עצמות שהודפסו בטכניון השיבו לכלבים את יכולת ההליכה

בקרוב יודפס במכון שתל עבור אדם שעצם הלסת שלו נפגעה. לאחרונה התקיים בטכניון כנס TIME 2018 – העידן הבא בהדפסת תלת-ממד – בהשתתפות כ-250 מומחים מהארץ ומחו"ל

מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון

מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם

שלושה שתלי טיטניום שהודפסו בטכניון הושתלו בכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם עקב גידול סרטני. השתלים יוצרו במכון המתכות בטכניון והושתלו בשלושה כלבים ברוסיה – שניים במוסקבה ואחד בסן פטרסבורג. בקרוב יודפס במכון גם שתל עבור אדם שעצם הלסת שלו נפגעה מסרטן.

את ייצור השתלים בטכניון מובילים ראש היישומים הרפואיים בתלת-ממד ד”ר ז’אן רמון, ראש התחום לבנייה בתלת-ממד במרכז המתכות ד”ר ולדימיר פופוב, המהנדס החוקר גרי מולר והמהנדס יבגני סטרוקין.

לדברי ד”ר פופוב, "למנתחים זאת הצלחה בקנה מידה עולמי, כיוון שהשתלות כאלה לא הצליחו בעבר. בימים אלה אנחנו עובדים על הדפסת שתל נוסף המיועד לפורטוגל, וד”ר רמון עוסק בייצור חצי לסת להשתלה באדם הסובל מסרטן בעצם הלסת."

השתלים נבנו באמצעות מערכת של חברת ARCAM השוודית. המערכת מפיקה קרן אלקטרונים המתיכה חלקיקי אבקת טיטניום בשכבות דקות עד לקבלת המוצר הסופי. זאת בתצורות גאומטריות מורכבות המותאמות לסריקות ה- CT של המטופל. את מידול השתלים ביצעה חברה חיצונית לפי הנחיות מהרופא ומהחוקרים בטכניון.

עד הקמתו של המרכז להדפסת תלת-ממד במכון המתכון והסמכתו לפי תקן ISO 13485 לייצור ציוד רפואי לא הייתה אפשרות לייצר שתלים בישראל. לכן, לדברי ד”ר פופוב, מדובר במהפכה של ממש.

 

כנס בינלאומי

מימין לשמאל: יבגני סטרוקין, גרי מולר, ד”ר ז’אן רמון וד”ר ולדימיר פופוב

מימין לשמאל: יבגני סטרוקין, גרי מולר, ד”ר ז’אן רמון וד”ר ולדימיר פופוב

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU) קיימו לאחרונה בחיפה את הכנס הבינלאומי TIME 2018. בכנס השתתפו כ-250 איש, 80 מהם מומחים מובילים מחו"ל בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות. יו"ר הכנס, פרופ'-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, הציג את תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכתה אותו בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

הכנס אורגן על ידי פרופ' ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, "הכנס הוא אבן דרך בשיתוף הפעולה בין הטכניון ל-YSU ובחיבור בין אקדמיה ותעשייה בארץ ובעולם. מכון המתכות הישראלי בטכניון פועל להבאתה של חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור, אבל חינוך והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתעשייה הם אתגר מסובך. הדפסת תלת-ממד היא תחום הולך ומתפתח וחשוב להתייחס אליו כבר בבתי הספר ובוודאי באקדמיה, תוך הטמעה של היכולות החדשות שהתחום הזה מביא איתו."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא סיפר בכנס על מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות, שאמר עם פתיחת הלימודים בטכניון ב-1924: "מחקר יישומי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותו מטבע." נשיא הטכניון אמר כי "התפיסה הזאת הפכה לחלק מהדי-אן איי של הטכניון. הישגיו של הטכניון, ובהם שלושה חתני פרס נובל, מוכיחים כי אנחנו יודעים לעשות מדע בסיסי מצוין."

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר כי כבר הרצל הבין כי הטכנולוגיה היא שתעצב את החברה והוסיף כי "עלינו להבין שעתידה של ישראל תלוי במדע, במחקר ובטכנולוגיה. 2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר – כולל עסקת הענק של מובילאיי. הבעיה שלנו היא שהחדשנות והפריון בהייטק אינם מחלחלים לתעשייה היצרנית כולה. לכן עלינו לקחת יותר סיכונים מחושבים ולהשקיע יותר במו"פ ובהידוק הקשר בין תעשייה, הון פרטי, ממשלה ואקדמיה."

בפאנל שנערך במסגרת הכנס השתתפו רוב גורהם (America Makes), מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, בוגר הטכניון פרופ' גדעון לוי (TTA), פרופ' ברט קונור (YSU) והמנחה פרופ' הנינג זיידלר (גרמניה).

מימין לשמאל: צילום רנטגן של אזור הגידול, יצירת מודל תלת-ממדי, ייצור העצם המלאכותית, השתלתה וצילום רנטגן נוסף

מימין לשמאל: צילום רנטגן של אזור הגידול, יצירת מודל תלת-ממדי, ייצור העצם המלאכותית, השתלתה וצילום רנטגן נוסף. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם