בטכניון מכשירים דור ראשון של מהנדסי נתונים ומידע

הנוף הטכנולוגי סביבנו מתפתח בקצב מהיר ומשפיע ישירות על אורח חיינו. פרסום, כתבות תוכן ומוצרי צריכה מותאמים לנו אישית. הבינה המלאכותית מולידה ערים חכמות, מכוניות חכמות, מערכות דוגמת “ווטסון” של יבמ וצ’אטבוטים (Chatbots – רובוטים המשוחחים עם בני אדם). כל אלה מבוססים על נתוני העתק – הביג-דאטה. טכנולוגיות ביג-דאטה כבר חזו את בחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה”ב ואת הצלחתה של קבוצת הכדורסל “גולדן סטייט ווריורס” וסייעו לייעל התנהלות ארגונית של חברות רבות.

אנו צועדים לעולם מונחה-נתונים שיהיה שונה מאוד מהעולם המוכר לנו. חיינו ישתפרו על סמך נתונים רבים ומגוונים ובהם מדדי תקציב, צריכת קלוריות ושריפת קלוריות. כבר כיום מאפשרים לנו כלי ביג-דאטה ורשתות חברתיות לנבא אסונות טבע, מפגעים בריאותיים ושינויים כלכליים ולפתח שיטות לזיהוי הזדמנויות עסקיות, לייעול פעילות של בתי חולים, לתכנון מערכות תחבורה יעילות וירוקות במטרופולין ואפילו לחזות התפרצות מגפות ואת דרכי התפשטותן ולפתח טכניקות לניתוח מידע המקודד ברצף הדנ”א.

מדי יממה נאגרים ברחבי העולם נתונים בהיקף אדיר של כ-5 אקסה בייט – נפח מידע שקשה לתארו בשפה פשוטה. בכל שנה גדלה כמות המידע בעולם ב-20%. האתגרים של מדעני הנתונים הם הצלבת נתונים ממאגרים שונים, טיובם ובניית תשתיות לעיבוד כמויות אדירות של נתונים. עמידה באתגרים אלה מקנה ערך מוסף ותובנות משמעותיות לקבלת החלטות.

לכתבה בעיתון הארץ: http://bit.ly/2PxTfDG