אהבה אקדמית

שמרית אברהם ובן קורין נפגשו באחד מאירועי המחקר של הפקולטה לרפואה בטכניון – ומאז הם יחד. השבוע, אחרי שכבר התחילו את הפוסט-דוקטורט בארצות הברית, הם קיבלו את תוארי הדוקטור בטקס וירטואלי שערך הטכניון

אלה השבועות הראשונים של שמרית אברהם ובן קורין בארצות הברית, שם הם התחילו את הפוסט-דוקטורט שלהם, כל אחד בתחומו. השבוע הם קיבלו, בטקס וירטואלי, את תוארי הדוקטור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ויהיו מעתה ד"ר אברהם וד"ר קורין.

הטיסה לארצות הברית, שתוכננה לאפריל 2020, התעכבה בכמה חודשים בגלל הקורונה ויתכן שהייתה מתעכבת עוד אילולא נרתם הטכניון לעזרת כלל הפוסט-דוקטורנטים לעתיד בארצות הברית. דרך פרופ' שמעון מרום, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, הועברה פנייה לוועד ראשי האוניברסיטאות וממנו לשר החינוך זאב אלקין שפנה לשגריר ארה"ב בישראל. בסופו של דבר הבקשה נענתה וכ-100 מסיימי דוקטורט ישראלים נשמו לרווחה.

ההחלטה על פוסט-דוקטורט לא הייתה פשוטה, שכן כמו רבים אחרים המסיימים את עבודת הדוקטורט, גם שמרית ובן התלבטו אם להמשיך באקדמיה או לצאת לתעשייה. בסופו של דבר הם מצאו את השילוב האופטימלי: פוסט-דוקטורט בתעשייה, במעבדת מחקר של חברת הביוטכנולוגיה הענקית Genentech.

ד"ר שמרית אברהם

ד"ר שמרית אברהם

בן קורין: מהנדסה לרפואה

בן השלים את כל תואריו האקדמיים בטכניון. "כחיפאי מלידה, לטכניון תמיד הייתה פינה חמה בלב שלי עוד מהטיולים בקמפוס בתקופת הילדות. כבר בתיכון ידעתי כי ברצוני ללמוד בטכניון, שבעיניי היה תמיד המוסד המוביל בארץ בתחום ההנדסה."

לאחר השירות הצבאי החל בן ללמוד לתואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון – "תקופה מדהימה שאני מתגעגע אליה מאוד למרות האתגרים הרבים. שם זכיתי ללמוד ממרצים ומתרגלים מוכשרים ובעלי ידע רב. במבט לאחור אני יכול לומר כי תקופה זו אכן עיצבה אותי כמדען וביססה בתוכי את הסטנדרטים הגבוהים של הטכניון."

את פרויקט הגמר ערך בן במעבדתה של פרופ' סימה ירון, "מעבדה שהיא מקור עצום לניסיון מחקרי והסביבה הכי תומכת שאפשר לבקש. למדתי שם המון וזכיתי להכיר אנשים מדהימים שעד היום אני חב להם רבות."

כדי להרחיב אופקים ולצאת מאיזור הנוחות, כדבריו, עבר בן מעולם ההנדסה לעולם הרפואה, והמשיך למסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בהנחיית פרופ' אסיה רולס. "בתחומי המחקר של פרופ' רולס – מדעי המוח והמערכת החיסונית – הידע שלי היה מוגבל, אבל החיבור איתה היה מיידי. הוקסמתי מהנושא ומהתשוקה שלה למחקר והצטרפתי למסע, וזו הייתה החלטה נכונה. ככלל חברי המעבדה, חברים לכל החיים, הייתי שותף מלא לצדדים הקשים והטובים של המחקר ולמדתי איך ליצור מדע. שנות הדוקטורט היו שנים מאתגרות אך מגוונות מאוד. הייתה לי הזכות ללמוד ולקחת חלק במחקרים פורצי דרך, לפגוש חוקרים מוכשרים במגוון תחומים, לעבוד (ולטייל) במקומות רבים בעולם, ולהכיר את עצמי באמת."

"יש סטודנטים שהנוכחות שלהם ממש מעצבת את המעבדה," אומרת פרופ' רולס, "ובן הוא לחלוטין סטודנט כזה מפני שהוא אדם שאכפת לו, מפני שמצוינות היא חלק ממי שהוא ומפני שאהבת המדע שלו רק הולכת וגוברת. בן כל הזמן גרם לי לחשוב, תמיד אתגר אותי ולא קיבל שום דבר כמובן מאליו. מה עוד אפשר לבקש מסטודנט? שיחזור כבר."

שמרית אברהם: מביוטכנולוגיה ימית לחקר הסרטן

שמרית התחילה את לימודיה האקדמיים במכמורת (מכללת רופין), שם השלימה תואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית. "במכמורת נולדה האהבה שלי למדע וזכיתי להכיר חברי אמת ומורים לחיים שמלווים אותי עד היום. לימודי התואר השני, בבית הספר הימי של אוניברסיטת חיפה, היו ימים מאתגרים ומלמדים שדרכם רכשתי ידע רב, למדתי לשאול שאלות מדעיות ולענות עליהן וליצור שיתופי פעולה וחברויות מסביב לעולם."

