נאום נשיא הטכניון בטקס חנוכת GTIIT
טקס חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס. קרדיט צילום: לין ג’יאן
פרופ’ פרץ לביא: “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!”
במסורת היהודית אומרים ברכת ‘שהחיינו’ כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה.
אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.
לפני שנתיים בדיוק, ב-16 בדצמבר 2015, הונחה אבן הפינה למכון, והיום כבר לומדים כאן 216 סטודנטים שיהפכו לבוגרי המחזור הראשון של מכון גואנגדונג-טכניון בשנת 2021.
הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים.
הקמתו של קמפוס חדש ומרהיב זה לא הייתה קורמת עור וגידים ללא החזון הנחוש, הנדיבות המפליגה והמסירות העמוקה שהפגין מר לי קא שינג וללא מנהיגותן של ממשלת מחוז גואנגדונג, העיר שנטאו והנהלת אוניברסיטת שנטאו, שותפתנו במיזם.
מר לי היקר, אמרת בעבר, כי “אדם יכול להשתמש בכישוריו כדי לרכוש כבוד, אך רק תרומתו תוכל לגעת בזולת”. אתה השגת את שניהם – זכית בכבוד עצום הודות ליכולותיך המגוונות ונגעת בחייהם של אנשים רבים בעבר ובחייהם של רבים מספור בעתיד – דורות עתידיים של סטודנטים – הודות לתרומתך. על זאת, בשמנו ובשמם, נהיה אסירי תודה לך לעד.
הרעיון של הכרת תודה טבוע עמוק בתרבות היהודית והסינית, והוא אינו המכנה המשותף היחיד בין שתי המסורות. הערכים שאנו חולקים הופכים את השותפות הנחנכת היום לשיתוף פעולה טבעי וחם. הנה כמה ערכים נוספים המשותפים לנו ולכם:
•בשתי התרבויות נתפס המוסר כערך מרכזי.
•שתי התרבויות מוקירות הורים וקשישים ומייחסות חשיבות רבה לקשרים שבין הורים לילדיהם.
•לשתי התרבויות היסטוריה ארוכת שנים של מסורת כתובה.
•שתי התרבויות פועלות על פי לוח שנה ירחי, ושתיהן מוסיפות חודש נוסף בשנים מסוימות כדי להתאים את החודשים לעונות החקלאיות.
ואולי ההיבט הרלוונטי ביותר לחגיגה שלנו כאן היום:
•השכלה היא ערך מרכזי במסורת היהודית ובמסורת הסינית.
“ספר המאמרות של קונפוציוס” פותח במילים: “אמר החכם: מי שלומד תורה וחוזר עליה לפרקים, וכי לא הנאה היא לו? מי שבא אליו חבר ממרחק, וכי לא תענוג הוא לו? מי שלא הכירו בו הבריות כערכו ואף על פי כן לא בא לכלל תרעומת – וכי לא איש המעלה הוא?”
הקטע הראשון של המאמרות, ספר שסינים רבים למדו בעל פה במהלך הדורות, מתמקד בלמידה, בביקור חברים ובטיפוח תכונות טובות. במסורת היהודית, אותם ערכים מכונים מידות. אלה הערכים שאנשים שואפים לטפח במהלך חייהם.
מקבילה יפה נוספת ניתן למצוא בשאלה ששואל דזה גונג, אחד מתלמידיו של קונפוציוס, ובתשובתו של קונפוציוס. “שאל דזה גונג: כלום יש מאמר אחד שראוי לו לאדם לנהוג על פיו כל ימיו? אמר החכם: הלא הוא המאמר על נתינת הדעת על חבר. את מה שאינך מייחל לעצמך אל תעשה לאחרים”. זוהי המקבילה הסינית לפתגם של הלל הזקן ביהדות - מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
שאילת שאלות גם היא משהו סיני מאוד ויהודי מאוד. במאמרות של קונפוציוס, הפועל “לשאול” מופיע יותר מ-100 פעמים, וגם כאן במכון גואנגדונג-טכניון אנו מעודדים לשאול שאלות חקרניות, סקרניות, מחקריות, המובילות את הסטודנטים ואת החוקרים של היום ושל המחר במסע לגילוי פלאי המדע הסובבים אותנו, למען האנושות.
לסיום, הרשו לי להביע משאלה כי הסטודנטים ימשיכו בדרך המצוינות, יום אחר יום.
ברכותיי!
* הציטוטים מתוך מאמרות/ קונג פו צה (קונפוציוס) בתרגום דניאל לסלי ואמציה פורת, מוסד ביאליק ירושלים 1969
לצפייה בנאום: