מודרניזם מתפתח


משה ספדיה, חתן פרס וולף באדריכלות, שיקבל בחודש הקרוב תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון בהרצאה מיוחדת על האבולוציה של התנועה המודרנית ועל השפעתם של בני דורו

משה ספדיה, חתן פרס וולף באדריכלות

משה ספדיה,ד"ר כבוד מהטכניון וחתן פרס וולף באדריכלות

ב-27 במאי התקיימה בטכניון ביוזמת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הרצאתו של האדריכל הנודע משה ספדיה, חתן פרס וולף באדריכלות לשנת 2019, שיקבל בחודש הקרוב תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. באירוע נכחו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ראש עיריית חיפה ד"ר עינת קליש-רותם, יו"ר התאחדות האדריכלים דוד קנפו ודיקן הפקולטה פרופ' יאשה גרובמן. בהרצאתו דיבר ספדיה על האבולוציה של התנועה המודרנית ועל השפעתם של בני דורו. "נולדתי בחיפה ברחוב בלפור 15, מול חצר הטכניון הישן, ואני טוען שהדר הכרמל אינו פחות יפה מתל אביב; הגיע הזמן שאונסקו יכריזו על אזור זה כאתר מורשת בינלאומי."

משה ספדיה נולד בחיפה ב-1938 וגדל בקנדה. בגיל 25, במסגרת לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת מקגיל בקנדה הוא תכנן את 67 Habitat – קומפלקס מגורים ייחודי ונועז המורכב מיחידות בטון טרומיות. למרבה ההפתעה החליטה ממשלת קנדה לממש את הפרויקט במסגרת תערוכת אקספו 67 במונטריאול, ולימים הוכרז המבנה כפרויקט מורשת. מאז תכנן ספדיה שורה של פרויקטים גדולים ומגוונים ובהם המוזאון למורשת הסיקים בהודו, אתר הנופש Marina Bay Sands בסינגפור, הספרייה המרכזית של ונקובר ומוזאון האמנות Crystal Bridges בארקנסו. ב-1970 הגיע עם משפחתו לישראל וכאן תכנן פרויקטים רבים ומגוונים מאוד, משכונות מגורים פשוטות בקיבוצים ועד מוזאון יד ושם המחודש.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בירך את ספדיה על תואר הכבוד שיקבל מהטכניון בחודש הקרוב. התואר יוענק לו "בהוקרה על הישגיו המרשימים באדריכלות, על תרומתו להומניזציה של סביבות עירוניות בקנה מידה עצום ועל הצבתם של מבנים מודרניים בהקשר היסטורי ותרבותי, על השימוש בצורות גאומטריות, באור ובחללים פתוחים לטיפוח אתוס, אינטרוספקציה ולכידות חברתית; וברחשי תודה על תרומותיו האדריכליות הרבות למדינת ישראל ובעיקר למוזאון יד ושם בירושלים."

פרופ' ספדיה הוא כאמור חתן פרס וולף באדריכלות לשנת 2019, ובשם הקרן דיבר היו"ר בפועל פרופ'-מחקר דן שכטמן מהטכניון. פרופ'-מחקר שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 וחתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 1999, אמר כי "אצלנו בקרן וולף, חתני הפרס עובדים. הם נוסעים ממקום למקום, מדברים עם צעירים ומבוגרים ומשרים מגדולתם על כל מי שפוגש אותם. בשמה של קרן וולף אני מודה לטכניון על אירוח הערב המיוחד."
דוד קנפו, יו"ר התאחדות האדריכלים, אמר כי "המודרניזם הטיף להצגת האמת בפשטות הנדסית וצורנית. על רקע זה בולטת עבודתו של ספדיה, שכבר בגיל צעיר הגדיר מחדש את האמיתות המודרניסטיות. פרויקט 67 Habitat הציג חלל חדש למגורים, שינוי מרענן אחרי השיכונים שהוקמו באירופה של אחרי מלחמת העולם השניה. היכולת של ספדי להקשיב למקום, לאנשים ולרוח הזמן ולתת לכל אלה ביטוי בחומר – זו גדולתו."

משה ספדיה, חתן פרס וולף באדריכלות

משה ספדיה,ד"ר כבוד מהטכניון וחתן פרס וולף באדריכלות

ראש עיריית חיפה ד"ר עינת קליש-רותם סיפרה על התאהבותה במקצוע האדריכלות בשנה השלישית ללימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "כאן נחשפתי לעולם העירוני, והבנתי את ייעודי בחיים. הלימודים הפסיקו להיות מטלה והעבודה הפכה לתשוקה אמיתית. כאנשי מקצוע אנחנו  בני מזל – אנחנו יודעים לדמיין עולמות ולפעמים גם לייצר אותם."

"גדלתי בחיפה המנדטורית לתוך המודרניזם," סיפר ספדיה בהרצאתו, "אך במקביל למודרניזם ספגתי גם את האדריכלות הפלשתינית והעות'מנית שסבבה אותנו. כשהגעתי למקגיל, התאוריות של לה קרבוזיה עדיין שלטו. המגדלים של מיס ון דר רוהה, שהיו מקור התעניינות במקגיל, עוררו בי התנגדות חזקה. בזכות מלגה ללימודי מגורים, שאפשרה לי להסתובב ברחבי ארצות הברית וקנדה, ביקרתי בעשרות פרברים בערים מרכזיות, והבנתי שמי שיכול להרשות לעצמו יעדיף להתגורר בבית צמוד קרקע עם גינה ומי שאין לו יגור בבתי מגורים על קומות.

"ב-Habitat, הקונספט שתכננתי במקגיל, הצגתי דרך לייצר דירות זולות שלכל אחת מהן יש גינה. חיברתי את הצורך בשטחים ציבוריים ובדיור זול לרעיונות בתיעוש הבנייה. בעקבות ההצלחה באקספו 67 קיבלתי הרבה הזמנות לעיצוב פרויקטים במודל Habitat ברחבי העולם, כולל באירן, אבל אף אחד מהם לא נבנה. עם זאת, הצפיפות היא בעיה קשה המציבה גם היום אתגר תכנוני מורכב מאוד, ורבים מהפרויקטים שלי בישראל ובעולם מספקים תשובה יעילה לבעיה זו."

בסיום דבריו דיבר ספדיה על מקורות ההשראה שלו כאדריכל. "בדרך כלל מצפים שאתן רשימת בניינים ואדריכלים, אבל מה שנותן לי השראה כאדריכל הוא העיצוב בטבע. הדברים בטבע מתעצבים בהתאם למטרה, תוך התייחסות לעונות, בגאומטריה שהיא תוצר של גדילה. אם האדריכלות תדע להשתנות עם העונות כפי שעושה הצמחייה, נקבל תוצאות יוצאות מן הכלל."