מהנדסים מצילי חיים

חידושים בטכנולוגיות רפואיות: הכנס הבינלאומי להנדסה ביו-רפואית התקיים בחיפה במתכונת מורחבת

ד"ר אפרת שפר

ד"ר אפרת שפר

800 איש השתתפו בשבוע שעבר בכנס הבינלאומי להנדסה ביו-רפואית, שאותו הובילו הפקולטות להנדסה ביו-רפואית בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב במסגרת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE). הכנס עסק במגוון תחומים הקשורים להנדסה ביו-רפואית ובהם תכנות בתאים חיים, עריכה גנטית בשירות הרפואה, מערכת להעברת חומרים קנבינואידים בגוף, התפתחות המוח בגיל הילדות, ניטור פגיעות מוח בזמן אמת, שיפור הטיפול בסרטן באמצעות בינה מלאכותית ושיקום אנשים אחרי שבץ מוחי באמצעות מוזיקה.

את הכנס השנה הובילו יו"ר הכנס פרופ' נתן שקד ונשיאת ISMBE פרופ' מיטל זילברמן, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. ISMBE נוסד בשנת 1968 ועד לפני שנים ספורות קיים את הכנס במתכונת של יום עיון צנוע. לפני 6 שנים, בהובלת נשיא האיגוד דאז פרופ' חיים אזהרי ויו"ר הכנס פרופ' אמיר לנדסברג, שניהם מהטכניון, גדל הכנס בהיקפו ובמספר המשתתפים בו. כיום שותפים בו הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אריאל, מכללת אפקה והמכון הטכנולוגי חולון.

למרות אופיו האקדמי של האיגוד הוא משלב את התעשייה הביו-רפואית בישראל וכן את מערכת הבריאות. הכנס התקיים במרכז הקונגרסים בחיפה כחלק משיתוף הפעולה הפורה בין הטכניון לעירית חיפה והחברה הכלכלית לחיפה. בכנס נאמה ד"ר גלית רנד, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה.

פרופ' נתן שקד

פרופ' נתן שקד

"תחום ההנדסה הביו-רפואית מתפתח במהירות," אמרה נשיאת האיגוד פרופ' מיטל זילברמן, "והתעשייה הרלוונטית מבינה את היתרון של מהנדסי ביו-רפואה על מהנדסים מתחומים אחרים. המהנדס הביו-רפואי מבין את ההקשר הרפואי ויודע לדבר עם רופאים ולייצר פתרונות לבעיות שהם מעלים. גם בישראל התחום צמח מאוד ב-15 שנות קיומו, וכיום הבוגרים נחטפים על ידי התעשייה – בדרך כלל כבר בשנה השלישית ללימודיהם. הביקוש הוא גם לבעלי תואר שני ושלישי בתחום."

את ההרצאות המרכזיות (Keynotes) נשאו פרופ' עידית מטיוביץ' מאוניברסיטת בראון (שימוש בפולימרים להסעת גנים ותרופות בתוך הגוף) וד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל (מרעיון למוצר בעולם הרפואה). פרופ' מטיוביץ', מומחית למדע והנדסה של רפואה, עומדת בראש מעבדה המתמקדת בפיתוח מערכות חכמות המבוססות על פולימרים הנדבקים לרקמות ביולוגיות לטובת הצמדת תרופות למשטחים רטובים בגוף.

ד"ר אפרת שפר אחראית על כאלף עובדים בישראל בתפקידה כנשיאת פיליפס ישראל ועל כ-400 עובדים נוספים בתפקידה כמנכ"לית החטיבה הגלובלית של פיליפס ליישומים קליניים מתקדמים בדימות רפואי, תחום חשוב בהנדסה ביו-רפואית. בכנס היא דיברה על המסע מרעיון למוצר בעולם הרפואה. לדבריה, "ממצב של אמון מלא בהחלטת הרופא אנחנו עוברים לקהל של מטופלים חכמים ומעורבים, שקוראים בגוגל ודורשים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטה הטיפולית. זה שינוי עצום. בנוסף, החיים שלנו ארוכים ואיכותיים יותר הודות להתפתחות הרפואה, והתוצאה היא דרישה גוברת לשירותי הרפואה. חלק מהפתרון הוא להעביר את הטיפול לבית. בסופו של דבר הרבה מהמטופלים שמטופלים כיום בבתי חולים יטופלו בבית, מה שיהיה טוב יותר למטופלים וגם יחסוך הוצאות עצומות."

