיה ונציגי איחוד האמירויות השתתפו לראשונה באירוע הגמר של תוכנית היזמות BizTEC בטכניון. מאז ייסודה של התוכנית ב-2004 גייסו בוגריה יותר מ-750 מיליון דולר

ד"ר גלעד רוזנבלט וד"ר בוריס שמחוביץ, שהשלימו את כל תואריהם בטכניון, הם הזוכים במקום הראשון בתוכנית BizTEC לשנת 2020. ההכרזה על זכייתם התקיימה באירוע הגמר שהתקיים לאחרונה באופן מקוון. השניים פיתחו את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות.

 

ד"ר גלעד רוזנבלט וד"ר בוריס שמחוביץ עם המערכת שפיתחו.

ד"ר גלעד רוזנבלט וד"ר בוריס שמחוביץ עם המערכת שפיתחו.

תוכנית היזמות BizTEC מתקיימת כיום במסגרת t-hub – מרכז החדשנות והיזמות בטכניון בראשות פרופ' עזרי טרזי. התוכנית נוסדה בטכניון ב-2004 כדי לטפח יזמים מתחילים המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. התוכנית מספקת לצוותים המשתתפים ליווי מקצועי צמוד של מנטורים מהאקדמיה והתעשייה. ב-16 שנות קיומה של התוכנית גייסו בוגריה יותר מ-750 מיליון דולר והקימו חברות מצליחות רבות ובהן Houseparty, Breezometer, Via Surgica, Gusto, Augmedics, VocalisHealth ו-Windward.

השנה, על אף משבר הקורונה, רשמה התוכנית שיא במספר המשתתפים: 110 סטודנטים ובוגרים החלו את התוכנית, כ-80% מהם מהטכניון, ואת חצי הגמר עברו כ-30 – רובם סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון. שיעור הנשים בתוכנית גדל ל-28% והמארגנים מאמינים שמגמה זו תימשך בשנים הבאות.

"משבר הקורונה השיב את המחקר המדעי ואת הטכנולוגיה לקדמת הבמה ולשיח הציבורי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון שפתח את האירוע, "משברים מהסוג שאנו חווים כעת מביאים עמם לא רק קשיים אלא גם הזדמנויות וכיוונים חדשים. הם מערערים פרדיגמות ומוציאים את כולנו מאזור הנוחות, זה הזמן ליצירתיות ולחדשנות. אומרים שהצורך הוא אבי ההמצאה, משבר הקורונה הוביל לעשרות מחקרים פורצי דרך בטכניון, שחלקם אף הבשילו תוך חודשים ספורים למסחור טכנולוגי ולהקמת חברות הזנק חדשות."

ד"ר בוריס שמחוביץ

ד"ר בוריס שמחוביץ

באירוע התארח שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי. שי, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, הוא יזם ומשקיע שפיתח את פלטפורמת היזמים "אצטדיון הסטארטאפ" ונכלל ברשימת 70 אנשי המופת של ההייטק הישראלי. "הייתי אחד המשקיעים הראשונים ב-BizTEC וזה מרגש לראות את ההמשכיות של התוכנית ואת ההצלחות של בוגריה," אמר השר. על ההסכם עם איחוד האמירויות אמר שי כי משרדו מקדם שיתופי פעולה עם האמירויות ועם בחריין וכי הוא מקווה כי אלה יובילו לשילוב כוחות בין יזמים מישראל וממדינות אלה.

באירוע נכחו גם נציגים מאיחוד האמירויות ובהם שירקאנת טאקר מרשות החדשנות באיחוד. המשקיע סלים חסן, בוגר אוקספורד וקיימברידג', בירך את הנוכחים ואמר כי "איני זקוק להקדמה לגבי הטכניון. לפני 12 שנים פגשתי יזם ישראלי בלונדון, שהקים את אחת החברות שאני מנהל היום. הוא בוגר הטכניון, אביו לימד פיזיקה בטכניון וגם השותף שלו הוא בוגר הטכניון, כך שאני מכיר את הטכניון היטב. BizTEC היא אחת התוכניות הטכנולוגיות הטובות בישראל, והיא נוסדה ב-2004 – השנה שבה ייסדתי את Privity, חברת ייעוץ לקרנות הון סיכון. לכן אנחנו בני אותו גיל."

