הטכניון העניק את פרס הארווי במדע ובטכנולוגיה

הזוכים הם הנוירוביולוגית פרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד והכימאי פרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן. הטקס נערך במסגרת אירועי חבר הנאמנים של הטכניון

הטכניון העניק אתמול (א’) את פרס הארווי לשנת 2017 במדע ובטכנולוגיה. שני הזוכים השנה הם חברי סגל באוניברסיטאות אמריקאיות: פרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן ופרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי “מדענים גדולים כמו שני זוכי פרס הארווי הנוכחיים מאופיינים ביצירתיות, וזו מושתתת על ארבעה היבטים: הנעה פנימית, כישורים רלוונטיים לתחום, חשיבה יצירתית וסביבה מעודדת יצירתיות. ” את הטקס, שנערך במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – הנחתה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית פרופ’ שולמית לבנברג.

 

פלסטיות בהתפתחות המוקדמת של מערכת הראייה

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק את הפרס לפרופ' קרלה שץ

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא מעניק את הפרס לפרופ’ קרלה שץ

פרופ’ קרלה שץ (Carla J. Shatz), ילידת 1947, היא פרופסור לביולוגיה ולנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא קיבלה את הפרס על תגליותיה בנוגע להתהוותם של מעגלים עצביים במערכת הראייה ולתפקודם. תרומתה העיקרית כוללת תגליות בסיסיות לגבי האופן שבו מעגלים עצביים במערכת הראייה עוברים תהליך של כוונון עדין תוך התנסות ופעילות עצבית. לתגליות אלה השלכות רפואיות הנוגעות לטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר ובמחלות נוירו-התפתחותיות.

 

בטקס אמרה פרופ’ שץ כי “ארבעה אנשים העניקו לי את האהבה למדע: הוריי הביולוגיים, מהנדס ואמנית שנטעו בי חשיבה עצמאית שאינה נכנעת לצו האופנה, והוריי המדעיים הפרופסורים דיוויד הובל וטורסטן ויזל שזכו בפרס נובל ברפואה לשנת 1981. הם קיבלו אותי לדוקטורט בתקופה שבה לא היה מקובל לקבל נשים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, וכך הייתי לאישה הראשונה שהשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה בהרווארד. מאז רשמתי עם עמיתיי ועם הסטודנטים שלי הישגים רבים בהבנת התפתחות המוח והיווצרות שיבושים נוירולוגיים, ואני מקווה שנוכל לתרגם את ההישגים המדעיים שלנו להתערבויות רפואיות שיסייעו בריפוי מחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר. לשם כך דרושה סינתזה של הרבה תחומי מחקר – ממש כפי שעושים בטכניון.”

 

פרופ’ שץ השלימה תואר ראשון בכימיה במכללת רדקליף, הפועלת כיום כחלק מאוניברסיטת הרווארד, דוקטורט (M.Phil) בפיזיולוגיה ב-University College London ודוקטורט (Ph.D) בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד בשנת 1976. היא נבחרה לאגודות מקצועיות רבות ובהן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וזכתה בפרסים רבים במדעי המוח ובהם פרס ג’ררד, פרס גרובר ופרס קאוולי.

 

השפעה מרחיקת לכת על הכימיה המודרנית

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק את הפרס לפרופ' טובין מרקס

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא מעניק את הפרס לפרופ’ טובין מרקס

פרופ’ טובין מרקס (Tobin J. Marks), יליד 1944, הוא פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת נורת’ווסטרן. הוא קיבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. פרופ’ מרקס השלים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת מרילנד ב-1966 ודוקטורט ב-MIT ב-1971. במהלך הקריירה האקדמית שלו הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קרל ציגלר מטעם האגודה הגרמנית לכימיה, מדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקאית לכימיה ומדליית המדע הלאומית (Priestley Medal) של ארצות הברית. בשנת 2011 זכה בפרס שוליך מטעם הטכניון.

פרופ’ מרקס הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומים רבים ובהם זירוז תגובות כימיות, אלקטרוניקה מודפסת והתקנים להמרת אנרגיית שמש. הוא פיתח סוגים רבים ומגוונים של פלסטיק בר מחזור, צגים ורכיבים אלקטרוניים ותאים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עם תחומי המומחיות שלו נמנים כימיה של פולימרים ומתכות, חומרים פוטוניים, מוליכי על והיבטים אורגניים בכימיה של מתכות.

 

במעמד קבלת הפרס אמר פרופ’ מרקס כי “הכימיה, בפרפראזה על שייקספיר, היא יצירתו של החומר שממנו עשויים חלומות. ב-1983 ביקרתי לראשונה בישראל, ואילו דיברו איתי על ישראל כ’סטארט-אפ ניישן’ הייתי חושב שמדברים על הבעיות בהתנעה של המכוניות המיושנות שנסעו כאן אז. אבל זאת הייתה עבורי תחילתו של קשר חשוב מאוד, והשינוי שמדינת ישראל עברה מאז הוא ממש עצום.”

 

הוא קיבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. מדובר במחקרים בעלי חשיבות יסודית ושימושית בקטליזה, בכימיה של אורגנו-לנתנידים ואקטינידים, בחומרים אלקטרוניים ופוטוניים ובכימיה קואורדינטיבית, שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית.

 

פרופ' קרלה שץ נושאת דברים בטקס

פרופ’ קרלה שץ נושאת דברים בטקס

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

במרוצת השנים זכו בפרס הארווי מדענים מארה”ב, מבריטניה, מרוסיה, משוודיה, מגרמניה, מקנדה, מצרפת ומישראל. עם הזוכים בפרס נמנים מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר וחתן פרס נובל, שקיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופ’ ברט סאקמן, חתן פרס נובל ברפואה; פרופ’ פייר ג’יל דה-ג’ן, חתן פרס נובל בפיזיקה; פרופ’ אדוארד טלר על תגליותיו בפיזיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית; פרופ’ ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית; ופרופ’ שוג’י נקמורה, שקיבל את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח דיודת הלד(LED)  הכחול.

חתני פרס הארווי בשנה שעברה זכו זמן קצר לאחר מכן בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017. אלה הם פרופ’-אמריטוס ריינר וייס, פרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ’ בארי באריש, שהובילו לגילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO.