בין הדורות

ד"ר רוני פן הצטרפה ב-2019 כחברת סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. אימה, פרופ' מיכל פן, הצטרפה לסגל הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בשנת 1992. סיפור של אמא ובת – חברות סגל בטכניון

ד"ר רוני פן נולדה בחיפה לזוג סטודנטים שהתגוררו במעונות הטכניון. לאחר התיכון, שירות בנח"ל וטיול אחרי צבא היא חזרה לקמפוס ב-2003, כסטודנטית להנדסת סביבה. כעבור 12 שנה בטכניון, מצוידת בתואר דוקטור בהנדסה אזרחית וסביבתית שאותו עשתה בהנחייתו של פרופ' ערן פרידלר, היא יצאה לפוסט-דוקטורט במכון השוויצרי הפדרלי למחקר המים בציריך (ETH- eawag) וב-2019 חזרה לטכניון בפעם השנייה, הפעם כחברת סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

This image requires alt text, but the alt text is currently blank. Either add alt text or mark the image as decorative.

"תמיד הייתי גאה מאוד באמא שלי שהיא פרופסור בטכניון," היא מספרת, "אבל בצעירותי, להיות חברת סגל לא היתה שאיפת חיי ולא זה מה שחשבתי שאעשה כשאהיה גדולה. לחיים יש זרימה מעניינת משל עצמם," היא מוסיפה בחיוך. ומי כמוה יודעת, שכן המחקר של ד"ר רוני פן עוסק בזרימה. היא מומחית במידול ובניסויים בתנועת מוצקים בזרימת שפכים וחוקרת את השפעתם על מערכות הביוב.

אימה, פרופ' מיכל פן, הצטרפה לסגל הטכניון בשנת 1992. היא גדלה והתחנכה בקיבוץ נוה איתן, ובמהלך השרות הצבאי השלימה בגרות אקסטרנית. לאחר לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית היא יצאה לטיול של 8 חודשים באפריקה – ונחתה בטכניון. "רציתי לעסוק בחקר ביצועים, והטכניון היה המקום הטוב ביותר לכך," היא אומרת. "זה הסתדר מצוין עם בעלי, מיכאל, שהחל ללמוד כאן בפקולטה להנדסת חשמל כשאני למדתי לתואר שני ושלישי בחקר ביצועים בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. נכנסנו לגור במעונות סגל זוטר וכאן נולדה רוני."

"ככה שבעצם ממש נולדתי בטכניון," אומרת רוני, "וגם אחרי שעברנו לדירה משלנו המשכנו להיות קשורים לכאן כי הייתי באה לבריכה, משחקת עם אבא טניס מול הקיר. זה מקום שממש גדלתי בו."

בתום הלימודים יצאה המשפחה לוונקובר בקנדה, שם השלימה מיכל פוסט-דוקטורט בUBC-  ומיכאל – תואר שני. כשחזרה המשפחה לישראל, הצטרפה ד"ר מיכל פן כחברת סגל לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון. "אני עוסקת בחקר ביצועים ובאופטימיזציה קומבינטורית," היא אומרת ומסבירה: "בעצם אני עוסקת באיתור פתרונות אופטימליים לבעיות מורכבות. לדוגמה,  בעיית הסוכן הנוסע – כשעל הסוכן לבקר במספר ערים נתון בזמן הקצר ביותר. הבעיה נשמעת פשוטה, אך היא מאוד קשה לפתרון. באחד הפרויקטים שלי עזרתי לחברת 'צים' בתכנון הטענה ופריקה של מכולות על האוניות שלהם. זו בעיה מאד מורכבת שבה יש סוגי מכולות שונים שלאורך המסלול יש לטעון ולפרוק, והמטרה לעשות זאת באופן היעיל ביותר. ככלל, אלה בעיות מתמטיות כל כך מורכבות, שאנחנו פותרים בדרך כלל בשיטות מקורבות וחוקרים מקרים פרטיים שלהן."

רוני, בתה, עוסקת בתחום אחר לחלוטין – פיתוח מודלים לבחינת מעבר למערכות מים יעילות והשפעת מעבר כזה על מערכות המים והביוב הקיימות. לדבריה,  שפכים עוברים בישראל תהליכי טיהור במתקנים מרכזיים, תוך הובלתם למרחקים ארוכים.

