גישה חדשה-ישנה לחיטוי אוויר ומשטחים מנגיף הקורונה

הקונספט שהתפרסם בכתב העת ACS Nano מבוסס על קטילת הנגיף באמצעות קרינת אולטרה-סגול.

קבוצת חוקרים בין-לאומית מישראל, מספרד ומבריטניה מציגה פתרון ישן-חדש לקטיעת מעגל ההדבקה בקורונה: חיטוי באמצעות קרינת אולטרה-סגול. החוקרים – מומחים בווירולוגיה, באימונולוגיה, באירוסולים, באדריכלות ובפיזיקה – פרסמו את הקונספט בכתב העת ACS Nanoבקבוצת המחקר חבר ד"ר עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון.


מגפת COVID-19שהתפשטה במהירות ממחוז ווחאן בסין לכ-190 מדינות וגבתה עד כה את חייהם של כ-460 אלף איש ברחבי העולם, הובילה לנקיטת אמצעי מנע שונים ומגוונים. מדינות רבות הצליחו לבלום את המגפה באמצעות הפסקת טיסות בין-לאומיות ותחבורה ציבורית וסגירה של אתרים ציבוריים ובהם בתי ספר ואוניברסיטאות, מסעדות ובתי קפה, מועדוני ספורט ומקומות עבודה.

צעדי המנע האמורים אכן סייעו בבלימת המגפה, אך גבו מחיר חברתי וכלכלי משמעותי. לפיכך מנסות ממשלותיהן של "מדינות הקורונהלהחזיר את החיים לשגרה תוך הקפדה על כללים בסיסיים כגון ריחוק פיזי, שטיפת ידיים תכופה ושימוש במסכות. עם זאת, ברור כי הקירבה הפיזית הנהוגה בחללים כגון אוטובוסים ומשרדים, מסעדות וחדרי כושר, אולמות מופעים וכיתות לימוד מקשה לשמור על כללים אלה. לכן מתקיים "מירוץ חימושאחר כלים לחיטויין של אותן סביבות חיוניות.


ההדבקה בנגיף SARS-CoV-2 מתרחשת בעיקר באחת משתי דרכים: הדבקה "בין-אישיתבאמצעות טיפות קטנות של נוזלי גוף המרחפות באוויר; והדבקה דרך משטחים מזוהמים, כלומר משטחים שחולים נגעו בהם או השאירו עליהם טיפות רוק. ההדבקה באמצעות משטחים משמעותית במיוחד בחללים סגורים, ולכן חיטוי משטחים וחיטוי האוויר בחללים כאלה הפך ליעד משמעותי במאבק בקורונהחומרי חיטוי נמצאו יעילים בהקשר זה, אולם הם יקרים, מצריכים עבודה רבה וגוררים השלכות שליליות על בריאות האדם.


כעת, לאחר בחינה של מגוון אפשרויות, מציעה קבוצת המחקר הבין-לאומית להשתמש בקרינת אולטרה-סגול לצמצום ההדבקה ב-SARS-CoV-2הקונספט של הרג חיידקים ונגיפים באמצעות קרינת אולטרה-סגול זיכה את החוקר הדני נילס פינסן בפרס נובל ברפואה כבר בשנת 1903, וזאת על טיפול בשחפת העור (lupus vulgaris). באופן דומה מציעים החוקרים להשתמש בספקטרום מסוים של UV-C – קרינת אולטרה-סגול הידועה בכוחה לקטול חיידקים ונגיפים – לחיטוי עצמים ומשטחים כגון כפתורי מעליות וידיות דלתות ואפילו לחיטוי האוויר במערכות האוורור בבניינים. כיום משמשת קרינה זו בחיטוי חדרי ניתוח, בחיטוי אריזות מזון ובמתקנים לטיהור מים, ומנורות המפיצות אותה הן מוצר זמין וזול. לדברי החוקרים, יישומה של קרינת UV-C בקטילת נגיף SARS-CoV-2 הוא פתרון מהיר, גמיש וזול לחיטוי של מיליוני חללי עבודה ובהם משרדים, בתי ספר, מתקני בריאות וכלי תחבורה. יתר על כן, פתרון זה, שנועד לתת מענה מיידי לאתגרי הקורונה, עשוי להועיל בעתיד כתשתית סטריליזציה סטנדרטית במבני ציבור, במערכות תחבורה ציבורית וכיו"ב.

 

במחקר השתתפו ד"ר עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון ועמיתיו במוסדות הבאים: ICFO – The Institute of Photonic Sciences ,University of the Basque Country ,University of the Basque Country ,Rovira i Virgili University ואוניברסיטת סאות'המפטון

למאמר שהתפרסם ב-ACS Nano  לחצו כאן

 

מסלולי התפשטות הנגיף בשגרה בסכמה פשוטה (למעלה) ובתיאור חזותי של חשיפה לנגיף בפעילויות שגרה (למטה). הצבת מנורות UV-C במערכות אוורור ובחדרים שאינם בשימוש, ללא חשיפה ישירה של בני אדם לקרינה זאת, תבלום את התרבות הנגיף. Credit: Nacho Gaubert

מסלולי התפשטות הנגיף בשגרה בסכמה פשוטה (למעלה) ובתיאור חזותי של חשיפה לנגיף בפעילויות שגרה (למטה). הצבת מנורות UV-C במערכות אוורור ובחדרים שאינם בשימוש, ללא חשיפה ישירה של בני אדם לקרינה זאת, תבלום את התרבות הנגיף. Credit: Nacho Gaubert

Notice: further permissions related to the material excerpted should be directed to ACS.