חסן הציג את חייו בשישה דגלים: פקיסטן, שם נולדו הוריו; פיג'י, שבה הוא עצמו נולד; ניגריה שבה גדל; בריטניה, שם למד באוקספורד ובקיימברידג'; יפן – המדינה הראשונה שהציעה לו עבודה; ואיחוד האמירויות, שבו הוא עובד כיום. הוא אמר כי "כעת, בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור, נדמה ששני קווים מקבילים נפגשו והובילו לחתימת ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-15 בספטמבר 2020, ואני מקווה שכעת נפתחות אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה בינינו ליזמים נוספים שייצאו מ-t-hub, מרכז היזמות בטכניון."

את תוכנית BizTEC מנהל אוהד יניב, שגם הנחה את האירוע. לדבריו, "תוכנית BizTEC היא יחידה מובחרת במרחב תוכניות היזמות בעולם בכלל ובאקוסיסטם הישראלי בפרט. נדיר מאוד שיש הצלחות רבות כל כך שיוצאות מתוכנית המיועדת למיזמים בשלבים מוקדמים במיוחד (לעיתים היזמים מגיעים עם רעיון בלבד ללא מצגת). הסיבות לכך נעוצות בגב החזק שהטכניון יודע להעניק ליזמים בתוכנית, בניסיון הרב שהצטבר בעבודה עם מיזמים בשלב early stage (התוכנית הינה מהותיקות בעולם בתחום) וביצירת מסלול מאתגר שמסיימים רק היזמים הנחושים ביותר. זאת ולידציה משמעותית מאוד למשקיעים שרוצים לדעת איפה לשים את כספם. אני מבקש להודות למנטורים, לשופטים, למרצים, לחברים ולשותפינו בעשייה משרד פרל כהן, פועלים-טק, קרן רוטשילד ובמיוחד ליהודה ודיתה ברוניצקי על הגב, התרומה, הזמן והליווי של התחרות לאורך שנים."

ד"ר גלעד רוזנבלט

ד"ר גלעד רוזנבלט

לצד הפיתוח הזוכה, LightCode, הוצגו באירוע הפיתוחים של הקבוצות הבאות:A-chord   (מקום שני) – איתור מוקדם של התפרצות בקרב חולי סכיזופרניה,  Harmony(מקום שלישי)– ניטור לביש העוקב אחר רמות ההורמונים בדמן של נשים העוברות תהליך של הפריה חוץ-גופית,  FootVibes-  טכנולוגיה לשיקום הליכה, SoundFlow – ניטור שינויים משמעותיים בזרימת הדם בכלי הדם, A- Lectio – ספריית ידע-פתוח המחברת את חברי הקהילה המדעית בפלטפורמה דיגיטלית המאפשרת להם ליצור ידע ולצרוך ולנהל אותו, EasyLine – טכנולוגיית צנתור חדשה המפחיתה משמעותית את שיעור הכשלונות בניתוחים אלה, Experium – מערכת לבישה המפחיתה את חשיפתם של צוותים רפואיים לנגיפים ולחיידקים הנישאים באוויר, Robotip medical – קטטר כלי דם לצינתורים המאופיין ביכולת מתקדמת לשינוי צורה, זאת באמצעות טכנולוגיה חדשנית של רובוטיקה רכה ו-WatchAfter – טכנולוגיה לאיתור אוטומטי של מקרי התעללות בילדים בגנים ובמעונות.

המדע שמאחורי המקום הראשון:

הזוכים בפרס הראשון, גלעד רוזנבלט ובוריס שמחוביץ, פיתחו כאמור את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות. פיתוח תרופה חדשה אורך כעשור ומצריך השקעה של מיליארדי דולרים. למרות זאת, כ-90% מהתרופות המגיעות לשלבי הפיתוח הקליניים "נופלות" בדרך לשוק. שיעור הכשלונות הגבוה מוביל לכך שההחזר על ההשקעה נמוך ושמחיריהן של תרופות חדשות גבוהים מאוד.

