הטכניון יעניק את הפרס היוקרתי לפרופ’ טובין מרקס על פריצות דרך בכימיה ולפרופ’ קרלה שץ על תגליותיה בהתפתחות מעגלים עצביים במערכת הראייה

 

ב-10 ביוני 2018 יעניק הטכניון את פרס הארווי לשנת 2017 בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן (ארה”ב) ולפרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד (ארה”ב). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל. חתני פרס הארווי בשנה שעברה זכו זמן קצר לאחר מכן בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017. אלה הם פרופ’-אמריטוס ריינר וייס  ופרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן, שהובילו לגילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO.


השפעה מרחיקת לכת על הכימיה המודרנית

פרופ' טובין מרקס

פרופ’ טובין מרקס

פרופ’ טובין מרקס (Tobin J. Marks) מקבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. מדובר במחקרים בעלי חשיבות יסודית ושימושית בקטליזה, בכימיה של אורגנו-לנתנידים ואקטינידים, בחומרים אלקטרוניים ופוטוניים ובכימיה קואורדינטיבית.

פרופ’ מרקס, יליד 1944, הוא פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת נורת’ווסטרן. הוא השלים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת מרילנד ב-1966 ודוקטורט ב-MIT ב-1971. במהלך הקריירה האקדמית שלו הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קארל ציגלר מטעם האגודה הגרמנית לכימיה, מדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקאית לכימיה ומדלית המדע הלאומית (Priestley Medal) של ארצות הברית.

פרופ’ מרקס הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומים רבים ובהם זירוז תגובות כימיות,

אלקטרוניקה מודפסת והתקנים להמרת אנרגיית שמש. הוא פיתח סוגים רבים ומגוונים של פלסטיק בר מחזור, צגים ורכיבים אלקטרוניים ותאים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עם תחומי המומחיות שלו נמנים כימיה של פולימרים ומתכות, חומרים פוטוניים, מוליכי על והיבטים אורגניים בכימיה של מתכות.

 

פלסטיות בהתפתחות המוקדמת של מערכת הראיה

פרופ' קרלה שץ

פרופ’ קרלה שץ

פרופ’ קרלה שץ (Carla J. Shatz) מקבלת את הפרס על תגליותיה בנוגע להתהוותם של מעגלים עצביים במערכת הראייה ולתפקודם. תרומתה העיקרית כוללת תגליות בסיסיות לגבי האופן שבו מעגלים עצביים במערכת הראייה עוברים תהליך של כוונון עדין תוך התנסות ופעילות עצבית. לתגליות אלה על המעגלים העצביים והמולקולריים השלכות רפואיות הנוגעות לטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר ובמחלות נוירו-התפתחותיות.

פרופ’ שץ, ילידת 1947, היא פרופסור לביולוגיה ולנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא השלימה תואר ראשון בכימיה במכללת רדקליף, הפועלת כיום כחלק מאוניברסיטת הרווארד, דוקטורט (M.Phil) בפיזיולוגיה ב-University College London ודוקטורט (Ph.D) בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד בשנת 1976. את הדוקטורט בהרווארד עשתה בהנחיית הפרופסורים דיוויד הובל וטורסטן ויזל, שזכו בפרס נובל ברפואה לשנת 1981, ועם קבלת התואר הייתה לאישה הראשונה שהשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה בהרווארד. היא נבחרה לאגודות מקצועיות רבות ובהן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וזכתה בפרסים רבים במדעי המוח ובהם פרס ג’ררד, פרס גרובר ופרס קאוולי.

הכנס השביעי "טכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים"

הכנס השביעי “טכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים”

ב -25 בינואר 2018 התקיים בטכניון הכנס השביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים. הכנס, שהחל ביוזמתו של  פרופ’ לאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ב-2012 כאירוע מקומי וצנוע קיבל הכרה בינלאומית רחבה ככנס המוביל בעולם בתחום של טכנולוגיות הנעת כטב”מ. השנה לקחו חלק בכנס מהנדסים וחוקרים מישראל, מארה”ב, מאוסטרליה, מגרמניה, מאיטליה, מאוסטריה, מרוסיה ומסין. גם תערוכת הכנס השתדרגה באיכותה.

11 חברות מובילות בתחום הנעת כטב”מ מהארץ ומחו”ל הציגו את מוצריהן בתערוכת הכנס ה-7. כמו בשנים הקודמות, גם השנה התקיים בכנס מושב הפוסטרים עם תחרות סטודנטים נושאת פרסים. חשוב להדגיש שהצורך בהפצת ידע ותוצאות המחקר המתרחב בתחום הנעת כטב”מ התבטא בשת”פ אקדמי חדש של הכנס עם עיתון Drones  אשר נתן חסות לכנס ויזם גיליון מיוחד המוקדש להנעת כטב”מ.

הכנס מהווה כיום במה מרכזית להצגת חידושים בנושא וכן מקום מפגש לעוסקים בתחום. השנה השתתפו בכנס קרוב ל-200 אנשים מהאקדמיה, ממשרדי ממשלה, מצה”ל ומתעשיות מובילות בעולם. הרצאת המפתח בכנס ניתנה השנה ע”י פרופ’ Zoran Filipi מאוניברסיטת קלמסון בארה”ב. בהרצאתו ציין פרופ’ פיליפי את החשיבות הגדלה של פיתוח תהליכי בעירה חדשים בשיפור ביצועי המנוע, אשר מאחדים את יתרונותיהם של מחזורי מנוע “קלסיים” ומבטלים את חסרונותיהם. אינג’ עמנואל ליבן ומנכ”ל Rotax ד”ר  Thomas Uhr התמקדו במגמות פיתוח של הנעה חשמלית והנעת מנועי בעירה לכטב”מ. למשתתפי הכנס ה-7 ניתנה הזדמנות לשמוע בהרצאות את נקודות המבט של חוקרים, משתמשים ויצרני כטב”מ לגבי הדרישות ממערכות ההנעה, לקחים מזירות שימוש שונות וכיווני פיתוח עיקריים. בהרצאות בכנס הוצגו נושאים חדשים וחשובים להמשך פיתוח התחום, כגון היבטי גידוש מנועי כטב”מ, פיתוח מערכות הנעה היברידיות, טכנולוגיות ייצור מימן onboard  ותפיסות חדשות. אפשר להוריד את ספר התקצירים מאתר הכנס בכתובת http://ptuav.net.technion.ac.il/.

הודות לתרומה של לשכת המהנדסים וחסות של עיתון Drones התקיימה גם השנה תחרות הפוסטרים של סטודנטים, שבה לקחו חלק סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון ומאוניברסיטת אריאל.
במקום הראשון זכה דניס בונטין מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון על פיתוח משתיק מיוחד לרכב המירוץ של קבוצת הפורמולה. ההרצאות, הפוסטרים והמיצגים עוררו עניין רב בקרב המשתתפים. הכנס נתמך השנה על ידי מפא”ת, התעשייה האווירית לישראל, הטכניון ואלביט מערכות והתקיים כמיטב המסורת, בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש ד. דן ובטי קאהן.

 

 

ארבעה סטודנטים מצטיינים מהטכניון חזרו מקורנל-טק לאחר שפיתחו שם יישומים חדשניים בתחומים שונים

הדס אורגד, מרוה מועלם, עוזי סמג’ה וחאדי חדאר התחילו את שנת הלימודים הנוכחית אחרי חווית קיץ ייחודית: שהות בקמפוס קורנל-טק בניו יורק. הקמפוס, שהחל לפעול הקיץ ונחנך רשמית ב-13 בספטמבר, הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. במסגרת הקמפוס פועל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס.

שהותם של ארבעת הסטודנטים מהטכניון בקורנל-טק היא חלק מתוכנית לחילופי סטודנטים בין שני המוסדות. לדברי לירז מנצ’ל, אחראית קשרי טכניון-ג’ייקובס, “אנחנו בוחרים את הסטודנטים שלנו בקפידה, והתגובות בהתאם – המנחים שמארחים אותם שם מתפעלים מאוד מרמת הידע שלהם ומתפלאים שרובם סטודנטים לתואר ראשון שמעולם לא עסקו במחקר. השהות בקורנל-טק כמובן מעשירה את הסטודנטים אבל גם תורמת תרומה משמעותית למחקר בקורנל טק, ולכן נוצר שם ביקוש לסטודנטים נוספים שיגיעו בקיץ הבא. התקווה שלנו היא שבעקבות הקשרים האלה ייווצרו קשרי מחקר ארוכי טווח בין פרופסורים משני המוסדות.”

עוזי סמג’ה, חיפאי, כבר מתחיל ליצור קשר כזה. “הגעתי לקורנל טק בתחילת הלימודים שלי לתואר שני ועבדתי עם פרופ’ מור נעמן ממכון טכניון-קורנל על דפוסים של קריאת טקסט. הרעיון הוא להבין מה הקורא רואה, כמה זמן הוא עוצר על טקסט, מתי הוא חוזר לפיסקאות קודמות. זה משהו שהייתי רוצה להמשיך כאן במסגרת התואר השני, ואני מקווה שתהיה לי הנחייה משותפת של פרופ’ נעמן עם חבר סגל מהטכניון.”

הטכניון מספק למשתתפים בתוכנית כרטיס טיסה, ביטוח רפואי והוצאות קיום בסך 2,500 דולר. רוב הסטודנטים שוהים כ-8 שבועות בקורנל טק וזו עבורם ההזדמנות הראשונה להשתתף במחקר אקדמי. מרוה מועלם מהכפר עילבון עשתה את הקיץ בקורנל-טק בהנחיית פרופ’-משנה יואב ארצי החוקר את הממשק בין למידה עמוקה לעיבוד שפה טבעית. היא התמקדה ביכולתם של רובוטים להבין הוראות פעולה כתובות שהם מקבלים. מרוה הגיעה לטכניון אחרי לימודים בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. כיום היא לומדת לתואר ראשון כפול – מתמטיקה ומדעי המחשב – במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים (שנה ג’).

האדי ח’דר מהכפר ואדי חמאם לומד גם הוא במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים וזו השנה האחרונה ללימודיו במסלול הכפול של פיזיקה ומדעי המחשב. “הנסיעה לקורנל הייתה הזדמנות ראשונה לעבוד על בעיה מעשית משמעותית ולהרגיש שיש כאן תרומה ממשית לחברה.” בהנחיית פרופ’ איתי גורביץ הוא חקר, מנקודת מבט של מודלים מתמטיים, את הבעיה של התאמת תרומות כליה למטופלים הנזקקים להן. “יתכן שאני רוצה לתרום לאחי כליה, אבל עקב אי התאמה זה בלתי אפשרי. יתכן שהפתרון טמון בכך שמישהו אחר יתרום לאחי כליה ואני אתרום לאחיו של אותו תורם. יש כאן אפשרויות מורכבות מאוד ולכן חשוב מאוד לפתח מנגנון שעשוי לפתור אותן באמצעים מתמטיים.”

הדס אורגד, ילידת נתניה הלומדת גם היא בפקולטה למדעי המחשב (שנה ב’), השתתפה בקורנל-טק בפיתוח אמצעי הגנה על משתמשי אנדרואיד מפני מעקב. לדבריה, “רבים מהיישומים החוקיים שאפשר להוריד ב-Play Store של אנדרואיד מאפשרות לגורם חיצוני לעקוב אחר המשתמש. האפשרות הזאת מנוצלת בעיקר בהקשר של אלימות בתוך התא הזוגי, כשבן הזוג של הקורבן מטיל עליו אימה ומשבש את חייו באמצעות אותם יישומים. מאחר שלא מדובר ברוגלות קלאסיות (spyware), אפליקציות האנטי-וירוס הקיימות בשוק לא מזהות אותן ולא מתריעות מפניהן. הפרופסורים שהנחו אותי שם, טום רינסטפרט וניקי דל, פיתחו ‘רשימה שחורה’ של אפליקציות קיימות עבור משתמשים שרוצים להגן על עצמם מפני מעקב כזה. הבעיה היא ששוק האפליקציות מתחדש בקצב מסחרר, ולכן התמקדתי בפיתוח תוכנה שמזהה אפליקציות כאלה גם אם אינן כלולות באותה רשימה שחורה.”

