זוכי פרס ינאי למצוינות בהוראה – מודל לחיקוי בטכניון

בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובציון לשבח בהוראה ע"ש ינאי זכו שמונה מרצים מצטיינים בטכניון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה הגדולה בטכניון  – הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק השבוע בפעם השמינית ברציפות לחמישה חברי סגל מצטיינים מהפקולטות השונות בטכניון: פרופ"ח דניאל אורנשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ"ח עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, פרופ"ח קרן צנזור הלל מהפקולטה למדעי המחשב, פרופ"ח דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ"מ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון. בציון לשבח בהוראה ע"ש ינאי זכו פרופ"ח רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ד"ר יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד"ר רועי רייכרט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי.

פרס ינאי למצוינת בחינוך האקדמי נועד לשפר את רמת ההוראה ואת היחס לסטודנטים בטכניון. הוא מוענק "כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון."

בטקס נכחו התורמים משה ורחל ינאי, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ' חגית עטיה, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. את הטקס הנחתה פרופ' אילת פישמן, כלת פרס ינאי לשנת 2011.


משה ינאי
, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל, אמר בהתרגשות באירוע: "למדתי בפקולטה להנדסת חשמל המקבלת היום את הפרס, ובעיניי זה מהפך אדיר. כשלמדתי כאן, בתחילת שנות ה-70, היחס וההתחשבות לא היו דומים למה שהסטודנטים מכירים היום. באותם ימים רצינו שידברו איתנו, שיבינו אותנו, וזה לא קרה. בשנים האחרונות, עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, הובלנו מהפכה לשינוי היחס בין חברי סגל לסטודנטים. ולכם, הזוכים בפרס, אני אומר שהתגמול העיקרי אינו היוקרה והכסף אלא ההזדמנות שלכם לשנות ולהשפיע על חיים של אנשים."

"בקרוב אסיים את כהונתי כנשיא הטכניון," אמר פרופ' פרץ לביא בטקס. "כשאני נשאל מהם ציוני הדרך החשובים בתקופה זו אני מציין את הפגישה עם משה ינאי כאחד מהם. נפגשנו לראשונה לפני 9 וחצי שנים, ואותה פגישה הובילה לייסוד פרס ינאי ולשיפור דרמטי ברמת ההוראה בטכניון וביחסו לסטודנטים. פרס ינאי, ומאמצי ההנהלה וחברי הסגל, הקפיצו את הטכניון מהמקום האחרון בסקר הסטודנטים הארצי למקום הראשון בשביעות הרצון של הסטודנטים באוניברסיטאות. על המקום הראשון הזה אנחנו שומרים כבר שלוש שנים. מדובר במהפכה של ממש שזוכי פרס ינאי – אנשים הרואים בהוראה שליחות ולא רק חובה – תורמים לה רבות."

יו"ר ועדת הפרס, פרופ' חגית עטיה, אמרה כי "הזוכים בפרס הם מודל לחיקוי בקמפוס. כל אחד מהם תרם עמוקות להכשרתם של מאות סטודנטים שהשפיעו ומשפיעים על חיי כולנו. קראנו את הדברים שכתבו עליהם הסטודנטים שלהם, וכולם ציינו את השינוי שחוללו בחייהם המרצים הנבחרים האלה."

"ללמוד מדע והנדסה זה אתגר עצום כי המוח שלנו התפתח להישרדות בסוואנה, לא לגזירת פונקציות," אמר יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון אמיר דוד ניסן כהן. "תהליך הלמידה בטכניון קשה מאוד, והמרצים הטובים הם שהופכים אותו לאפשרי ומציתים בנו את התשוקה ללימודים ולמקצוע. לשמחתי למדתי אצל שלושה זוכי פרס ינאי, וכל אחד מהם שינה את חיי בצורה זו או אחרת. אני מודה לכולכם בשם כל הסטודנטים בטכניון."

בשם כלות וחתני הפרס נשא דברים פרופ"מ אבי שרודר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון. הוא אמר כי "הנהלת הטכניון הציבה לחברי הסגל אתגר אדיר כשקבעה שהטכניון חייב להוביל לא רק במחקרים פורצי דרך, אלא בכל תחום ותחום בחברה הישראלית ובפרט באיכות ההכשרה וההוראה של הדור הבא של המהנדסות והמהנדסים. וכפי שרפואה צריכה להיות מדויקת ומותאמת אישית לכל אדם, כך גם ההוראה.

"זוכי הפרס, יחד עם רבים וטובים מכלל הפקולטות בטכניון, שמו להם למטרה להנגיש את הידע העדכני ביותר לכלל הסטודנטים בשיטות האקדמיות החדשניות ביותר. תפקידנו כאומה לעודד את הדור הבא לשאול שאלות, לערער, להטיל ספק, לשאוף, ולהקים קומה של ידע ותובנות חדשות זו מטרת החינוך והלמידה, להקים דור חדש של מהנדסים שיעזו יותר, יחתרו יותר, יצליחו."


בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת בקמפוס זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי
. בדברי הוועדה נכתב כי זו הפקולטה הגדולה בטכניון והמחלקה ההנדסית הגדולה בישראל, עם יותר מ-2,200 סטודנטים. במשך 80 שנות קיומה הכשירה הפקולטה כ-15,000 בוגרים ש"הובילו את תהליך השינוי של ישראל מארץ חקלאית למדינת היי-טק ומהווים בה כיום את עמוד השדרה של התעשייה עתירת הידע, האזרחית והביטחונית. מבנה הלימודים בפקולטה מתוכנן להגשמת שני יעדי החזון החינוכי: הכשרת מהנדסים בעלי ידע בסיסי עמוק לקריירה ארוכת שנים בתעשייה חדשנית ודינמית, והכנת הדור הבא של חוקרים אקדמיים."