בתום התואר השני, מתוך הבנה שהמחקר המולקולרי הימי בישראל עדיין נמצא בראשיתו, החליטה לוותר על תחום זה והגיעה לטכניון. "הבנתי שאני צריכה לעבור מעולם החי בים לחיית מודל יבשתית שהמחקר סביבה רחב יותר – האדם. חיפשתי מקום שישלב מחקר בסיסי עם מדע פונקציונלי, והפקולטה לרפואה סיפקה את שתי השאיפות." את הדוקטורט בטכניון עשתה בהנחייה משותפת של פרופ' עמי אהרונהיים, החוקר פקטורי שעתוק ואת השפעתם על מחלות לב, ושל פרופ' יובל שקד העוסק בפיתוח טיפולים חדשים לסרטן.

"קפצתי ראש למים העמוקים," היא אומרת, "ושילבתי שיטות מתקדמות בביולוגיה מולקולרית עם חקר הסרטן. זה לא היה פשוט – אבל בהחלט מתגמל ומלמד."

המחקר הבין-תחומי הוביל אותה לשאלת מחקר בין-תחומית: כיצד משפיעות מחלות לב על התפתחות סרטן? מתוך העבודה על שאלה זאת נולד מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Circulation: חוקרי הטכניון, עם עמיתיהם מבתי החולים רמב"ם וכרמל, גילו כי שיבושים במערכת הלב, גם בשלב מוקדם שלהם, עלולים להאיץ תהליכים סרטניים. לפיכך יש לשקול במקרים מסוימים טיפול בבעיות לב גם בשלב שהן מינוריות ולא מסכנות חיים.

"כבר בפגישתנו הראשונה שמרית שידרה ביטחון עצמי ורצון רב להצליח," אומר פרופ' אהרונהיים. "לאורך תקופת הדוקטורט היא עבדה בחריצות רבה וגילתה התמדה וכוח רצון רב שהובילו אותה להישגים יפים ומכובדים. כמו כן נפתח למעבדתנו פתח למחקר חדש ופורץ דרך לעשייה לשנים הבאות עבור תלמידי מחקר נוספים שיגיעו."

"שמרית בנויה מהחומר הנכון של חוקרת באקדמיה," אומר פרופ' שקד. "יש לה דרייב, יכולת חשיבה אנליטית, חוצפה אקדמית (במובן הטוב של המילה), העזה ואופטימיות. כל אלה יחד, עם הדרכה מתאימה משני מנטורים שונים מאוד, הובילו לשני מחקרים יוצאים מן הכלל הפותחים צוהר חדש  למחקר בתחום הסרטן, מערכת החיסון והלב. אני זוכר ששמרית הגיעה מאוד 'ירוקה' ומהר מאוד הצליחה לפתח יכולות מחקריות מתקדמות ביותר. לא פשוט לעבור מביולוגיה ימית לביולוגיה תאית, וברמת החיה השלמה. בזכות יכולותיה והאופי המיוחד שלה הצליחה שמרית להביא את הידע שלה לידי ביטוי. אני מאחל לה הצלחה ומאוד רוצה לראות אותה חוזרת ארצה לאקדמיה."

צמד מנצח

שמרית ובן נפגשו לראשונה בריטריט – אירוע פקולטי שבו נפגשים חוקרי הפקולטה להרצאות ולעדכונים הדדיים. שמרית ארגנה את האירוע ובן הגיע אליו עם קבוצת המחקר של פרופ' רולס. "זאת אהבת אמת," אומר בן. "גיליתי בשמרית את החברה הכי טובה שלי, מדענית מקצועית ביותר וחסרת פשרות. היינו ביחד במעבדה ומחוצה לה, ואנחנו אפילו חתומים על כמה מאמרים משותפים."

"בן הוא הנפש התאומה שלי ואהבת חיי," אומרת שמרית. "הוא לימד אותי את סודות הטכניון ואיך ליהנות ולטייל בעולם מבלי להתפשר על עבודה קשה ומדע איכותי."

כעת, כשהם מתארגנים על חייהם החדשים באמריקה, הם מסכמים בסיפוק את התקופה הטכניונית אך מבינים שהמסע עוד ארוך. "זוהי רק תחילתה של הדרך המחקרית שלנו ואני סקרנית לראות מה יהיה בהמשך," אומרת שמרית. "מה שבטוח – את התקופה המדהימה שהייתה לנו בטכניון לא אשכח."

בתמונה: שמרית ובן בטיול סיום הדוקטורט בווייטנאם - פברואר 2020, רגע לפני שהגבולות נסגרו

בתמונה: שמרית ובן בטיול סיום הדוקטורט בווייטנאם – פברואר 2020, רגע לפני שהגבולות נסגרו