בתמונות:

 

עוזי סמג'ה

עוזי סמג’ה

מרוה מועלם והאדי ח'דר

מרוה מועלם והאדי ח’דר

הדס אורגד

הדס אורגד

 

הסטודנטית כרמל מרחב זכתה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה המרכזי של החטיבה

הסטודנטית כרמל מרחב שעבודתה זכתה במקום הראשון

הסטודנטית כרמל מרחב שעבודתה זכתה במקום הראשון

אירוע הצדעה ללוחמי חטיבת החי”ר כרמלי התקיים לאחרונה בטכניון. במסגרת האירוע הוכרזה התוכנית הזוכה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה המרכזי של החטיבה בצפון הארץ.

לחטיבת כרמלי, שלחמה בכל מלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות ואשר הוציאה משורותיה שלושה רמטכ”לים ולמעלה מ-30 אלופים, לא היה מעולם אתר הנצחה מרכזי, ולכן הוחלט בעמותת החטיבה להקים אתר הנצחה חטיבתי בחורבת ירדה – אתר שנכבש על ידי חטיבת כרמלי בליל ה-16 ביולי 1948.

בין החטיבה לטכניון מתקיים קשר רב שנים, שתחילתו ב”פלוגת הסטודנטים” – סטודנטים מהטכניון ששירתו ב”הגנה” במקביל ללימודיהם. אלה היוו את הגרעין שסביבו הוקם גדוד 22 בחטיבה עם הקמתה בחודשים הראשונים של מלחמת השחרור. מסיבה זו, ומתוך הערכה ליכולותיהם של הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פנתה העמותה להנהלת הטכניון בבקשה לסייע לה בתכנון האתר. היענותם של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וסגן הנשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני הובילה לקיומו של קורס ייעודי שבו פיתחו סטודנטים מהפקולטה תכניות לאתר ההנצחה המרכזי.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי במלחמת העצמאות סייע הטכניון במערכה, בין היתר במעורבותו במחלקה המדעית של משרד הביטחון ובחיל המדע. בנוסף, “מחצית מהסטודנטים במחזור ה-20 של הטכניון – מחזור תש”ח – גויסו למלחמה, ו-45 סטודנטים שלנו נפלו בה. החיבור שלנו לחטיבת כרמלי הוא חלק ממסורת הרואה בטכניון מוסד המחויב לשרת את האומה ואת האנושות, כי זה ייחודו של הטכניון – שלצד הקפדה על סטודנטים מעולים ועל חברי סגל יוצאי דופן מניעה אותנו תחושת שליחות.”

 

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק למפקד החטיבה הנוכחי אל"מ פיני יוסף תעודת הוקרה מטעם הטכניון ללוחמי החטיבה לדורותיהם

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא מעניק למפקד החטיבה הנוכחי אל”מ פיני יוסף תעודת הוקרה מטעם הטכניון ללוחמי החטיבה לדורותיהם

במקום הראשון זכתה הסטודנטית כרמל מרחב, שתכננה את אתר ההנצחה תחת הכותרת “כְּכֻלָּנוּ”. לדבריה, “ותיקי החטיבה ביקשו שזה לא יהיה רק אתר הנצחה אלא מקום שיחבר בין הנצחה לפעילות ולחיים. לכן יצרתי חיבור בין האתר למעיין הסמוך. במהלך העבודה גיליתי שסבא שלי, מאיר מרחב, היה מ”מ בגדוד 22, וגם דברים שהוא כתב נכנסו לתוכנית שהגשתי.” בפרס השני זכו דניאל גואטה וטל פיין ובפרס השלישי דניאל גיפש ושירן יובל. שלוש התוכניות הזוכות יזכו את המתכננים – כולם סטודנטים בטכניון – במלגות בסכום כולל של 17 אלף שקל, תרומת רוטרי חיפה ועמותת חטיבת כרמלי.

הקורס המיוחד התקיים במסגרת המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה, בראשותה של פרופ’ נורית ליסובסקי כאחראית אקדמית, בהנחייתן של צופיה רוזנר-סלע ונאוה רגב ובייעוץ של פרופ’ יוסי בן-ארצי, של הארכיאולוג ערן מאיר ושל אליקים בן חקון. חברי ועדת השיפוט היו האדריכלים אמיר בלום, ברוך ברוך, דפנה גרינשטין וגליה וייזר (שייצגה את משפחת כרמל), מורדי סלומון מעמותת רוטרי וצחי ברבר.

“אין לי ספק,” אמר בטקס יו”ר עמותת כרמלי צחי ברבר, “כי איכותם ותרומתם האדירה של המהנדסים, האדריכלים והמדענים שיצאו מהטכניון קשורה לעבודה כי הטכניון אינו מסתגר במגדל השן האקדמי אלא רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהווית החיים הישראלית. אירוע זה הינו דוגמה לכך.”

 

פרופ' יוסי בן-ארצי

פרופ’ יוסי בן-ארצי

את הטקס הנחתה זוהר נתנזון, ראש היחידה לאירוח ואירועים בטכניון, והשתתפו בו המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, יו”ר עמותת כרמלי צחי ברבר, יו”ר קרן אסתי לנדנברג רון לנדנברג, יו”ר סניף מוריה חיפה בעמותת רוטרי אילנה מלר, בתו של מפקד החטיבה הראשון משה כרמל אבישג כרמל, דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ איריס ערבות והדיקן היוצא פרופ’ יהודה קלעי. בנוסף לפרסים לשלושת המקומות הראשונים העניק נשיא הטכניון למפקד החטיבה הנוכחי אל”מ פיני יוסף תעודת הוקרה מטעם הטכניון ללוחמי החטיבה לדורותיהם. גם כיום נמנים סטודנטים רבים בטכניון על לוחמי החטיבה.

צילומים ועריכה באדיבות אפי שנפר

אישור שיווק באירופה ניתן לדבק הביולוגי של סילנטיסחברת סילנטיס (Sealantis) הישראלית, המפתחת דבקים וחומרי אטימה רפואיים ביולוגיים, הודיעה כי קיבלה אישור שיווק באירופה (CE Mark) למוצר SEAL-G Surgical Sealant. המוצר ™ Seal-G הוא אטם כירורגי המבוסס על דבק המופק מאצות ונועד למנוע דליפות בניתוחים במערכת העיכול. המוצר מבוסס על ידע שפותח בטכניון על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. מדובר במוצר ייחודי וחיוני בשל הסיכון הגדול למנותח הנובע מדליפות תוכן מעי לחלל הבטן. דליפות אלה מתרחשות ב-5%-15% מהניתוחים.

