הנדסת החיים: הכנס הבין-לאומי להנדסה ביו-רפואית

במרכז הקונגרסים בחיפה התקיים בסוף פברואר הכנס הבין-לאומי להנדסה ביו-רפואית, בהובלת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE) ובחסות IEEE – אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבין-לאומית

פרופ' דפנה ויס, פרופ' משה שהם, פרופ' דוד אלעד ופרופ' תמיר טולר, צילום: אמיר חן

פרופ' דפנה ויס, פרופ' משה שהם, פרופ' דוד אלעד ופרופ' תמיר טולר, צילום: אמיר חן

האירוע נפתח בברכותיהם של יו"ר הכנס פרופ' תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב ושל פרופ' דפנה ויס, הנשיאה הנכנסת של האיגוד. גם סגן ראש עירית חיפה עו"ד דוד עציוני וד"ר גלית רנד, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה, בירכו את המשתתפים. את הרצאת הפתיחה נשאה פרופ' מיטל זילברמן מאוניברסיטת תל אביב, הנשיאה הקודמת של האיגוד, שדיברה על פולימרים טבעיים ביישומים ביו-רפואיים.

בכנס הוכרזו שני חברי כבוד חדשים של האיגוד:

פרופ' משה שהם, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. את מעבדת הרובוטיקה הראשונה שלו הקים באוניברסיטת קולומביה, ולאחר הצטרפותו לטכניון הקים בו את אחת ממעבדות הרובוטיקה המתקדמות בעולם. לצד פעילותו הנרחבת במחקר ובהוראה, פרופ' שהם הוא יזם סדרתי שהוביל את הקמתן של חברות רובוטיקה חלוציות ובהן מזור רובוטיקה, שנרכשה לפני שנתיים תמורת 1.6 מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת חדשנית לניתוחי מוח ועמוד שדרה.

פרופ' דוד אלעד, שהשלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון, הוא כיום חבר סגל במחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הוא מומחה מוביל בשני תחומי עיסוקו: מערכת הנשימה ומערכת הרבייה. בשנים האחרונות הוא שוקד על פיתוח מהפכני בתחום השני: רחם מלאכותי שיאפשר להרחיב את הידע המדעי על השתרשות עוברי אדם בדופן הרחם ואף לסייע לנשים שאין להן רחם.

בכנס נדונו נושאים רבים ומגוונים ובהם אפיון מחלת קרון, דימות אולטרסאונד נייד ועמוק, ניטור זרימת דם וחמצן בשיליה, שבב חכם לחקר מחלת ניוון השרירים ALS, טכנולוגיות חדשניות להדבקה ולאיטום רקמות, אריזה (מיקרואנקפסולציה) של תאי לבלב, פלטפורמה להתאמת תרופות להובלה למוח, מכאנוביולוגיה של סרטן ופצעים, תאים מלאכותיים להעברת תרופות והנדסת רקמות בשיקום פגיעה בחוט השדרה. את הרצאת המליאה השנייה העביר פרופ' רון וייס מ-MIT שבארה"ב, שדיבר על ביולוגיה סינתטית בתאי יונקים ושילובה בפיתוח פתרונות לבעיות בעיות רפואיות.

השנה נמשכה המסורת שנקבעה בשנה שעברה – הרצאות פופולריות בעברית, המיועדות בעיקר לתלמידי תיכון. במושב הפופולרי נכחו מאות רבות של תיכוניסטים והוא כלל את ההרצאות הבאות: פרופ' מיטל זילברמן (אוניברסיטת תל אביב) על הנדסה ביו-רפואית – הקשר בין הנדסה לרפואה, תכניות לימודים והתעשייה בישראל, פרופ' נתן שקד (תל אביב) – העתיד של הפריות מבחנה; פרופ' דפנה ויס (הטכניון) – הראש הקשה של תאי סרטן: הקשר בין מכניקה לבין איבחון וניבוי מוקדמים, פרופ' משה ברנד (אריאל) – סטנטים ועורקים, מלחמה ושלום, פרופ' תמיר טולר (תל אביב) – המהפכה הבאה באבולוציה של המין האנושי: הנדסה תוך תאית של החומר הגנטי, פרופ' אורית שפי (בר אילן) – עקרונות הנדסיים במערכת העצבים – איך זה עוזר בשיקום? ומר זהר גנדלר (מנכ"ל NGT3) – גורמי הצלחה וכישלון של סטארט-אפים רפואיים – דוגמאות מניסיון אישי.

במהלך הכנס חולקו פרסי הצטיינות לדוקטורנטים הבאים: חן אברהם מאוניברסיטת בן גוריון על "שילוב מידע חושי במערכות סנסומוטוריות", אלכסנדר קרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב – "צמצום מינונים הניתנים לחולה במדידת זרימת דם בשיטת SPECT", מיכאל מרגוליס מאוניברסיטת בר אילן – "ניטור מהיר ורגיש של רצפי די-אן-איי ספציפיים באמצעות ביוסנסורים הנשלטים מגנטית", אלירם נוף מהטכניון – "מכניקת זורמים בהנשמת פגים", לאה פקו מאוניברסיטת תל אביב – "המדע של מניעת פצעי לחץ הנגרמים מהתקנים רפואיים" ועידו ויינר מאוניברסיטת תל אביב – "שימוש במודלים חישוביים להנדסת ביטוי גנים יעילה  במיקרו-אצות".

בכנס הוצגו כ-90 פוסטרים וחולקו פרסים ל-4 פוסטרים מצטיינים: רקפת רוזן מהטכניון, שני כהן מהטכניון, זוהר צפריר מאוניברסיטת תל אביב וליאור דבי מהטכניון. קבוצת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב, הכוללת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, הציגה את הפרויקט שלה.

כנס ISMBE משמש למפגש בין חוקרים מהאקדמיה העוסקים בתחום הרחב של הנדסה ביו-רפואית בארץ ובעולם ומחבר בין חוקרים וסטודנטים מכלל האוניברסיטאות, רופאים ואנשי מערכת הבריאות והתעשייה הישראלית והבין-לאומית. חוקרי האקדמיה הציגו בכנס את הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים החדשניים ביותר, והחברות בתחום – חברות מבוססות וחברות הזנק מהארץ ומהעולם – הציגו דוכנים, פוסטרים והרצאות. תיכוניסטים, סטודנטים לתאר ראשון, סטודנטים לתארים מתקדמים למדו על חזית המחקר בתחום ההנדסה הביו-רפואית ואף הציגו את עבודות המחקר בהן הם משתתפים.