פותחים שנה: מומחי הטכניון למען תלמידי ישראל

הטכניון מברך את תלמידי ישראל עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"א. הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון פועלת כבר שנים רבות לפיתוחן של טכנולוגיות חדשניות ושיטות חדשות שישפרו את איכות ההוראה במערכת החינוך, את החשיבה היצירתית ואת מעורבותם של התלמידים בתהליכי הלמידה. אלה כמה מהכיוונים הנחקרים בפקולטה

פרופ' טלי טל

פרופ' טלי טל

למידה מחוץ לכיתה. בעקבות מגפת הקורונה ילמדו תלמידים רבים השנה בחוץ, בפארקים ובחצר בית הספר. זאת כפתרון למצוקת הקפסולות והמחסור בכיתות לימוד. פרופ' טלי טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, חוקרת את הנושא כבר שנים. לדבריה, "הלמידה החוץ-כיתתית אינה הרע במיעוטו אלא פורמט שיש בו יתרונות עצומים. הממצאים במחקרים שלנו מראים שהלמידה מחוץ לכיתה אומנם אינה משפרת ציונים במבחני בגרות ובמבחני פיזה, אבל היא מייצרת חווית למידה עשירה ומעמיקה, המעודדת את התלמידים להשתתף בה באופן אקטיבי ומטמיעה בהם ערכים חברתיים וכישורים כגון יוזמה, מנהיגות ועבודת צוות."

מתמטיקה, ללא ספק, היא אחד התחומים המאתגרים עבור תלמידים בכל הגילאים. כיצד ניתן לגרום לתלמידים לרצות ללמוד מתמטיקה ולהבין את השימושיות שלה? לדברי ד"ר זהבית כהן, "הפתרון טמון בחיבור ההוראה לאתגרי הטכנולוגיה וליישומים אותנטיים מתחום המדע, ההנדסה והטכנולוגיה. חיבור כזה יסייע בשיפור המוטיבציה ובשיפור האוריינות המתמטית של התלמידים, אשר מתייחסת ליכולת תלמידים להבין את המתמטיקה בהקשר של העולם האמיתי."

 

ד"ר עינת הד מצוינים עוסקת גם היא בקירוב התלמידים למתמטיקה. כמורה ויועצת לשעבר היא זיהתה את ההבדלים הרגשיים ביחסם של תלמידים למתמטיקה – מאהבה גדולה ועד חרדה. "הבנתי שזה לא עניין של ידע אלא של תחושה – מה אנחנו מרגישים כלפי המתמטיקה. אני מאמינה שאפשר לשפר את הזהות המתמטית באמצעות דרכי הוראה דיאלוגיות יותר."

פרופ'-אמריטוס נצה מובשוביץ-הדר סבורה כי תוכנית הלימודים במתמטיקה מקנה לתלמידים תחושה (שגויה) שהתשובות לכל השאלות המתמטיות ידועות כבר למורים ונמצאות בספרים. תחושה זו, היא אומרת, מנוגדת לטבעה המתחדש בהתמדה של המתמטיקה. כתשובה לכך היא מציגה את "הבזקי-חדשות-במתמטיקה" (MNS) – גישה המנגישה את המתמטיקה בת-זמננו לתלמידי תיכון. כל אחד מההבזקים חושף את התלמידים לחדשה אחרת, לרקע המתמטי שלה, לפרטים על אודות המתמטיקאים שעסקו בה, למשמעותה וליישומיה במידה שכבר קיימים.

ד"ר רינת רוזנברג-קימה והרובוט

ד"ר רינת רוזנברג קימה מאמינה שרובוטים יכולים לסייע רבות הן בהוראה והן בהיבטים רגשיים הקשורים בלמידה. רובוטים מתאימים למשימות "אפורות" כגון תרגול ושינון ולימוד לוח הכפל. בניגוד למורה, הם אינם משתעממים ובניגוד לאפליקציה הם פונה לכלל הכיתה ולא לתלמיד ספציפי. באשר להיבט הרגשי, אומרת ד"ר רוזנברג קימה, "לעתים נוח יותר לתלמידים לפנות לרובוט ולא למורה אנושי משום שהרובוט אינו ביקורתי, אינו שיפוטי ויש לו סבלנות אין-סופית. אולי בעתיד יוכלו הרובוטים לבצע משימות יותר מורכבות."

ד"ר עדו רול עוסק בשיפור ההוראה המדעית כך שתתמוך בתלמידים בהפיכתם למדענים טובים יותר. לשם כך הוא מעצב סביבות למידה ממוחשבות התומכות בחשיבה מדעית, בהסקת מסקנות, בלמידה מטעויות וביצירתיות מחשבתית. הוא גם מפתח שיטות מדידה חדשניות העושות שימוש בעקבות הדיגיטליים שתלמידים מותירים אחריהם (Learning Analytics). לדבריו, "המידע הרב שנשמר במערכות הלימוד מאפשר לנו להבין כיצד תלמידים לומדים, ולבנות מערכות שמתאימות את עצמן ללומד. בראייה רחבה יותר היינו רוצים לראות את הגישות האלה מצמצמות פערים לימודיים וחברתיים."