סילנטיס סיימה בהצלחה ניסוי קליני באירופה ובישראל, שהדגים את בטיחות המוצר בניתוחי מעי.
הדבקים והאטמים הכירורגים של סילנטיס מבוססים על יכולת ההדבקה של אצות בסביבה רטובה, שרלוונטית מאוד במיוחד בניתוחים. הפלטפורמה הטכנולוגית של סילנטיס, המבוססת על ידע מהטכניון, תשמש את הרופאים המנתחים בשילוב עם הגישה המקובלת בניתוחים של סיכות או תפרים.

המוצר פונה לשוק פוטנציאלי ענק. סילנטיס מעריכה את פוטנציאל שוק הדבקים הרפואיים ב-2-1.5 מיליארד דולר, והיא פועלת לרישום ושיווק המוצר גם באסיה, בדגש על סין.

בעלי המניות בחברת סילנטיס הינם קרן תעוזה (בורסת ת”א: תעוזה), הטכניון וגופי השקעה מאסיה.

מוצר החברה

מוצר החברה

אבי קרבס, מנכ”ל קרן תעוזה ויו”ר סילנטיס, מסר כי “מוצר ה-Seal-G הוא פתרון ראשון מסוגו בשוק שכיום אין בו מענה רפואי קיים. בכך שהוא מונע דליפות וזיהומים בניתוחי מעיים משמש ה-Seal-G כמוצר מציל חיים, ויסייע לבתי חולים לקצר בחצי את זמן שהיית המטופל באשפוז ולהוזיל את עלויות הטיפול עבור בתי החולים והמבטחים הרפואיים”.

תומר פוקס, מנכ”ל סילנטיס, מסר: “אנו גאים על קבלת אישור השיווק באירופה למוצר ה-Seal-G, ומצפים להתחיל בשיווקו במהלך 2018. המוצר הייחודי שפיתחנו יספק להערכתנו לראשונה פתרון יעיל, בטוח וזול יותר בהשוואה לכל חלופה רפואית אחרת, ואנו מאמינים כי יהווה בשורה עבור החולים והרופאים כאחד.
השלמת הניסוי הקליני וקבלת אישור השיווק באירופה מציבים את סילנטיס בעמדה מצוינת למסחור מוצריה ולמינוף הפלטפורמה הטכנולוגית לטובת פיתוח פתרונות להתוויות רפואיות חדשות”.

 

אודות סילנטיס

סילנטיס מפתחת ומשווקת מוצרים חדשניים המבוססים על דבק רקמות מאצות עבור מגוון רחב של יישומים וצרכים קליניים. טכנולוגיית ההדבקה של סילנטיס מחקה את מנגנון ההדבקה של האצה בסביבת מים ומאפשרת יכולת הדבקה ומניעת דליפה בסביבה רטובה. מוצריה של סילנטיס אינם מכילים חלבון ובכך מבטלים סיכונים הקשורים לתגובת יתר של המערכת החיסונית.

כתבת השער של כתב העת Blood האחרון מציגה ממצאים המשנים את דרך המחשבה שלנו על מטבוליזם הברזל. המחקר נערך על ידי חוקרות בטכניון בשיתוף עם עמיתים מארבע מדינות מחו”ל

ד"ר מריאנה טרומן-רוזנצביט. (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

פרופ’-משנה אסתר מירון-הולץ. (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

כתב העת Blood מציג בכתבת השער של גיליונו האחרון, שפורסם ב- 18 בינואר, מחקר שנערך ע”י ד”ר מריאנה טרומן-רוזנצביט ופרופ’-משנה אסתר מירון-הולץ מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. המחקר מציג לראשונה מנגנון הובלה והפרשה של פריטין, חלבון שעד כה נחשב מרכזי בעיקר באחסון הברזל בגוף האדם. מחקר מפתח זה משנה את דרך המחשבה שלנו לגבי הובלת הברזל בגוף ופותח ערוצים חדשים למחקר ולפיתוח טיפולים עתידיים במחלות רבות.

ברזל הוא מרכיב חיוני לתפקודם התקין של רוב הייצורים החיים. הוא אחראי להובלת חמצן בכדוריות הדם האדומות, לשפעול של אנזימים הקשורים ביצירת די-אן-איי ולהפקת האנרגיה במיטוכונדריה של התא. מחסור בברזל פוגע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, בחלוקת התאים ובייצור האנרגיה בתא. עודף ברזל וברזל ‘חשוף’, כלומר ברזל שאינו עטוף בחלבון כלשהו, עשוי לעורר עקה חימצונית העלולה להזיק לאורגניזם. לפיכך, מחסור או עודף במאזן הברזל כאחד עלולים להוביל להתפתחות מחלות דלקתיות, סרטן ומחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון.

חלבון הפריטין הינו אחד הגורמים העיקריים בוויסות רמת הברזל התאי ובהגנת הגוף מפני הרעלת ברזל. המאמר מתאר את פיזורו של הפריטין בתוך התא ואת מנגנוני ההפרשה שלו אל מחוץ לתא. לדברי פרופ’-משנה מירון-הולץ, “פריטין הוא חלבון חשוב למאזן הברזל בגוף, ויש קורלציה חזקה בין שיבושים במאזני הברזל והפריטין לתופעות פתולוגיות ונוירופתולוגיות שונות. הממצאים שלנו מאפשרים הבנה מדויקת ומעמיקה יותר של מאפייני הפריטין, ושל התהליכים הבסיסיים המולקולריים שהוא עובר. הבנה כזו בעלת משמעות רבה כי היא עשויה לתרום לפיתוח טיפולים למחלות נוירודגנרטיביות רבות, המאופיינות בפיזור לא תקין של ברזל במוח.”

 

על המחקר:

פרופ'-משנה אסתר מירון-הולץ. (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

ד”ר מריאנה טרומן-רוזנצביט. (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

המחקר שהתפרסם ב- Blood התמקד באפיון הפיזור התוך תאי וההפרשה של הפריטין מתאים מקרופאגיים – תאים ממערכת החיסון הממלאים תפקיד מרכזי במחזור ברזל  סיסטמי. המחקר כלל שימוש בכלים ביואינפורמטיים על מנת לחקור את האבולוציה של הפרשת פריטין, המבנה המרחבי שלו וכן טופולוגיות העשויות להיות מעורבות בפיזור הפריטין. “שימוש בכלים אלה איפשר לנו לחזות אזורים על פני הפריטין אשר משחקים תפקיד בהפרשתו. בעזרת שיטות ביוכימיות מגוונות, וכן בטכנולוגיית CRISPR-Cas9 המאפשרת עריכה מהירה של הגנום, גילינו שפגיעה באתרים מסויימים על פני הפריטין משנה את הפרשתו״, אומרת פרופ’-משנה אסתר מירון הולץ.

המאמר מגלה כי הפריטין מופרש בשני מנגנוני הפרשה לא קלאסיים, כאשר אחד המנגנונים הינו דרך שלפוחית ננומטרית בשם אקסוזום. לדברי ד”ר טרומן-רוזנצביט “קבוצות מחקר רבות לומדות כיום את הדינמיקה של הובלת חומרים באקסוזומים – פלטפורמה שמאפשרת לחומרים אלה לחדור את מחסום הדם-מוח. הפרסום הנוכחי מציג, לראשונה, כי פריטין המכיל אלפי אטומי ברזל נמצא באקסוזומים חוץ-תאיים. עדיין לא ברור מהו תפקידו של פריטין זה, אך אנחנו מעריכות כי לפריטין יש תפקיד מפתח בפיזורו של ברזל בין-תאי ברקמות כגון המוח, ולא רק באגירתו הבטוחה והזמינה של הברזל בתוך התא.”
הגילויים של המחקר הנוכחי מביאים את הפריטין אל קדמת הבמה של המטבוליזם הסיסטמי של ברזל וכן חושפים כי הפריטין לא רק אוגר ברזל אלא גם מעבירו בצורה מבוקרת, ולמעשה משמש כבקר מרכזי של הברזל בגוף.

על החוקרות:

פרופ’-משנה אסתר מירון-הולץ, ילידת שוויץ, למדה מדעי התזונה בפקולטה לחקלאות וסיימה תואר שני ושלישי במחלקה לתזונת האדם של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ’ א.מ. קוניין ופרופ’ י. מצנר ז״ל. היא ביצעה את מחקר הפוסט-דוקטורט שלה ב-NIH (המכונים הלאומיים לבריאות של ארה”ב), וב-2005 עלתה בשנית לישראל ומאז היא עומדת בראש המעבדה לתזונה מולקולרית בטכניון. במעבדה נחקרת בקרת מאזן הברזל באיברים שונים ותפקידה בהתפתחות תהליכים פתולוגיים המובילים למחלות מעי דלקתיות, לבעיות בפוריות הגבר ועוד. בהמשך למאמר ב- Blood ימשיכו חוקרי המעבדה ללמוד על תפקידו של הפריטין המופרש באורגניזם הבריא ובמחלות שונות ולפתח גישות להתערבות טיפולית בפיזור הברזל ברקמה.

ד”ר טרומן-רוזנצביט סיימה תואר ראשון בביולוגיה בטכניון והתגייסה לחיל הים בתור קצינת מחקר. במהלך שירותה הצבאי במכון לרפואה ימית חקרה רעילות של חמצן במוח באמצעות תאי לחץ מחקריים. במקביל היא השלימה תואר ראשון נוסף בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ולאחר מכן המשיכה לדוקטורט ישיר בהנחיית פרופ’-משנה מירון-הולץ. “הגעתי למעבדה של אסתר בעקבות כתבה עליה במגזין הטכניון וזכיתי במנחה מדהימה מבחינה אישית ומקצועית. היא חוקרת מלידה, חיה ונושמת מדע. היא יצירתית מאוד וטוהר המחקר הוא ערך עליון עבורה. למדתי ממנה המון.”

לאחרונה התקבלה ד”ר מריאנה טרומן-רוזנצביט לתוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה”ב ובימים אלה שוקדת על מציאת מימון ללימודי הפוסט-דוקטורט שלה. לדבריה, “כבר במהלך הדוקטורט התנדבתי ב-NIH בארה”ב בזכות אסתר, והשהות שם הבהירה לי כמה חשוב להיחשף למחקר שנערך בחו”ל. המכון שבו אעשה את הפוסט-דוקטורט נחשב למוביל של תחום הטוקסיקולוגיה בעולם ואני מתכוונת ללמוד, לחקור ולהתפתח בו ככל יכולתי ולהביא את כל הידע לישראל”.

לקריאת המאמר: https://goo.gl/oaSXTK

כתבת שער בכתב העת Blood

כתבת שער בכתב העת Blood

אתרים על פני חלבון הפריטין הממלאים, על פי המחקר הנוכחי, תפקיד מרכזי בהפרשה של פריטין

אתרים על פני חלבון הפריטין הממלאים, על פי המחקר הנוכחי, תפקיד מרכזי בהפרשה של פריטין

גלעיני הברזל של הפריטין נוכחים בננו-שלפוחיות הנקראות אקסוזומים

גלעיני הברזל של הפריטין נוכחים בננו-שלפוחיות הנקראות אקסוזומים

הטכנולוגיה החדשה הובילה להרג תאי הסרטן הן בתרבית תאים והן בגידול הסרטני. המחקר נערך בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הדרושים לייצור החלבונים התרפויטיים.

תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הדרושים לייצור החלבונים התרפויטיים.

חוקרים בטכניון הדגימו הצלחה בטיפול בגידול סרטני באמצעות “מפעל זעיר” – תא מלאכותי (סינתטי) המייצר חלבונים אנטי-סרטניים בתוך רקמת הגידול. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Advanced Healthcare Materials, מציג שילוב של ביולוגיה סינתטית, שבה מיוצרים חלבונים בדרך מלאכותית, עם העברה ממוקדת של תרופות לרקמה החולה (targeted drug delivery).

תאים סינתטיים הם מערכות מלאכותיות שיכולותיהן דומות לאלה של התא הטבעי ולעתים אף טובות מהן. כפי שתאי האדם מסוגלים לייצר מולקולות ביולוגיות שונות, כך יכול התא הסינתטי לייצר חלבונים ושומנים. למערכות מסוג זה פוטנציאל רב בתחום הנדסת הרקמות, בייצור איברים מלאכותיים ובחקר מוצא החיים.