ד"ר שפר אמרה כי העתיד טמון ברפואה מותאמת אישית ומבוססת מידע, ולכן אינטליגנציה מלאכותית היא מרכיב מרכזי ברפואת העתיד. "אז מדוע מערכת הבריאות עדיין לא שם? ראשית, כי זה דורש אמון – אמון בכך שהטכנולוגיה תועיל לנו. דרושה כאן קפיצת אמונה – leap of faith. שנית, כיצד להטמיע את הטכנולוגיה במערכת במצב שבו הרופאים כל כך עסוקים (3 דקות למטופל בממוצע)? התשובה היא שאנחנו חייבים להגיע אל הרופאים, לתת להם את הכלים וללוות אותם. המהנדסים הביו-רפואיים הם הדרך לחיבור הזה ולפיתוח הכלים הטכנולוגיים לרופאים."
הטכנולוגיה של פיליפס מסייעת כיום ל-2.2 מיליארד איש, והיעד הוא 3 מיליארד בשנת 2025. במהלך השנים עברו הרבה פעילויות בפיליפס מארה"ב לישראל והובילו להרחבה דרמטית של הפעילות בישראל. "למה? כי בישראל יש תרבות מאוד ביצועיסטית," אמרה ד"ר שפר, "תרבות של Can-do – אנחנו הישראלים ניכנס בקיר ונדאג שזה יקרה. אנחנו חזקים בשינוי, במעבר מדיבורים למעשים, ויש כאן גם ליבה מעולה של ידע ואקוסיסטם נפלא של סטארטאפים, תעשייה ותיקה ואקדמיה – וכמובן בתי החולים שאיתם אנחנו מקיימים שיתופי פעולה ענפים."

פרופ' חיים אזהרי , פרופ' דן אדם ופרופ' מיטל זילברמן

פרופ' חיים אזהרי , פרופ' דן אדם ופרופ' מיטל זילברמן

השנה, בראשותם של נשיאת האיגוד הנוכחית פרופ' מיטל זילברמן ויו"ר הכנס פרופ' נתן שקד, הוכנסו כמה חידושים נוספים: הכנס הוארך מיום אחד ליומיים; הוא הפך לכנס בינלאומי ולכן התקיים בשפה האנגלית; וביום השני נערך מושב מדע פופולרי בעברית, ללא תשלום, שאליו הגיעו כ-700 תלמידי תיכון. "המהנדס הרפואי הוא מהנדס מציל חיים," אמרה ד"ר זהבה בלכמן ממכללת אפקה, שהציגה לתלמידים את ההתפתחויות בעולם הדימות ("דימות מרנטגן ועד MRI").

במושב הפופולרי התקיימו הרצאות של חוקרים מובילים בנושאים הבאים: חדשנות בביו-חומרים, הדפסת רקמות תלת-ממדיות להשתלות, עולמם המופלא של כלי הדם, רובוטיקה בשרות הרפואה ו"כמה אנחנו רחוקים מקריאת מחשבות". דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פרופ' שולמית לבנברג הציגה את הפעילות במעבדתה – גידול רקמות להשתלה – וסיפרה על המרכז החדשני לביו-הדפסה בפקולטה, שבמסגרתו יודפסו תאים, רקמות, כלי דם ואיברים שלמים. פרופ' מיטל זילברמן הציגה את הדבקים הרפואיים שפיתחה – חומרים המחליפים את הפרוצדורות של תפירה וחיבור רקמות בסיכות במקרים של פציעה, דימום פנימי או דליפה מאברים פנימיים. חומרים אלה מעוררים עניין רב בתעשייה.

במסגרת הכנס הוענקו פרסי חברי כבוד למייסד "אלסינט" בוגר הטכניון ד"ר אברהם סוחמי ולפרופ' דן אדם מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. את הפרסים העניקו להם פרופ' חיים אזהרי, נשיא האיגוד לשעבר וד"ר משה ברנד, סגן נשיא באיגוד.

ד"ר אברהם סוחמי תרם רבות לתחום ההדמיה הרפואית. הוא מחזק זה עשרות שנים את תחום התעשייה הרפואית בארץ ומייצג אותה בכבוד רב בעולם.

פרופ' דן אדם תרם רבות ל-ISMBE, שלשורותיו הצטרף כבר בשנת 1975. במשך שנים רבות הוא היה חבר בוועד האיגוד ונציגו בארגון האם הבינלאומי IFMBE, ואף שימש כנשיא האגוד הישראלי בין השנים 2007-2003. תרומתו האקדמית לתחום הביו-רפואי מתמקדת בחקר הפעילות החשמלית של הלב ובאולטראסאונד של המערכת הקרדיווסקולרית. הוא פועל רבות להידוק קשרי האקדמיה עם התעשייה בארץ ולטיפוח קשרים ושיתופי פעולה בינלאומיים.

במסגרת הכנס חולקו פרסים בסך 1,000 כל אחד לשישה דוקטורנטים מצטיינים: אפרת שימרון מהטכניון, ירדן שרון מאוניברסיטת בן גוריון, סיוון ניר מהאוניברסיטה העברית, רננה סבי מאוניברסיטת תל אביב, בן-ציון אמוייב מהאוניברסיטה העברית ושירה רוט מאוניברסיטת בר-אילן. את הפרסים העניקו פרופ' זילברמן ופרופ' דפנה ויס מהטכניון, יו"ר הוועדה המדעית באיגוד.

המארגנים הודו לעיריית חיפה התומכת בכנס וללילך לורבר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שהובילה את ארגון הכנס הנוכחי.

משתתפי הכנס

משתתפי הכנס