התאמת אנטיביוטיקה למטופל

המייסדות השותפות של Nanosynex, דיאן אבנצור (מנכ"לית) ומישל היימן (סמנכ"לית שיווק)

המייסדות השותפות של Nanosynex, דיאן אבנצור (מנכ”לית) ומישל היימן (סמנכ”לית שיווק)

חברת הסטארטאפ Nanosynex, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לאבחון מהיר ויעיל של עמידות אנטי-מיקרוביאלית, היא דוגמה לתהליך העברת טכנולוגיה של הטכניון מהמעבדה לשוק. החברה מבוססת על מחקר שנערך במעבדתה של פרופ’ שולמית לבנברג, דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

פרופ’ לבנברג וצוותה פיתחו שבב מאבחן הכולל מאות שקעים בנפח ננוליטרי (nanoliter wells), המכילים שילוב ספציפי של חיידק-אנטיביוטיקה. הטכנולוגיה עלתה על דרך המלך להפיכתה למוצר מסחרי לאחר שהמייסדות השותפות של Nanosynex, מישל היימן ודיאן אבנצור סטודנטיות בתכנית Startup MBA בטכניון בחרו בה כמקרה בוחן כחלק מקורס יזמות.

דיאן אבנצור מסבירה : “נניח שבתכם סובלת מכאבים בשל זיהום בשלפוחית השתן. בזמן שהיא ממתינה לתוצאות הבדיקה רושם לה הרופא, ליתר ביטחון, מינון גבוה של אנטיביוטיקה עם טווח כיסוי רחב. האנטיביוטיקה אינה משפיעה, הזיהום מתפשט וחיידק עמיד נכנס לזרם הדם.

חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מדביקים בכל שנה לפחות שני מיליון איש וקוטלים כ-23,000 בארצות הברית לבדה. כך על פי המרכז לבקרת מחלות (CNC). דו”ח שנערך במימון ממשלת בריטניה וקרן וולקאם מנבא כי עמידות אנטי-מיקרוביאלית (AMR) עשויה לגבות מהיום עד שנת 2050 את חייהם של 10 מיליון איש ולגרור הוצאות של  100 טריליון דולר.

כאשר מדובר במציאת האנטיביוטיקה היעילה ביותר לזיהום הספציפי, מהירות היא שם המשחק. עבור מטופלים הלוקים בהלם זיהומי (אלח דם), כל שעה של עיכוב במתן הטיפול האנטיביוטי מורידה את שיעור הישרדותם בכ-7.6%. לכן פועלות קבוצות מחקר רבות לפיתוח טכנולוגיות המנבאות את רמת העמידות של חיידקים ספציפיים לאנטיביוטיקה ספציפית.

מכשיר לטעינה וסריקה (nanoliter array device) לאבחנה רפואית מהירה של עמידות בפני אנטיביוטיקה. באדיבות יונתן אבישר, מעבדת לבנברג

מכשיר לטעינה וסריקה (nanoliter array device) לאבחנה רפואית מהירה של עמידות בפני אנטיביוטיקה. באדיבות יונתן אבישר, מעבדת לבנברג

כאן נכנסת לתמונה חברת Nanosynex. החברה פיתחה בדיקה המניבה תוצאות עוד באותו היום. בדיקה זו תאפשר לרופאים להחליט במהירות מהו הטיפול האנטיביוטי המתאים ביותר למטופליהם. היא מבוססת על גישה פנוטיפית, על טכנולוגיות מיקרופלואידיות ועל ניתוח מבוסס פלואורסנט. המוצר ישווק למעבדות בצורה של כרטיסים חד-פעמיים וקורא פלואורסנטי.”

מימין לשמאל: מיכה רוזן, סמנכ"ל מו"פ; חגית שטאובר, מהנדסת מוצר; דיאן אבנצור, מנכ"לית ומייסדת שותפה; מישל היימן, סמנכ"לית שיווק ומייסדת שותפה; פרופ' שולמית לבנברג, מדענית ראשית

מימין לשמאל: מיכה רוזן, סמנכ”ל מו”פ; חגית שטאובר, מהנדסת מוצר; דיאן אבנצור, מנכ”לית ומייסדת שותפה; מישל היימן, סמנכ”לית שיווק ומייסדת שותפה; פרופ’ שולמית לבנברג, מדענית ראשית

מישל היימן ודיאן אבנצור קיבלו מימון ראשוני במסגרת תוכנית קמין של רשות החדשנות והציגו את תוכניתן העסקית ב- T³ (Technion Technology Transfer) – היחידה העסקית בטכניון. השתיים הוכיחו מחויבות מצד המשקיע והשותף האסטרטגי הראשון שלהן, בעל המניות העיקרי של Biosynex (חברה צרפתית הפועלת בתחום האבחון המהיר, שרשת ההפצה שלה פרוסה ביותר משישים מדינות). Nanosynex הפכה לחברת סטארטאפ בשנת 2017, לאחר שגייסה מימון לפיתוח נוסף של הקונספט. החברה זכתה בפרסים, נכנסה ל”דרייב” – מאיץ חברות הסטארטאפ של הטכניון – וחתמה על הסכם רישוי סופי עם מוסד הטכניון למחקר ופיתוח.

המייסדות השותפות של Nanosynex, מישל היימן ודיאן אבנצור, בחרו בדרייב ובטכניון לאור המוניטין שיצא לו כמוסד של חדשנות והעברת טכנולוגיה. “שתינו אוהבות את מדעי החיים,” אומרת היימן. “חיפשנו הזדמנות בתחום זה והיינו נחושות בדעתנו להקים סטארטאפ שיענה על צורך משמעותי ויהפוך את העולם למקום בריא יותר. חיפשנו טכנולוגיות ב-T³ Book of Big Ideas והתחלנו בתהליך חיפוש וניתוח מעמיק של תגליות מובילות של הטכניון עם השותף האסטרטגי שלנו, Biosynex. כך הגענו למסקנה שמחקרה של פרופ’ לבנבנג יכול להוביל אותנו בדיוק למה שאנו מחפשים.”

 

“תהליך העברת הטכנולוגיה דורש מיומנויות משא ומתן ורצון טוב משני הצדדים,” אומרת היימן. “הקמנו את Nanosynex על סמך טכנולוגיה של הטכניון, העסקנו בוגרים של הטכניון כעובדים ואנו שואפות להפוך את Nanosynex לחלק חשוב במערכת האקולוגית האיכותית של הטכניון. Nanosynex סיימה זה עתה סבב גיוס הון בשלב ה-seed, וכעת היא מקדישה את כל מרצה לבניית אבטיפוס.”