כנס אווירונוטיקה ישראלי

תעופה, חלל, רפואה ואבטחת סייבר בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל

 כנס IACAS התקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון

 

פרופ' אפרים (אפי) גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי, זוכה הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע"ש מאיר חנין. צילום: עזרא לוי

פרופ' אפרים (אפי) גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי, זוכה הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע"ש מאיר חנין.
צילום: עזרא לוי

"כלים שפותחו לטובת הנדסת חלל עשויים לתרום רבות להבנה רפואית ולשיפור טיפולים רפואיים", כך אמר פרופ' אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS) שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון. פרופ' גוטמרק, שהשלים בטכניון את שלושת תאריו האקדמיים, הוא כיום פרופסור להנדסת אוירונוטיקה וחלל ולרפואת אף-אוזן-גרון באוניברסיטת סינסינטי וחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה. הוא דיבר על יישומים ביו-רפואיים של תגליות בחקר אוירונוטיקה ובהם טיפול חדשני בדום נשימה בשינה וניתוח מהפכני להשבת הדיבור לאנשים שלא יכלו לדבר במשך עשרות שנים. "הפרדיגמה הרפואית המסורתית", אמר פרופ' גוטמרק, "גורסת שתפקודו של איבר נגזר מצורתו, ולכן אם הצורה משתבשת ואי אפשר לשחזר אותה אין אפשרות לתקן את הנזק. אנחנו מבינים כיום שהדבר אינו נכון – למשל במקרה של פגיעה חמורה במיתרי הקול. בעבר נהוג היה להניח שתפקודם של מיתרי הקול תלוי בגמישותם, ואובדן גמישות זו הוא תהליך בלתי הפיך. אנחנו הראינו שהפרדיגמה הזאת שגויה ושאפשר להחזיר את מיתרי הקול לתפקוד על סמך עקרונות אווירודינמיים של הפרדת זרימה ואוירו-אקוסטיקה. האפשרות לרתום עקרונות אווירודינמיים לעולם הרפואה פותחת אפשרויות רבות ומרתקות."

פרופ' גוטמרק קיבל בכנס את הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע"ש מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האוירונוטיקה והחלל.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא הצטרף לדבריו ואמר כי המדע נעשה אינטר-דיסציפלינרי יותר ויותר וכי הטכניון פיתח מודל המבוסס על מרכזים ומכונים בין-תחומיים המהווים מודל לאוניברסיטאות בעולם.

את הכנס פתח משה מדינה, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו"ר הוועדה המארגנת של הכנס ה-58. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל"מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי F-35 בוושינגטון.

אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, סקר את "מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת" בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור.

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ' יצחק פרנקל

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ' יצחק פרנקל

אסתי פשין, המובילה את מערך הסייבר בתעשייה האווירית, דיברה על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה. "מטוס הסילון המודרני הוא מרכז מידע מעופף," אמרה פשין, "ופגיעותם של כלי טייס בהקשר של סייבר כבר הודגמה בעבר. מתקפות סייבר עשויות להוביל לתרחישים מסוכנים מאוד כגון עדכונים כוזבים לצוות הטיסה, החדרת פאניקה בקהל הנוסעים, שתילת תוכנה זדונית במטוס, שיבושים בטיסה ויצירת מטוס וירטואלי המטעה את תחנות הבקרה הקרקעיות. בנושא מורכב כל כך דרוש שיתוף פעולה ברמה הלאומית. חשוב ללמד את הטייסים איך המטוס עובד מבחינת סייבר. חשוב שהציבור הרחב ידע גם הוא שבשנים הקרובות הרגולציה בנושא הסייבר בטיסות תתהדק כי אין ברירה."

בוגר הטכניון ואדים ליידרמן תיאר את הטמעתו של ה"דרימליינר" (בואינג 787) בחברת אל על. "עולם התעופה הולך לעבר גמישות תפעולית, טווחי טיסה ארוכים וצמצום עלויות תפעול ו"דרימליינר" הוא פאר הטכנולוגיה גם בהיבטים האלה. הכנסתו לשימוש באל על הייתה תהליך ארוך ומורכב שהיווה עבורנו הזדמנות לבחון 'פרות קדושות' ולפרוץ חסמים מחשבתיים."

 

סא"ל ארז עזר מחיל האוויר הציג את האתגרים שבהתאמתו של מטוס הקרב החמקן F-35 ("אדיר") לצורכי חיל האוויר הישראלי. לדבריו, "המטוס הזה הכניס אותנו לדור המטוסים החמישי וישראל היתה המדינה הראשונה מחוץ לארה"ב שהגיעה לשימוש מבצעי בו. ביום שהמטוס הגיע לכאן הוא עלה לאוויר לצד מטוסים אחרים – תוצאה של חודשים רבים של הכשרת צוותים ואימונים בסימולטורים."

במסגרת מושב ייחודי של פרויקטים תעשייתיים, הכנס נתן במה להרצאות המציגות מהפכה בעולם התעופה: משה עטר מהתעשייה האווירית הציג את האתגרים של תהליך קבלת ההסמכה ופיתוח הטכנולוגיה עבור מטוס מטען ללא טייס; עומר בר יוחאי ממקימי חברת Eviation Aircraft תיאר פיתוח מטוס חשמלי לטווחים בינוניים עבור התעופה האזרחית; אייל רגב מחברת ParaZero – Drones Safety Systems נתן סקירה מקיפה בנושא פתרונות בטיחות בתחומי הטיסות הבלתי מאוישות והטיסות האוטונומיות.

הכנס הפגיש את טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בעולם האוירונוטיקה והחלל. הוצגו במסגרתו שבע הרצאות מליאה מפי מומחים בעלי שם עולמי וכ-120 מאמרים מדעיים שמקורם ב-14 מדינות שונות בעולם, ביניהם מחקרים ופיתוחים מגוונים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר חקלאות מדויקת והנעה חשמלית.

לראשונה התקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארט-אפ ומיזמים בנושאי תעופה וחלל, ובו הציגו בין היתר החברות NewRocket שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג'ל; NSLcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVector המפתחת קונספט חדש למסוקים.

לראשונה התקיים בכנס גם פאנל לדיון בנושא מיזמי החלל החדשים, New Space, וקשרי הגומלין עם האקדמיה בארץ.

במסגרת הכנס התקיימה גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון. בפרויקט המחקר זכה הסטודנט דוד קייסר מהפקולטה להנדסת מכונות (בהנחיית פרופ' דוד גרינבלט) ובפרויקט התכן זכה צוות משותף של סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי (בהנחיית דרור ארצי).

בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האוירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-550 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האוירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באוירונוטיקה וחלל בישראל, ביניהם: משרד הביטחון וצה"ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, תעש מערכות  ואלביט מערכות, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון.

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ' יצחק פרנקל, הודה לצוות הפקולטה על ארגון האירוע.