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ' נחום שימקין הודה לוועדה על הבחירה בפקולטה לפרס ינאי לשנה זו. הוא אמר כי "בוגר הפקולטה משה ינאי יכול להביט בסיפוק אל אווירת הלימודים בהווה, והסטודנטים של היום יכולים לצפות בשמחה לאתגרים המקצועיים של המחר. הפקולטה מתמודדת עם מספר עצום של סטודנטים ועם יחס מספרי גבוה מאוד בין חברי סגל לסטודנטים. המציאות הזאת מאתגרת מאוד, ואנחנו מצליחים לשמור על איכות ההוראה במאמץ משותף של הסגל והעובדים. נמשיך לקדם את ההוראה בפקולטה ולשמור על מקומנו בצמרת במחקר ובהוראה."


קישור לחוברת פרס ינאי לשנת תשע"ח


מדברי הזוכים בחוברת האירוע:

פרופ"ח דניאל אורנשטיין: "על הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון לסיים את לימודיהם לא רק עם יכולת טכנית ומומחיות תחומית, אלא גם עם הבנה עשירה של מורכבות החברה האנושית ושל המנגנונים שבאמצעותם היא מתפתחת ומשתפרת. כל אחד מהם, או כולם יחד, עשויים להכריע את הכף עבור העולם כולו. אם נצליח בטכניון לפקוח את עיניהם אל העולם החברתי והביולוגי הסובב נוכל לבנות יסוד של ידע לתיקון העולם."

פרופ"ח עדי זלצברג: "גם אם השפה הבסיסית של הגנטיקה לא השתנתה במאה וחמישים השנים האחרונות הרי שהכלים הגנטיים, המתפתחים בקצב מואץ, גורמים לשינויים מהירים בדרך בה מיושמות שיטות גנטיות בקליניקה. משנתמניתי למרכזת המקצוע פעלתי להגדלת היקף ההוראה בגנטיקה לתלמידי רפואה, כך שתוכל לשקף את התפתחות התחום. אני משקיעה בהוראה הפרונטלית ובניהול הקורס שעות רבות של הכנה ומקדישה זמן רב לפגישות אישיות עם סטודנטים."

פרופ"ח קרן צנזור הלל: "יחד עם המחקר המדעי והכשרת תלמידי מחקר אני רואה בהוראת המדע רכיב בלתי נפרד מעבודתי כחוקרת בטכניון. הן ההוראה הפרונטלית שלי בכיתה והן פעילויותיי הרבות לחיזוק הסטודנטים בלימודי הסמכה מושפעות מראייתי את מטרתה המרכזית של ההוראה: למידה ופיתוח חשיבה. מאז הצטרפותי לטכניון בשנת 2013 ועד 2018 עסקתי במסגרת הפקולטה בעידוד וקידום נשים במדעי המחשב וזאת באמצעות נטוורקינג, הרצאות ומפגשים תקופתיים."

פרופ"ח דניאלה רווה: "הוראה והדרכה היוו חלק משגרת חיי מתקופת בית הספר התיכון ותנועת הנוער. ההמשך כמתרגלת וכמרצה היה אך טבעי עבורי. ההוראה בטכניון, בפקולטה שבה גדלתי, היא הגשמת חלום ואני רואה את הכשרת הסטודנטים כמחויבות הראשונה שלי בתור חברת סגל. במסגרת התפקיד פיתחתי את 'סילון', תוכנית מצוינות המאפשרת להשלים תואר ראשון ושני במהלך תשעה סמסטרים."

פרופ"מ אבי שרודר: "מטרת הלימודים בטכניון היא שכל סטודנט וסטודנטית ירכשו את אוצר הכלים הנחוץ להם למימוש מקסימלי של שאיפותיהם המקצועיות, תוך יצירת קהילה אשר משפיעה בחיוב על העולם. מאז הגעתי לטכניון, ותוך הפקת לקחים מקורסים שלמדתי ולימדתי, פיתחתי מערך הוראה המבוסס על ‘הוראה מותאמת אישית’ – שיטת לימוד בה כל נושא נלמד מכמה זוויות, בשיתוף מלא של הסטודנטים. שיטה זו מקשרת בין הידע הבסיסי ליישומו בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים ובחזית המחקר המדעי."

כלות וחתני פרס ינאי לשנת תשע"ח יחד עם משה ורחל ינאי, פרופ' פרץ וד"ר לינה לביא, יו"ר ועדת הפרס, פרופ' חגית עטיה ויו"ר אגודת הסטודנטים אמיר דוד ניסן כהן

כלות וחתני פרס ינאי לשנת תשע"ח יחד עם משה ורחל ינאי, פרופ' פרץ וד"ר לינה לביא, יו"ר ועדת הפרס, פרופ' חגית עטיה ויו"ר אגודת הסטודנטים אמיר דוד ניסן כהן

 

על משה ינאי:

ינאי, בן כפר יחזקאל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (1975), הוביל בארבעת העשורים האחרונים כמה מהפכות בעולם אחסון המידע. בעקבות הצטרפותו לחברת EMC ב-1987 הוא הוביל מהלך שהפך את החברה מיצרן בינוני של הרחבות זיכרון מחשבים לחברה המובילה בעולם אחסון המידע לארגונים גדולים. הוא חזר על הצלחתו בשובו ארצה, בהקימו ב-2003 את חברת XIV שנרכשה ב-2007 על ידי IBM. היצירתיות של ינאי הובילה לרישום 40 פטנטים על שמו. הוא תרם רבות לקידום המחקר הטכנולוגי בטכניון ומחוצה לו, וסייע לחברות הזנק ישראליות. ינאי זכה למעמד היוקרתי של EMC Fellow ו-IBM Fellow.