תמריץ חיסוני

חוקרים בטכניון הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח

ההסבר: ההתערבות גרמה למערכת העצבים להמריץ את פעילותה של מערכת החיסון

 

בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה - גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית.

בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה – גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית.

הפעלה מלאכותית של מערכת התגמול במוח הובילה לצמצום דרמטי בגודלם של גידולים סרטניים בעכברים. זו תמציתו של מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העת Nature Communications. את המחקר הובילו הדוקטורנטיות תמר בן שאנן ומאיה שילר בהנחיית פרופ’-חבר אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופ’-משנה פהד חכים, מנהל בית החולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת.

יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאים סרטניים מתבררת יותר ויותר בשנים האחרונות. זה הרקע לצמיחתה של האימונותרפיה – גישה רפואית חדשנית המבוססת על ההבנה שמערכת החיסון יכולה להיאבק בסרטן באופן יעיל אם רק תקבל את הכלים לכך. בשנת 2013 הוגדרה האימונותרפיה על ידי עורכי כתב העת Science כפריצת הדרך החשובה ביותר אותה שנה. “עם זאת,” מסבירה פרופ”ח רולס, “מעורבותם של תאי החיסון בתהליכים סרטניים היא חרב פיפיות, שכן רכיבים מסוימים בתאים אלה תומכים בצמיחת הגידול הסרטני. זאת באמצעות חסימת התגובה החיסונית וביצירת סביבה המועילה לגידול.”

 

פרופ”ח רולס חוקרת מזה שנים את השפעת המוח על פעילותה של מערכת החיסון. במחקר שפרסמה ב-2016 עם שותפיה בכתב העת Nature Medicine היא הראתה כיצד אפשר להמריץ את מערכת החיסון באמצעות מניפולציה על מערכת התגמול הדופמינית במוח – מערכת המופעלת במצבים רגשיים חיוביים ובעקבות ציפייה חיובית. לדבריה, “באמצעות הפעלה מלאכותית של האזור ביכולתנו להשפיע על מערכת העצבים שיוצאת מהמוח ובאמצעותה להשפיע בין השאר על מערכת החיסון.” באותו מאמר הראתה פרופ”ח רולס שבעקבות ההתערבות המלאכותית שולחת מערכת התגמול שדרים למערכת העצבים הסימפתטית, וזו ממריצה את המערכת החיסונית. יתרה מזאת, כתוצאה מההתערבות יצרה מערכת החיסון זיכרון חיסוני חזק יותר כנגד החיידקים שנחשפה אליהם, ולכן היא תפעל ביעילות רבה יותר בפעם הבאה שתיחשף לאותו חיידק.

תמונה של מערכת התגמול (VTA). לעכברי הניסוי מוזרק וירוס מיוחד (DREADDs) המאפשר לחוקרים לבצע את המניפולציה המוחית ולגרום להפעלת מערכת התגמול. באדום - ביטוי הווירוס המוגבל למערכת התגמול; בירוק - הנוירונים הדופמינרגיים המופעלים באמצעות המניפולציה במערכת התגמול.

תמונה של מערכת התגמול (VTA). לעכברי הניסוי מוזרק וירוס מיוחד (DREADDs) המאפשר לחוקרים לבצע את המניפולציה המוחית ולגרום להפעלת מערכת התגמול. באדום – ביטוי הווירוס המוגבל למערכת התגמול; בירוק – הנוירונים הדופמינרגיים המופעלים באמצעות המניפולציה במערכת התגמול.

המקור לרוב התאים של מערכת החיסון הוא מח העצם – אותה רקמה ספוגית הנמצאת בעצם. המוח מקיים תקשורת ישירה עם מח העצם ויכול להשפיע על אופיו. פריצת הדרך המרכזית במחקר הנוכחי היא בהצלחתם של החוקרים לרתום את המוח כדי להשפיע על מערכת החיסון ודרכה להילחם בגידול הסרטני. התוצאה היא כיווץ דרמטי של הגידול הסרטני בתגובה להפעלת מערכת התגמול במוח.

לדברי פרופ”ח רולס, “הקשר בין מצב רגשי לסרטן הודגם בעבר, אבל בעיקר בהיבטים שליליים כגון לחץ ודיכאון ובלי מיפוי פיזיולוגי של מנגנון הפעולה. פרופ’ דייוויד שפיגל מבית הספר לרפואה בסטנפורד הראה בעבר ששיפור במצבו הרגשי של החולה עשוי להשפיע על מהלך המחלה, אבל לא היה ברור כיצד זה קורה. כעת אנחנו מציגים מודל פיזיולוגי שיכול להסביר חלק מאותה השפעה.”

לדברי פרופ’-משנה חכים, “מה שחשוב הוא שמתוך הבנת השפעתו של המוח על מערכת החיסון ועל יכולתה להילחם בסרטן נוכל להתחיל להשתמש במנגנון הזה בטיפול הרפואי. אנשים שונים מגיבים אחרת לדברים, ורק מתוך הבנה עמוקה של המנגנונים נוכל לפתח טיפולים ולהשתמש בפוטנציאל האדיר הזה לריפוי”.