"הרבה מחקרים מראים שבמקרים מסוימים ביזור הטיפול במים אלה וטיהורם במתקנים מקומיים ברמת הבית, הבניין או השכונה, יעילים יותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מחזור המים והנוטריינטים הנמצאים בשפכים. זו מגמה חשובה ונכונה, אבל ככל שינוי, גם ביזור הטיפול במים גורר תופעות לוואי שאינן קשורות במטרתו הראשונית. שינוי כזה מעלה שאלות רבות ומורכבות של תחזוקה וניהול, בעיקר בשלב המעבר ממערכות מרכזיות למערכות מבוזרות או היברידיות (מבוזרות חלקית). מבחינה מחקרית יש כאן שילוב של המון תחומים – פיזיקה, כימיה, מכניקה, זרימה וביולוגיה תוך שימוש בכלי מחקר מתקדמים כמו מצלמות, לייזרים, למידת מכונה ומדעי הנתונים – ואני מפתחת כאן פתרונות תאורטיים, מודלים וסימולציות ועורכת מחקר ניסויי בריאקטורים המדמים את מערכת ההובלה. במעבדה שאני בונה כאן יהיה צינור של 30 מטר, שירושת לכל אורכו במצלמות ובלייזרים שיאפשרו לנו לנטר את מצב הנוזלים והמוצקים בזרימות שונות. היעד הוא לפתח מודלים של הדינמיקה של מערכות ביוב, לבנות תרחישים ולתת על פיהן המלצות למתכננים."

כיצד הגעת לתחום הזה? "בתיכון למדתי פיזיקה, כימיה ומתמטיקה, אבל גם מאוד אהבתי להדריך. בצבא הייתי מורה חיילת ונמשכתי לתחומי החינוך, חיפשתי תחום שהוא ריאלי אבל עם ערך מוסף חינוכי ועם השפעה חברתית. לכן כשנרשמתי לטכניון בחרתי מסלול מעשי שיש לו השלכות על החברה: הנדסת סביבה."

לדבריה, "רוב האנשים פשוט מורידים את המים בשירותים ולא אכפת להם מה קורה מעבר. אני בן אדם מעמיק ואוהבת לחקור דברים לעומק. מערכות הביוב חשובות מאוד לחיים של כולנו, אם לא נטפל בשפכים כמו שצריך, כולנו נהיה חולים."

לאחרונה השתתפה ד"ר רוני פן ביום ההכוון שערך הטכניון לחברי סגל חדשים, במהלכו עורכים סיור היכרות עם הקמפוס, עם אגפי המינהל השונים וגם עם דרישות ההוראה והמחקר. "אני מכירה את הטכניון כל ימי חיי ועם זאת זה מרגיש אחרת לחזור לקמפוס כחברת סגל ועלי ללמוד ולהבין את הדרישות הרבות מחברי סגל חדשים בטכניון."

מה לגבי ייצוג נשי בקמפוס? "יחד איתי נקלטו עוד חמש חברות סגל חדשות," אומרת רוני, "זה כמעט שליש מכל חברי הסגל החדשים שנקלטו השנה."

מיכל מציינת שהיא רואה התקדמות רבה בייצוג הנשי בקמפוס בדור של רוני אבל היא חושבת שיש עוד עבודה לעשות. "בטקס סיום הדוקטורט שלי בטכניון בשנת 1988, אני זוכרת שהייתי כמעט האשה היחידה. כשרוני סיימה ב-2016, כמעט מחצית מהמסיימות היו נשים".

"אצלנו בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול יש הרבה סטודנטיות לתארים השונים, גם בזמני היו, הבעיה היא שבהמשך, כחברות סגל מספר הנשים הולך ופוחת לצערי. ההתקדמות שלי היתה תמיד יותר איטית, אבל זו היתה הבחירה שלי, כי היו לי ילדים קטנים בבית וזה הקצב שהתאים לי. תמיד עשיתי את הכל יותר לאט אבל מעולם לא חשתי פחות הערכה מעמיתי לאור הקצב שלי.

"חשוב לי לאחל לרוני הצלחה בדרך שבחרה. מניסיון אישי אני יודעת שזו דרך לא קלה, אבל חשוב שתהיה קשובה לדרך שהיא עושה ולא רק לתוצאה ולמטרה הסופית. חשוב שהיא תיקח סיכונים מחושבים, ובמיוחד שתיקח דברים בפרופורציות ושתהיה קשובה לעצמה."