חוקרות המים

שלוש חוקרות מהטכניון, שפיתחו שיטות חדשניות לטיהור מים מחלקיקים מזהמים, הציגו את מחקריהן  בכנס המים הבין-לאומי ה-15 שהתקיים בטכניון. השלוש הן חברות סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

פרופ' מיכל גרין

פרופ' מיכל גרין

פרופ' מיכל גרין, מומחית בעלת שם עולמי בטיפול במים, פיתחה טכנולוגיה חדשנית לטיהור מי שפכים מתרכובות חנקן מזיקות. לדבריה, "חקלאות אינטנסיבית, והזרמה של שפכים תעשייתיים ועירוניים, מחדירות לעומק הקרקע חנקות (תרכובות חנקן) המזהמות מי תהום ובארות. תופעה זו הובילה לסגירה של מאות בארות בישראל. בעקבות העלייה המתמדת בריכוזי החנקות במי התהום נאמד נפח המים המזוהמים באקוויפר החוף בישראל ב-1.7 מיליארד ממ"ק."

בעוד הטכנולוגיות הקיימות לסילוק חנקות הן יקרות ואיטיות. הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה פרופ' גרין עם עמיתה ד"ר שלדון טר מבוססת על תהליך ביולוגי, כלומר על פעילות חיידקית, והיא מצמצמת את נפח החנקות בשיעור דרמטי של 90%. ניסויים שנערכו בבארות בישראל הדגימו את ישימות הטכנולוגיה ואת יעילותה. לדברי פרופ' גרין, "זו אלטרנטיבה תחרותית המאופיינת בפשטות ובקצב מהיר, ולאחרונה הוספנו למערכת יכולות להסיר מזהמים נוספים."

 

פרופ' יעל דובובסקי פיתחה גם היא שיטה חדשנית לניקוי מים ממיקרו-מזהמים: הקרנה של המים המזוהמים באור אולטרא-סגול. היא מתמקדת בטריקלוזאן (Triclosan) – חומר אנטי-חיידקי המשמש במוצרים כגון סבון ומשחת שיניים, אך נוכחותו במי שתייה אינה מומלצת. לדבריה, "הפתרונות המקובלים לטיפול בטריקלוזאן במים מבוססים בין השאר על כימיקלים, מה שמסבך את תפעול המערכת ומצריך כוח אדם גדול. אנחנו מציעים טיפול באמצעות קרינת אולטרא-סגול בלבד."

פרופ' דובובסקי גילתה את תדרי האולטרא-סגול (UV) האופטימליים לפירוק הטריקלוזאן, והקרנת המים באור בתדרים אלה יוצרים תגובת שרשרת משמעותית המפרקת את המזהמים וכן מחסלת את החיידקים שבמים. המחקר נערך בסיוע קרן פולקסוואגן ומדינת סקסוניה התחתונה בגרמניה. מאחר שמדובר במערכת פשוטה וזולה יחסית, שאינה מצריכה רכישה של כימיקלים שונים, היא מהווה פתרון אופטימלי ליחידות טיהור מקומיות (מבוזרות).

ד"ר עדי רדיאן

ד"ר עדי רדיאן

ד"ר עדי רדיאן, העוסקת בכימיה סביבתית בדגש על פיתוח שיטות טיפול בקרקעות ובמקורות מים מזוהמים, הציגה טכנולוגיה חדשה להרחקה של חומרי הדברה ממים באמצעות ספיחתם (Adsorption).

חומרי הדברה נוכחים במים המזוהמים במינון נמוך מאוד, ודווקא משום כך שיטות הטיפול הרגילות אינן פועלות עליהם. השיטה החדשנית שפיתחה ד"ר רדיאן מבוססת על אריזה (אנקפסולציה) של חיידקים בג'ל העשוי מחלקיקי סיליקון מלאכותיים. חלקיקים אלה נקשרים למיקרו-מזהמים ואז החיידקים מכלים אותם.

זו הפעם הראשונה שהכנס, שנערך על ידי ארגון המים הבין-לאומי (IWA) והארגון הישראלי למים, מתקיים בישראל. הוא אורגן על ידי פרופ' ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופ' עמית גרוס ממכון צוקרברג למחקר המים באוניברסיטת בן גוריון. השתתפו בו כמאה וחמישים מדענים, תעשיינים וגורמי ממשל מישראל ומהעולם.