כשד"ר נועה אבני פגשה את ד"ר נועה אבני

ד"ר נועה אבני וד"ר נועה אבני נפגשו לראשונה בטקס הענקת תוארי דוקטור בטכניון

בטקס הענקת תוארי דוקטור שהתקיים בטכניון ב-28 במאי נפגשו לראשונה ד"ר נועה אבני וד"ר נועה אבני – שתי סטודנטיות שלמדו בטכניון באותן שנים בשתי פקולטות שונות.

 

איך לנהל מים

פעמיים דר נועה אבניד"ר נועה אבני, 37, נולדה בבאר שבע וגדלה בעומר וברחובות ולמדה בתיכון פיזיקה וכימיה. את התואר הראשון והשני השלימה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. לאחר סיום התואר השני, שבו התמקדה באופטימיזציה של ניהול מים מותפלים, החלה את הדוקטורט בטכניון בהנחייתם של פרופ'-משנה ברק פישביין ופרופ' אמריטוס אורי שמיר. נושא הדוקטורט: ניהול מערכות מים אזוריות תחת תנאי אי-ודאות בנוגע לצריכת המים. במסגרת מחקר הדוקטורט פיתחה מתודולוגיה לניתוח אי-הוודאות של צריכת המים ברמה אזורית ומודל לניהול אופטימלי של מערכות מים אזוריות. מודל זה לוקח בחשבון את אי הוודאות בצריכת המים בחלופות השונות למדיניות תפעול המערכת. לדבריה, "מערכות מים אזוריות הן מערכות הטרוגניות ודינמיות מאוד מבחינת צריכת המים; תעשייה, חקלאות, ערים ויישובים קטנים מאופיינים בשוני גדול בדפוסי הצריכה. כל זה נוסף לאי-הוודאות הנובעת משינויים דמוגרפיים, אקלימיים ופוליטיים המשפיעים על צריכת המים במגזרים השונים. תכנון נכון וארוך טווח יכול לסייע מאוד למקבלי ההחלטות."
המתודולוגיה שפיתחה ד"ר אבני הוצגה בכנסים של American Society of Civil Engineers (ASCE) וזכתה בהתעניינות רבה מצד חוקרים מובילים בתחום.

על תקופת הלימודים בטכניון היא אומרת: "זאת הייתה תקופה נהדרת מבחינה מקצועית אבל גם מבחינת התפתחות האישית שלי. למדתי להוביל מחקר רחב היקף בצורה עצמאית וזכיתי במנחים מצוינים שכיוונו, דחפו ותמכו בי מעל ומעבר. למדתי מהם המון. רמת ההוראה והמחקר כאן גבוהה מאוד ויש תמיכה רבה בדוקטורנטים." בתום הדוקטורט היא עברה מחיפה לתל אביב, שם היא מתגוררת עם בעלה רועי, במאי ומפיק סרטים דוקומנטריים, ועם הבת מיה – בת 10 חודשים. בימים אלה היא נמצאת בחופשת לידה, לומדת ומלמדת יוגה ומתכננת לחזור לעבודה בשנה הבאה.

 

פירוק החלבונים בגוף

ד"ר נועה אבני, בוגרת הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, היא בת 33, נשואה לליעוז – בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון – ואם לעיטם בן ה-3. היא נולדה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי העברי, שם התעורר בה העניין הרב בפיזיקה ובביולוגיה. את דרכה בטכניון החלה בפקולטה בביולוגיה, שם התנסתה במחקר כבר בתואר הראשון.  במהלך לימודיה היא ערכה מחקר בהנחייתו של פרופ' יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בהקשר של הובלת תרופות בתוך הגוף. בהמשך בחרה להמשיך במחקר בסיסי, וכך היא הגיעה למעבדתו של חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. לדבריה, "חיפשתי מעבדה שעוסקת בביוכימיה מתוך אוריינטציה של מחקר קלאסי. אמי, רינה רוזנטל, בוגרת הפקולטה לכימיה בטכניון, הנחילה בי את האהבה למדע עוד מינקות. רציתי להכיר את אבני הבניין של הביולוגיה והביוכימיה מתוך רצון ליישמן בהמשך בתחומים אפליקטיביים. נפלה בחלקי הזכות להשתלב במעבדה של פרופ'-מחקר צ'חנובר, ללמוד, להתמקצע ולהעמיק במגוון רחב של אספקטים ביולוגיים תוך חשיבה ביקורתית ואנליטית. למדתי מהטובים ביותר: פרופ' צ'חנובר ומנהלת המעבדה שלו ד"ר ביאטריס ברקוביץ' שמלווה אותו כבר 30 שנה, וכמובן מחבריי למעבדה, מדענים חריפים ומבריקים."

במסגרת הדוקטורט חקרה אבני את התקשורת בין שתי המערכות האחראיות לפירוק החלבונים בתא החי: מערכת האוביקוויטין והמערכת האוטופגית. מערכת האוביקוויטין (ubiquitin), שגילויה זיכה את פרופ'-מחקר אברהם הרשקו ואת פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר בפרס נובל בכימיה (2004), מסמנת את החלבונים הפגומים ב"תג מוות" העשוי משרשראות אוביקוויטין. תיוג זה מוביל לזיהוי על ידי הפּרוֹטֵאָזוֹם, הריהו "סל האשפה התאי". לימים התברר כי מערכת זו מעורבת בתהליכים ביולוגיים רבים ומגוונים.

המערכת האוטופגית התגלתה על ידי פרופ' יושינורי אוסומי מהמכון הטכנולוגי של טוקיו וזיכתה אותו בפרס נובל ברפואה (2016). אוטופגיה (מילולית: עיכול עצמי) היא תהליך שבו עוטף התא את עצמו בקרום ומוביל את עצמו לפירוק באיבר הקרוי ליזוזום.  אבני, כאמור, חקרה את התקשורת בין שתי המערכות הללו וגילתה כי חסך בחומצות אמינו מגביר את האוביקוויטינציה באתרים מסוימים בפרוטאזום וכך חושף את הגוף ל"מתקפה אוטופגית".

כיום עובדת אבני במו"פ בחברת MeMed Dx החיפאית שנוסדה ב-2009 על ידי ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד, שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות. הבדיקה שפיתחה החברה מאפשרת לאבחן במדויק אם זיהום בחולים עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או ממקור נגיפי, ומספקת לרופאים מידע חשוב על סוג הטיפול שיש לתת. זיהוי מקור הזיהום מהווה כלי חשוב לרופא המטפל, ומסייע לו להחליט בדיוק גבוה האם יש צורך לתת למטופל אנטיביוטיקה. הבדיקה מבוססת על תגובת המערכת החיסונית ולא על דגימת הגורם המזהם. לפני כמה שבועות פורסם מחקר קליני שכלל 314 ילדים ומבוגרים והדגים את עדיפות הבדיקה של MeMed Dx על בדיקות קיימות.