יצירתם של תאים מלאכותיים מהווה אתגר הנדסי מורכב מאוד, המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. את המחקר הנוכחי, שבו פותח תא מלאכותי המשמש כמפעל זעיר לייצור חלבון ברקמה חולה, הובילו הדוקטורנטית ניצן קרינסקי ופרופ’-משנה אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. החוקרים שילבו מכונות מולקולריות בתוך חלקיקים העשויים ליפידים, בדומה לממברנת התא הביולוגי הטבעי. הם הינדסו את החלקיקים כך שכאשר הם “מרגישים” את הרקמה הביולוגית הם משופעלים ומייצרים בתוכם חלבונים תרופתיים על פי תבנית DNA ששולבה בהם מבעוד מועד. אותם חלקיקים מסוגלים לקלוט מסביבתם החיצונית (רקמת הגידול למשל) את חומרי האנרגיה ואת אבני הבניין הדרושים להמשך פעילותם.

 

ייצור חלבונים בתוך תאים מלאכותיים, על ציר הזמן. צולם במיקרוסקופ קונפוקלי

ייצור חלבונים בתוך תאים מלאכותיים, על ציר הזמן. צולם במיקרוסקופ קונפוקלי

לאחר ניסויים בתרביות במעבדה נבדקה הטכנולוגיה החדשה גם בעכברים. גם כאן, כאשר החלקיקים המהונדסים הגיעו לגידול הסרטני הם ייצרו חלבון שחיסל את תאי הסרטן.

המעקב אחר החלקיקים ופעילותם נערך באמצעות חלבון פלורסנטי ירוק (GFP) שאותו ייצרו החלקיקים. חלבון זה נצפה בזמן אמת באמצעות מיקרוסקופ פלורסנטי.

לדברי פרופ’ שרודר, “החלקיקים שפיתחנו מסוגלים לייצר חלבונים מגוונים על ידי שינוי תבנית הדי-אן-איי המשולבת בהם. הם מודולריים, כלומר מאפשרים שיפעול של ייצור החלבון בהתאם למצבים סביבתיים שונים. על כן, התאים המלאכותיים שפותחו בטכניון עשויים למלא חלק חשוב במגמת הרפואה האישית – התאמת הטיפול לפרופיל הגנטי והרפואי של המטופל הספציפי.”

במחקר שותפים פרופ’ איתי בנהר וד”ר דב הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב.

למחקר המלא לחצו כאן

לינק למאמר: https://goo.gl/SB81FE

הדוקטורנטית ניצן קרינסקי

הדוקטורנטית ניצן קרינסקי

ופרופ'-משנה אבי שרודר

פרופ’-משנה אבי שרודר. קרדיט צילום: דורון גולן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בסרטון: היווצרות החלבונים בתא במשך 24 דקות

 

סטודנטים לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עיצבו פתרונות מגורים מודולריים ממכולות למעונות סטודנטים בחיפה

"אחת ההצעות שהוגשו בתחרות, קרדיט: גבי אלברג, דור ישראלי, רוני שומני" "ההצעה מבוססת על אינטרפרציה מודרנית של תקדים אדריכלי קלאסי - Le Corbusier , Unite de Habitation

“אחת ההצעות שהוגשו בתחרות, קרדיט: גבי אלברג, דור ישראלי, רוני שומני” “ההצעה מבוססת על אינטרפרציה מודרנית של תקדים אדריכלי קלאסי – Le Corbusier , Unite de Habitation קרדיט לסטודנטים: גבריאל אלנברג, רוני שומני, דור ישראלי

“סטודיו אחד לאחד” בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בהנחייתו של אדריכל גיא אוסטרן, בחן בחודשים האחרונים פתרונות מתקדמים לתכנון מעונות סטודנטים בסביבה אורבנית ובצפיפות גבוהה. הסטודיו יצר שיתוף פעולה מיוחד עם חברת הבנייה המודולרית “ישראמרין” בתכנון פתרונות מגוונים הממחזרים מכולות ימיות. דגמים של העבודות הזוכות, בגודל מלא, יוצגו בחצר ההדריון בקמפוס הטכניון ההיסטורי בחיפה

בתחילת פברואר יוצגו הדגמים הזוכים: MECHOLAKIT, של הסטודנטיות תמר פרדקין, מריה שווץ ושני קלוג, שמציע קיט הרכבה משישה מודולים הניתנים להתאמה לקהלי יעד שונים; ו- COMPACTING, של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי, המציע פתרון מגורים מינימלי ליחידים. הדגמים הזוכים מנצלים את שטחי המכולות באופן מיטבי ליצירת תנאי מחיה נוחים ואיכות אדריכלית גבוהה.

ביום ראשון (7.1) התקיים במתחם ההדריון בחיפה שלב השיפוט הסופי בתחרות הסטודנטים של “סטודיו אחד לאחד”, שבמסגרתה פותחו הצעות המשלבות טכנולוגיות בנייה מודולריות ברקמה האורבנית. הסטודיו בחן את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות בנייה מתקדמות כפתרון דיור יעיל ומהיר והציע דרכים חדשות ליישומן. צוות השופטים כלל את ראש המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וראש ההדריון, פרופ’ אדר’ שמאי אסיף, מנחה הסטודיו הדוקטורנט אדר’ גיא אוסטרן, יו”ר דירקטוריון קבוצת TSD המחזיקה בחברות “ישראמרין” ו-MODEL HOUSE, טרי ניומן, ומנהל השיווק של חברת “ישראמרין”, שחר לוי.

לשלב הסופי של התחרות הגיעו ארבע קבוצות שהציגו את הקונספט שלהן לבנייתמעונות סטודנטים בבנייה מודולרית ממכולות בעיר חיפה. מתוכן נבחרו שני הפרויקטים הזוכים. פרויקט MECHOLAKIT של הסטודנטיות תמר פרדקין, מריה שווץ ושני קלוג מציע “קיט” להרכבת מעונות סטודנטים ליחידים, לזוגות ולמשפחות משישה מודולים קבועים הניתנים להרכבה בהתאם לקהל היעד. בנוסף מציג הפרויקט שימוש בערימת מכולות לטובת מבנה מגורים בקומות, בהתאמה לקמפוס הטכניון בהדר. פרויקט COMPACTING של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי מציע יחידת מגורים מינימלית ממכולה, שאפשר לחברה לבניינים קיימים, וזאת תוך ניצול אופטימלי של שטח הפנים ליצירת תנאי מחיה נוחים לדיירים.

