היום: 43 שנים להפריה החוץ-גופית הראשונה

פיתוח של חוקרים בטכניון ובחברת Embryonics צפוי להוביל לשיפור משמעותי בשיעורי ההצלחה של הפריה חוץ-גופית. הכתבה מתפרסמת במלאת 43 שנים להפריה החוץ-גופית הראשונה

היום לפני 43 שנה, ב-10 בנובמבר 1977, החל לראשונה בהיסטוריה תהליך של הפריה חוץ-גופית בבני אדם. כעבור שמונה וחצי חודשים נולדה תינוקת המבחנה הראשונה בעולם, לואיז ג'וי בראון, וכבר בספטמבר 1982 נולדה תינוקת המבחנה הראשונה בישראל, רומי נוימרק. בשנת 2010, כשרומי נוימרק בת ה-28 כבר הייתה אישיות מוכרת ב"חדשות עשר", זכה אחד ממפתחי השיטה, פרופ' רוברט אדוארדס מאוניברסיטת קימברידג', בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה.

מימין לשמאל: דוד סילבר, פרופ' אלכס ברונשטיין וד"ר יעל גולד-זמיר

מימין לשמאל: דוד סילבר, פרופ' אלכס ברונשטיין וד"ר יעל גולד-זמיר

הפרייה חוץ גופית (IVF) היא במקרים רבים הפתרון היחיד הפתוח בפני ההורים לעתיד – אימהות יחידניות, זוגות חד-מיניים, זוגות הסובלים מהפרעות תורשתיות הקשורות למערכת הרבייה ועוד. בתהליך זה עוברת האישה טיפול המגדיל את כמות הביציות; הביציות נשאבות משחלת האישה ועוברות במעבדה הפריה מזרעו של הגבר; כעבור כמה ימים, לאחר שההפריה כבר הובילה להיווצרות עוברים בתחילת דרכם, מוכנסים חלק מהעוברים לרחם.

למרות חשיבותה של ההפריה החוץ-גופית, שיעורי ההצלחה של התהליך עדיין פחותים מ-40%. עובדה זאת קשורה בין השאר בבחירה נכונה של העוברים שיושתלו ברחם – בחירה שעדיין נעשית באופן ידני על ידי האמבריולוג ובלי קריטריונים ברורים ואחידים.

תמונה זו עשויה להשתנות באופן דרמטי הודות ל-Ubar – טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון ומחברת Embryonics. טכנולוגיה זו, המשפרת את בחירת העוברים לרמה חסרת תקדים, מוצגת כעת באתר MIDL – כנס ליישומי למידה עמוקה ברפואה – במאמר שהתפרסם תחת ביקורת-עמיתים פתוחה (open review). את הטכנולוגיה פיתחו פרופ' אלכס ברונשטיין מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב ומייסדי חברת Embryonics דוד סילבר, שלמד בטכניון במסגרת תוכנית רוטשילד-טכניון למצוינים ומנכ"לית החברה ד"ר יעל גולד-זמיר.

במאמרם מתארים החוקרים מערכת חדשנית, מונחית-נתונים, הצפויה לשפר באופן דרמטי את ניבוי סיכויי ההיקלטות של העובר. זאת על סמך סרטונים של צילום דולג זמן (time-lapse imaging videos). המחקר מבוסס על 8,789 סרטונים כאלה, מתוכם 272 עוברים שיש לגביהם נתוני אמת על הצלחת ההיריון. ניבויי המערכת האוטומטית הושוו לניבויים של פאנל מומחים (אמבריולוגים) בעלי ניסיון בתחום, ו-Ubar הפגינה שיפור דרמטי בבחירת העוברים – שיפור של 12% בניבוי חיובי (ניבוי הצלחת התהליך) ו-29% בשיפור הניבוי השלילי (פסילת עוברים בשל סיכוייהם הנמוכים להיקלט).

בתרשים: איכות הניבוי השלילי של המערכת החדשה (בירוק) לעומת זו של פאנל המומחים (בכתום) ולעומת הימור אקראי (בשחור).

בתרשים: איכות הניבוי השלילי של המערכת החדשה (בירוק) לעומת זו של פאנל המומחים (בכתום) ולעומת הימור אקראי (בשחור).

המחקר נתמך על ידי רשות החדשנות. 

למאמר – כאן

לסרטון המציג את המחקר – כאן