הנובליסט שנולד בחווה נטע עץ בטכניון

סר פרייזר סטודארט (Fraser Stoddart) חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, הרצה בטכניון בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, על מכונות מולקולריות, במסגרת סדרת “הרצאות אפלויג”. לפני כן הוא נטע עץ בשדרת הנובליסטים בטכניון ותרם את חתימתו ל”קיר הנובליסטים” בפקולטה לכימיה

סר פרייזר סטודארט, ופרופ’ יצחק אפלויג

סר פרייזר סטודארט, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, התארח בטכניון ונשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג”. סדרת ההרצאות נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה”ב ובקנדה כמחווה לפרופ’ יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא הטכניון בשנת 2009.

סר סטודארט (Stoddart), כיום פרופסור באוניברסיטת נורת’ווסטרן, נולד בחווה בסקוטלנד בשנת 1942, השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אדינבורו ומאז חקר ולימד בשורה של אוניברסיטאות ומכונים. בשנת 2006 הוכתר כאביר (סֵר) על ידי אליזבת מלכת אנגליה וב-2016 זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ברנרד פרינחה (הולנד) וז’אן-פייר סובאז’ (צרפת), על תכנון וייצור של מכונות מולקולריות זעירות. השלושה פיתחו מולקולות זעירות המבצעות משימות מוגדרות ויישמו טכנולוגיה זו ביצירת ננו-מכונית, שריר ביוני, מעלית זעירה ועוד.

במסגרת הביקור נטע סר סטודארט עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון, שבה כבר ניטעו כ-20 עצים על ידי חתני פרס נובל שביקרו בטכניון. במעמד הנטיעה סיפר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “בשנת 1950 לא היה במקום הזה כלום – רק הר – וכיום עומד כאן קמפוס חדש ומשגשג. אנחנו גאים על כך שהעץ הראשון שניטע על ידי נובליסט בטכניון הוא העץ של אלברט איינשטיין, הניצב מול בניין הטכניון ההיסטורי בהדר.” סר סטודארט הוסיף את חתימתו ל”קיר הנובליסטים” בפקולטה וקיבל תעודת חברות בחברה הישראלית לכימיה מנשיא החברה, פרופ’ אהוד קינן מהפקולטה לכימיה. לפני הרצאתו הוא נפגש עם דוקטורנטים מהפקולטה, פגישה שבמהלכה התפתחה שיחה מעניינת על מדע ועל קריירה אקדמית.

בפתיחת ההרצאה בטכניון הציג פרופ’ אפלויג את עמיתו ואמר: “עקבתי שנים רבות אחרי הקריירה שלך בעניין ובהתפעלות. בזכות מחקריך הפך הרעיון של מכונות מולקולריות מחלום ערטילאי לתחום שבו מפותחות מכונות זעירות המסוגלות לבצע משימות שונות ומגוונות. בנוסף לתרומתך האדירה למדע בסיסי הובלת גם יישומים חשובים, למשל את צמצום השימוש בציאניד לכריית זהב. הפרסים שקיבלת, ובראשם פרס נובל, מעידים על חשיבות פועלך – קריירה שכוללת הכשרה של יותר מ-450 דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים ויותר מ-1,100 מאמרים מדעיים שזכו ביותר מ-100,000 ציטוטים.”

בהרצאתו דיבר סר סטודארט על התפתחותו של רעיון הקשר המכני – קשר בין מולקולות השזורות זו בזו כמו חוליות בשרשרת. קשר זה שונה מהותית מקשרים כימיים אחרים. הוא סיפר על יישומים של מכונות מולקולריות בתחומים כגון אלקטרוניקה ורפואה ודיבר על היופי ועל היצירתיות שבמדע הכימיה ועל ההנאה מחקירת הלא נודע. סר סטודארט מתח ביקורת על המוסדות האקדמיים באירופה, שבשל המבנה ההיררכי שלהם אינם מעודדים מספיק חברי סגל וחוקרים בראשית דרכם  , ושיבח את האקדמיה האמריקאית. הוא הוסיף “אתם בטכניון, ובמדינת ישראל בכלל, הצלחתם בקידום המדע ובטיפוח יצירתיות, ושלושת פרסי הנובל בכימיה שניתנו לחוקרי הטכניון הם הראייה לכך.”