חברת “ישראמרין” נטלה על עצמה את מימוש הגרעין של הדגם הזוכה הלכה למעשה, בקנה מידה מלא וברמת גימור גבוהה, בהשתתפות ובפיקוח של הסטודנטים והמנחה. כך נוצר שילוב בין הסטודנטים, שהם הדור הבא של האדריכלים בישראל, ו”ישראמרין” המציגה את מגוון הפתרונות שבידיה.

כל עבודות הסטודנטים וגרעין דגם האמת של העבודות הזוכות יוצגו בתערוכה בין 4-2 בפברואר במתחם ההדריון בהדר הכרמל. ביום שישי (2 בפברואר) יתקיים יום פתוח לקהילת הדר ולקהל הרחב שיכלול מגוון פעילויות. ביום ראשון (4 בפברואר) בשעות 19:00-16:00 ייחשפו הדגם והתערוכה בפני נציגים בכירים של הממשלה, העירייה והטכניון ויתקיים יום עיון תחת השם: “כאן בונים – מחקר תעשיה קהילה – בנייה אחד לאחד ב’הדריון’ – בשיתוף חברת ישראמרין”. ביום העיון יוצגו תוצרי הסטודיו, יתקיים סיור מודרך בתערוכה ויתקיימו הרצאות ודיון בנושא טכנולוגיות בנייה חדשות ומתקדמות.

במהלך כל ימי התערוכה יוצגו בחצר ה”הדריון” הדגמים המלאים וכל עבודות הסטודנטים. חוקרים מובילים בתחום טכנולוגיות הבנייה המתקדמות, מובילי דעה מתחום הבנייה והאקדמיה ונציגי משרד הבינוי יקיימו שיח פתוח עם הסטודנטים סביב המגמות החדשות בענף.

הסטודיו והתחרות סביב שיטות הבנייה המודולריות במכולות היא המשכה של מגמת הבנייה בשיטה זו, שהולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם. מדינות רבות בעולם מפתחות שיטות בנייה מודולריות כפתרון למצוקת הדיור.

ראש המרכז לחקר העיר והאזור וראש ההדריון, פרופ’ אדריכל שמאי אסיף: “הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בוחנת שיתופי פעולה עם התעשייה לקידום פתרונות חדשניים בענף הבנייה. השנים הבאות יציבו בפנינו אתגרים גדולים יותר של קצב ואיכות מאלה הקיימים היום, ואנו מברכים את חברת ‘ישראמרין’ על התגייסותה לבחון, הלכה למעשה, את הרעיונות שפותחו על ידי הדור הבא של האדריכליות והאדריכלים הלומדים בפקולטה.”

יו”ר דירקטוריון קבוצת TSD שמחזיקה בחברות “ישראמרין” ו-“MODEL HOUSE“, טרי ניומן: “אנו מברכים על שיתוף הפעולה הפורה שנוצר עם הסטודנטים בטכניון ועם הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ענף הבנייה מתקדם לכיוון של שימוש בשיטות בנייה מודולריות. הסבת מכולות לבתי מגורים נפוצה בערים מרכזיות ולאחרונה נבנו שכונות מגורים ממכולות בלונדון, באמסטרדם ובלאס וגאס. המכולה היא מבנה עמיד ויציב שנועד לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ביותר ומאפשרת תכנון ייחודי, מגוון ובנייה מהירה. לאחרונה נרשמת עלייה גדולה בעניין שמגלים בישראל בהסבת מכולות למגורים, בעיקר בזכות הגמישות התכנונית, עמידות גבוהה ברעידות אדמה, איכות בנייה, בנייה ירוקה וחסכונית ועוד. גם אנחנו ב’ישראמרין’ מודים על ההזדמנות שניתנה לנו ללמוד יחד עם הסטודנטים מהתהליך האינטנסיבי של ‘סטודיו אחד לאחד’ בטכניון.”

בתמונות:

העבודות הזוכות (MECHOLAKIT ו- COMPACTING)  שנבנות בימים אלה על ידי חברת ‘ישראמרין’

העבודות הזוכות (MECHOLAKIT ו- COMPACTING)  שנבנות בימים אלה על ידי חברת 'ישראמרין'העבודות הזוכות (MECHOLAKIT ו- COMPACTING)  שנבנות בימים אלה על ידי חברת 'ישראמרין'

 

מזכר ההבנות בין הטכניון ל- IIST – המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל – ימסד את שיתוף פעולה בין שני המוסדות בתחום חקר החלל

 

פרופ' פיני גורפיל

פרופ’ פיני גורפיל

הסכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל נחתם במהלך ביקור ראש הממשלה נתניהו בהודו. הקשר בין הטכניון והמכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל (IIST) נרקם בביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל בחודש יולי 2017. לאחרונה נפגשו בטכניון ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר וסגן נשיא סוכנות החלל ההודית ס.ו. שארמה. גם סגנית שגריר הודו בישראל, ד”ר אנג’ו קומר, ביקרה בטכניון.

לדברי פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, “הכוונה היא לקדם שיתופי פעולה בין שני המוסדות אבל גם בין המוסדות האקדמיים לגורמים שונים בתעשייה. הודו חזקה מאוד בתחום השיגור, ובסוף השנה הנוכחית נשגר על גבי המשגר ההודי PSLV את ‘סמסון’ – להק של שלושה ננו-לווינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת לראשונה בהיסטוריה. אני מעריך שההסכם שנחתם עם IIST יאפשר לנו להתקדם ביעילות רבה יותר בהקשרים מחקריים ויישומיים כאלה.”

המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל נוסד בהודו בשנת 2007 כאוניברסיטת החלל הראשונה באסיה. מטרתו: הקניית השכלה איכותית בתחומי מדעי החלל וטכנולוגיות חלל לטובת תוכנית החלל ההודית. השותפות עם הטכניון מבוססת על פעילותו של מכון אשר לחקר החלל בטכניון ועל העובדה שהטכניון הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה שבמסגרתה פועלת פקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

שיתוף הפעולה בין המוסדות יכלול מסלולים אקדמיים משותפים ופעילויות מחקר שבהם ישתתפו סטודנטים וחברי סגל משני המוסדות וכן מדענים מסוכנות החלל ההודית. שני המוסדות יקיימו חילופי סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים, יפתחו אפשרות לתואר אקדמי כפול (משני המוסדות) ויעודדו ביקורים הדדיים של מדענים משני המוסדות כמו גם שיחות וידאו. זאת בנוסף לשיתופי הפעולה שפותח ההסכם עם גורמים בסוכנות החלל ההודית ובתעשייה ההודית.

 

DELL EMC ואינטל העניקו מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות למדעי המחשב והנדסת חשמל בטכניון

פרופ' דן גייגר דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון עם הסטודנטיות זוכות המלגה

פרופ’ דן גייגר דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון עם הסטודנטיות זוכות המלגה

בטקס השתתפו ד”ר ארנה ברי סגנית נשיא DELL EMC ומנכ”לית מרכז המצוינות בישראל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל קרין איבשיץ סגל ודיקני הפקולטות בטכניון

בשבוע שעבר התקיים בטכניון טקס חלוקת מלגות לסטודנטיות מצטיינות במדעי המחשב ובהנדסת חשמל. הטקס התקיים בהשתתפות דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ דן גייגר, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ’ נחום שימקין, סגנית נשיא DELL EMC ומנכ”לית מרכז המצוינות בישראל ד”ר ארנה ברי ומנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל קרין איבשיץ סגל. את האירוע הנחתה פרופ’-משנה קרן צנזור הלל, האחראית על עידוד נשים למצוינות בפקולטה למדעי המחשב, שאמרה: “חשוב לנו לציין את ההצטיינות שלכן כדי להגדיל את מספר הנשים בשתי הפקולטות.”

“אין לנו מחסור בסטודנטיות מצטיינות בפקולטה למדעי המחשב,” אמר בטקס פרופ’ גייגר, “ובכל זאת אנחנו מקפידים על הפרס המיוחד הזה משום שכיום עדיין קיימת הטיה מובנית כלפי נשים ומיעוטים. הדוגמה האישית של קרין וארנה, שהסכימו לבוא לכאן היום, היא מנוף נוסף להתגברות על ההטיות המושרשות האלה.”

 

מימין לשמאל : פרופ' דן גייגר, ד"ר ארנה ברי, קרין איבשיץ סגל ופרופ' נחום שימקין

מימין לשמאל : פרופ’ דן גייגר, ד”ר ארנה ברי, קרין איבשיץ סגל ופרופ’ נחום שימקין

ד”ר ארנה ברי סיפרה כי בתקופת עבודתה כמדענית הראשית במשרד התמ”ת כי אנשים רבים נכנסו  למשרד שלה  ושאלו ‘איפה המדען הראשי?’. “למזלי לא הייתי רגישה מדי לכל  התגובות  שקיבלתי במהלך חיי המקצועיים, בגלל היותי אישה. יש בעיה אמיתית בכך שנשים לא מבקשות לקבל תפקידים ולא מגישות מועמדות למשרה שלדעתן הן  אינן עונות לדרישותיה  במאה אחוז. לכן, אם אנחנו רוצים נשים, ואנשים מתרבויות שונות, עלינו להעריך אותם גם אם הם אינם מעריכים את עצמם מספיק. עלינו להעריך ולקדם אנשים לפי יכולותיהם ולא לפי שום קריטריון אחר.”


בוגרת הטכניון קרין איבשיץ סגל
, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, אמרה כי “אינטל היא כיום חברת מידע שמתעניינת בכל תחום שיש בו הרבה דאטה, לדוגמה מכוניות אוטונומיות. העיסוק שלנו בדאטה מהיבטים שונים – חישוב, חישה, תקשורת מהירה ובינה מלאכותית – מחייבת אותנו להשקיע בקשרים עם האקדמיה.” איבשיץ סגל, שהצטרפה לאינטל בשנת 2001, אמרה לסטודנטיות המצטיינות כי “חשוב להתייחס לכל קושי כאל הזדמנות. חשוב להבין גם שאי אפשר לעשות מהפכות לבד ולכן הסוד הוא תמיד לאסוף סביבכן אנשים מעולים מתחומים שונים ולבנות צוות מנצח. לעתים המהפכה לא נובעת מהמצאה ספציפית אלא מהחיבור בין טכנולוגיות קיימות ורעיונות קיימים, ולכן חשוב תמיד לנסות ‘לחבר את הנקודות’. לשם כך דרושת עבודת נטוורקינג, שעבור הגברים היא דבר טבעי אבל אנחנו הנשים, צריכות יותר להשקיע בה.”


הסטודנטיות הזוכות:

במלגות DELL-EMC זכו הסטודנטיות:
אלומה ברזלי, לינוי פניאס, נעמי רבקין ושובל משעל מהפקולטה להנדסת חשמל.
נוגה בר, נעה ברטמן ועפרי ריפס מהפקולטה למדעי המחשב.

במלגת אינטל זכו הסטודנטיות:
שרון רכניץ (תואר שני בהנחיית  פרופ’-משנה יובל יעיש) ורותם כהן צדק מהפקולטה להנדסת חשמל.
רנא שחות (תואר שני בהנחיית פרופ’ רועי פרידמן) ותסנים קאסם מהפקולטה למדעי המחשב.

ד"ר ארנה ברי סגנית נשיא DELL EMC נואמת בטקס

ד”ר ארנה ברי סגנית נשיא DELL EMC נואמת בטקס

קרין איבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בטקס

קרין איבשיץ סגל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בטקס

הסטודנטיות זוכות מלגת אינטל עם דיקני הפקולטות ועם  קרין איבשיץ סגל ומריאנה וקסמן מאינטל

הסטודנטיות זוכות מלגת אינטל עם דיקני הפקולטות ועם קרין איבשיץ סגל ומריאנה וקסמן מאינטל

פרופ' נחום שימקין דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון עם הסטודנטיות זוכות המלגה.

פרופ’ נחום שימקין דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון עם הסטודנטיות זוכות המלגה.