ריספקט להיפופוטם

רופאים, מהנדסים אדריכלים וסטארטאפיסטים מגיעים לספארי כדי לקבל השראה מהטבע. את תחום הביומימיקרי – פיתוח בהשראת הטבע – הקימה בספארי הדוקטורנטית מיכל טופז מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה

חוט תפירה כירורגי שהומצא בהשראת קוצי הדורבן, מערכת מיזוג שפותחה על סמך המבנה של מושבות טרמיטים וחומר דוחה חרקים ומחסל חיידקים שבא לעולם בהשראת זיעת ההיפופוטם. כל אלה הם מוצרים אמיתיים שאותם מציגה בספארי הדוקטורנטית מיכל טופז. טופז היא חלק מקבוצת המחקר בחינוך סביבתי בהנחייתה של פרופ' טלי טל מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה.

ב-15 השנים האחרונות היא עובדת במחלקת החינוך של גן החיות "הספארי" ברמת גן. כשסיימה את לימודי התואר השני שלה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב פנה אליה מנכ"ל הספארי לשעבר, יהודה בר, וסיפר לה על תחום מחקר חדש בשם ביומימיקרי. "לכי תקראי על זה," הוא אמר, "ואולי נעשה עם זה משהו."

טופז נענתה לאתגר וצללה לדבריה לעולם שלם של חשיבה המשלבת חדשנות ויזמות יחד עם שמירת טבע ומגוון מינים. "ביומימיקרי היא תפיסה אינטרדיסציפלינרית הרואה בטבע מקור בלתי נדלה לרעיונות יישומיים, לפיתוחים ולפתרונות לבעיות אנושיות בדרכים מקיימות. במקום לשאול איך אנחנו יכולים להשתמש בטבע אנחנו שואלים מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו. אנחנו מחקים את הטבע, מקבלים השראה ממנגנונים, מבנים, תהליכים, עקרונות ביולוגיים ואקולוגיים, תוך כדי התפעלות עמוקה והבנה שיש לנו המון מה ללמוד ממנו. החשיבה הזו מספקת הצדקה נוספת משמעותית לשמירה על הטבע."

הדוקטורנטית מיכל טופזעל סמך למידה נרחבת ומעמיקה ייסדה טופז את תחום החינוך לביומימיקרי בספארי והפכה את המקום לגן החיות היחיד באירופה שעוסק בביומימיקרי. עם הידע ההולך ומצטבר, והניסיון הנוסף שצברה בהדרכה, החלה טופז  את המחקר לדוקטורט שעניינו בחינוך מדעי למבוגרים בגני חיות בתחום זה.

הפעילויות השונות – קורסים, השתלמויות וסדנאות – מתקיימות במרחבי גן החיות, מול חצרות בעלי החיים. באמצעות תצפיות מונחות, בניית משחקים להעשרת סביבתם של בעלי החיים ומפגשים בלתי אמצעיים עם בעלי החיים לומדים המשתתפים על חיות הבר, מיישמים חשיבה ביקורתית ויצירתית ומתנסים בחשיבה ביומימטית בהשראת בעלי החיים בגן החיות. כפי שאמרה אחת המשתתפות, "קל יותר לקבל השראה מלשון של ג'ירף אחרי ליקוק ממנו, כשמרגישים על היד את החספוס של הלשון, ולקבל השראה מחדק של פיל אחרי שמתכננים, בונים ומיישמים משחק המיועד לחדק. אנחנו מרוויחים למידה קרובה, חווייתית ומרגשת שגם תורמת להעשרת חייהם של בעלי החיים."

תחום החינוך לביומימיקרי מביא לספארי קהל שונה מהרגיל. "מגיעים אלינו מבקרים שבאופן מסורתי לא מגיעים בדרך כלל ללמוד בגן חיות. אנשי מקצוע מתחומים מגוונים ולא צפויים בהקשר הזה, למשל רפואה ואווירונוטיקה, וכמובן גם נוער. מה הקשר לאווירונוטיקה? לדוגמה, מהנדס שחיפש דרכים להפחית את משקל כנפי המטוס. מומחים בהנדסה ביו-רפואית שביקשו ללמוד על מבנה המשושים בכוורת ובשריון הצב – מבנים שעשויים להועיל בפיתוח סטנטים לחולי לב. בפעילויות השונות אנחנו מציגים טכנולוגיות מתחומים מגוונים, לדוגמה חוט תפירה כירורגי שפותח בהשראת קוצי הדורבן (רפואה), מבנה קניון שממזג את עצמו בהשראת תל טרמיטים (אדריכלות), וכמובן הנחש הרובוטי שפותח בטכניון במעבדתו של פרופ' אלון וולף לשימושים רפואיים ולמשימות חילוץ והצלה. את הפיתוחים הביומימטיים אנחנו מציגים בהקשרם למדע בחיי היום יום, למשל מקל נחייה שפותח בהשראת סונר העטלף, או חומר אנטי-בקטריאלי ודוחה חרקים בהשראת זיעת ההיפופוטם. אפילו הסקוטש, (ולקרו), המשמש את כולנו, נולד כפיתוח ביומימטי בהשראת קוצים של צמחים. אנחנו משתמשים ברב-תחומיות של ביומימיקרי כדי לקרב את האדם לטבע ובעיקר לבעלי חיים."

במחקרה בודקת טופז את התפוקות של פעילויות בנושא ביומימיקרי בגן החיות. "מה שכל משתתף ייקח מקורס ביומימיקרי תלוי ברקע שלו וב'אינטרסים' שלו. רופא ואדריכל, סטרטאפיסט ופיזיותרפיסט – כל אחד ייקח משהו אחר. חלק יתמקדו בנושאים מדעיים או הטכנולוגיים, אחרים בחשיבה הסביבתית העומדת מאחורי הפיתוחים, ויש שיתעניינו בנושאים חברתיים שנלווים לשני אלו. יש חשיבות להיסטוריה האישית של המשתתפים, לסקרנות, לעניין, לידע המוקדם אתו הם מגיעים. כמו מחקרים אחרים בקבוצתה של פרופ' טלי טל, המתמקדים בלמידה מחוץ לכותלי הכיתה ובית הספר, המחקר בוחן היבטים שונים של למידה בקרב מבוגרים בתנאי למידה ייחודיים בגן החיות ותורם להבנה טובה של מאפייני למידת מדעים, בסביבה לא פורמלית, בקרב מבוגרים. נושא שנחקר מעט בעולם בפני עצמו. בנוסף, תכניות חינוך בתחום ביומימיקרי, ובמיוחד במרחב הבלתי פורמלי של גן החיות, מציעות גישה חדשנית בחינוך הסביבתי. תכניות דומות יכולות למשוך בעלי עניין בתחומי הנדסה ועיצוב, קהל שאינו הקהל המסורתי."