 

החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שמדובר במחקר פרה-קליני ושהם בדקו רק שני סוגי סרטן (מלנומה וסרטן ריאות) ורק שני היבטים של התפתחותם – נפח הגידול ומשקל. עם זאת, מדובר בפריצת דרך המאפשרת לרופאים להבין את חשיבות מצבם הנפשי של המטופלים בהתפתחות מחלות ממאירות. בנוסף, אולי בעתיד יהיה אפשר להמריץ, דרך הפעלה מלאכותית של אזורי מוח שונים, את פעילות המערכת החיסונית כדי שתבלום ביעילות גדולה יותר את התפתחותם של גידולים סרטניים.

“ברור שיש כאן פוטנציאל יישומי ניכר,” מדגישה פרופ”ח רולס, “אבל חשוב שאנשים לא יסיקו ש’חשיבה חיובית’ תגביר בהכרח את המתקפה של המערכת החיסונית על הגידול הסרטני.  במחקר הנוכחי ביצענו מניפולציה מלאכותית חזקה מאוד, על סוגי סרטן ספציפיים, כדי לבחון את הפוטנציאל של המערכת שפיתחנו. במצבים יותר טבעיים סביר להניח שהמנגנון יעבוד אחרת מכמה סיבות: אנשים שונים זה מזה בתגובותיהם, סוגי סרטן שונים מגיבים אחרת, וגורמים רבים נוספים מעורבים בתהליך. כך לדוגמה יתכן שלחץ נפשי יחליש את אותה השפעה של מערכת התגמול. לכן, כאמור, אין כאן מקום להסיק מסקנות על הקשר בין ‘חשיבה חיובית’ לפעילות האנטי-סרטנית בגוף.”

 

תמונה קבוצתית. מימין לשמאל: מאיה שילר, פרופ'-משנה פהד חכים, פרופ' אסיה רולס, ד"ר הלה אזולאי-דבי

תמונה קבוצתית. מימין לשמאל: מאיה שילר, פרופ’-משנה פהד חכים, פרופ’ אסיה רולס, ד”ר הלה אזולאי-דבי

המחקר התבצע בתמיכת קרן אדליס. בשנת 2017 זכתה פרופ”ח רולס בפרס אדליס לחקר המוח, המוענק לחוקר ישראלי צעיר פורץ דרך בחקר המוח.

קרן אדליס הוקמה על ידי מר אנדרה כהן דולורו ז”ל כדי לתמוך במצוינות אקדמית בישראל בכלל ובמחקר המדעי והרפואי בפרט. בהתאם למורשתו הרוחנית של מייסד הקרן ולחזונו הוחלט בשנת 2015 לייסד את פרס אדליס לחקר המוח ולהקצות מדי שנה סכום של 100,000 דולר כמענק מחקר.

הפרס נועד לעודד מצוינות בקרב חוקרים ישראלים צעירים בתחום חקר המוח בארץ, לקדם את הידע ואת ההבנה בנוגע למוח, לפעולתו ולמחלות הקשורות בו וליצור השפעה בינלאומית.

פרופ”ח אסיה רולס השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה לביולוגיה בטכניון. לאחר דוקטורט במכון ויצמן למדע ופוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה היא הצטרפה בשנת 2012 לסגל הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. היא נבחרה כחברה באקדמיה הצעירה למדעים, זכתה בפרס אדליס לחקר המוח, בפרס קריל מטעם קרן וולף ובמענק ERC ונבחרה כאחת מ40 החוקרים הבינלאומיים מטעם המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI).

פרופ׳-משנה קליני פהד חכים מונה לאחרונה למנהל בית החולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת וממשיך לכהן כרופא בכיר במכון ריאות ילדים בקריה הרפואית רמב”ם. פרופ’-משנה חכים הוא מומחה ברפואת ילדים, ריאות ילדים ומחלות שינה וחבר פעיל באיגודים בינלאומיים לחקר מחלות הריאה, השינה וחקר המוח. לאחר שהשלים פוסט דוקטורט במחלקה לחקר השינה באוניברסיטת שיקגו באילינוי בשנת 2013 הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

למאמר המלא ב- Nature Communications  לחצו כאן

פרופ' אסיה רולס

פרופ’ אסיה רולס

ד"ר הלה אזולאי-דבי

ד”ר הלה אזולאי-דבי

פרופ'-משנה פהד חכים

פרופ’-משנה פהד חכים

הדוקטורנטיות תמר בן שאנן (משמאל) ומאיה שילר

הדוקטורנטיות תמר בן שאנן (משמאל) ומאיה שילר

 

הדוקטורנטית ומאיה שילר

הדוקטורנטית מאיה שילר