מרבית התרופות מבוססות על מולקולות קטנות הנקשרות לחלבונים בגוף. לכן, אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח תרופה הוא זיהוי מולקולות שייקשרו באופן הרצוי לאותם חלבונים. הבעיה היא שמספר המולקולות הפוטנציאליות גדול ממספר הכוכבים בשמים, ולכן כדי לאתר מולקולה מתאימה נדרשת לעתים סריקה של כמיליון מולקולות.

מערכת LightCode

מערכת LightCode

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת גישה חדשה לגילוי תרופות המבוססת על פרגמנטים (fragment-based drug discovery) – מולקולות קטנות מאוד המשמשות כאבני בניין כימיים מהם מרכיבים את מולקולת התרופה. גישה זו גורסת כי בחירה נכונה של פרגמנטים תאפשר יצירת מולקולת-תרופה בעלת אחוזי הצלחה גבוהים יותר תוך חסכון בזמן ועלות. כך התפתח הצורך באפיונם של אותם פרגמנטים וזיהוי פוטנציאל ההיקשרות שלהם לחלבון היעד. אך כיוון שהפרגמנטים קטנים מאוד, ההיקשרות שלהן לחלבון חלשה, וקשה לגילוי.

המכשירים העושים זאת כיום נחלקים לאלה המספקים תוצאות בתפוקה גבוהה (הרבה בדיקות בזמן נתון) אך במהימנות מוגבלת, ואלה המספקים תוצאות מדויקות אך בקצב נמוך (למשל התקני תהודה מגנטית). השילוב בין מהירות ודיוק באותו מכשיר הוא אתגר עצום שנתקל במכשולים רבים. זה האתגר שהמערכת החדשה פותרת.

הפיתוח של רוזנבלט ושמחוביץ מתבסס על גילויים של גלי אור ייחודיים המתקיימים במבנים ננומטרים. הגילוי, שהושג במסגרת עבודת הדוקטורט של רוזנבלט, הבשיל לכדי מערכת אבטיפוס באמצעות שיתוף הפעולה בין השניים. בעקבות הוכחת היתכנות ראשונית הם קיבלו סיוע כספי מרשות החדשנות לצורך בניית המערכת, ותרגמו את הישגי המדע הבסיסי לטכנולוגיה ממשית.

שניהם בוגרי טכניון "מלאים". שמחוביץ השלים בטכניון תואר ראשון ושני בפיזיקה, אחריהם עבד בתעשיית המוליכים-למחצה, ותואר שלישי בננוטכנולוגיה בהנחייתו של פרופ' גיא ברטל. רוזנבלט השלים תואר ראשון משולש – הנדסת חשמל, פיזיקה, ומתמטיקה – ותואר שני ושלישי בפקולטה להנדסת חשמל בהנחייתו של פרופ' מאיר אורנשטיין. השניים נפגשו בתקופת הדוקטורט, שלאחריה החלו לעבוד יחד בקבוצת המחקר של פרופ' אורנשטיין, ופרסמו מאמר בכתב העת היוקרתי Physical Review X.

"הטכניון עיצב את חיי המקצועיים והאינטלקטואליים," אומר רוזנבלט, "והחיבור עם בוריס היה מעולה גם בהיבט המקצועי וגם בקטע האישי – למשל בטיפוס הרים ביחד. עברנו יחד כברת דרך ולמדנו שמהוויכוחים והמחלוקות אפשר ליצור דברים חדשים."

לדברי שמחוביץ, "תוכנית BizTEC התלבשה לנו מצוין על התקופה הזאת, כשכבר היינו בעיצומה של הוכחת היתכנות מעשית. התוכנית קידמה אותנו המון וסיפקה לנו כלים חשובים מאוד שמסייעים לנו לתרגם את הפיתוח לפלטפורמה עסקית."

רוזנבלט מציין כי "המסירות והמחויבות של אוהד יניב לאירוע, ולתוכנית בכלל, היו מעל ומעבר, וזה ניכר בהצלחת התוכנית."