חגיגת חנוכה: הטכניון חנך את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין

מכון גואנגדונג-טכניון: הרוח הישראלית חוברת לעוצמה הסינית. המכון יפעל להכשרת האליטה המדעית-הנדסית שתעצב את העולם בעשורים הבאים

 

מימין לשמאל: נשיאת אוניברסיטת שנטאו פרופ' ג'יאנג הונג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב פרופ' יפה זילברשץ, נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג'יאנג, מזכיר המפלגה בוועדה המוניציפלית של שנטאו צ'ן ליאנגשינאן, מר לי קא-שינג, מושל מחוז גואנגדונג לשעבר ג’וּ שיאודן, המשנה למושל גואנגדונג חואנג נינגשנג, קונסול ישראל בגואנגדז'ו נדב כהן, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, יו"ר קרן לי קא שינג ריצ'רד לי, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וראש עיריית שנטאו דזנג ג'יאנגה.

מימין לשמאל: נשיאת אוניברסיטת שנטאו פרופ' ג'יאנג הונג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב פרופ' יפה זילברשץ, נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג'יאנג, מזכיר המפלגה בוועדה המוניציפלית של שנטאו צ'ן ליאנגשינאן, מר לי קא-שינג, מושל מחוז גואנגדונג לשעבר ג’וּ שיאודן, המשנה למושל גואנגדונג חואנג נינגשנג, קונסול ישראל בגואנגדז'ו נדב כהן, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, יו"ר קרן לי קא שינג ריצ'רד לי, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וראש עיריית שנטאו דזנג ג'יאנגה.

היום, 18 בדצמבר 2017, נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT). המיזם הוא פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. הטקס התקיים היום בשעות הבוקר (שעון סין) במעמד הוגה הרעיון מר לי קא-שינג, ראש עיריית שנטאו דזנג ג'יאנגה, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה הגבוהה, קונסול ישראל בגואנגדז'ו נדב כהן, קונסולית ישראל בשנגחאי אהובה שפילר, נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

 

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!", ‏‎אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "במסורת היהודית אומרים ברכת 'שהחיינו' כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה. אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.

"הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים."

פרופ' לביא התייחס בנאומו לדמיון הרב בין המסורת היהודית לתרבות הסינית, דמיון הכולל מורשת כתובה עתיקה ורחבה, הצבת המוסר במרכז התרבות והתייחסות להשכלה כאל ערך מרכזי. הוא הודה לפילנתרופ לי קא-שינג, שיוזמתו ותמיכתו הכספית הניעו את המיזם.

 

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בטקס. קרדיט צילום: לין ג'יאן

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בטקס. קרדיט צילום: לין ג'יאן

מכון גואנגדונג-טכניון נוסד בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא שינג (LKSF). הוא נועד להכשיר אליטה מדעית-הנדסית שתשפיע על סין ועל העולם כולו בעיקר בהיבטים הקשורים באיכות הסביבה. המכון יקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, ובתחום הרפואה כבר מתקיימים שיתופים כאלה.

 

בראש האוניברסיטה החדשה עומד נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג'יאנג, שאמר בטקס כי "סין הגדולה מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי."

 

מטעם הטכניון מוביל את המכון חתן פרס נובל לכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. לדבריו, "פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין סין וישראל וחשוב לא פחות – להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מן הסינים – תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית. אין שום ספק שכל הצדדים המעורבים במיזם יפיקו ממנו תועלת רבה."

מר לי קא-שינג מגיע לקמפוס מכון גואנגדונג-טכניון ומתקבל על ידי הסטודנטים. קרדיט צילום : Chen Shi

מר לי קא-שינג מגיע לקמפוס מכון גואנגדונג-טכניון ומתקבל על ידי הסטודנטים. קרדיט צילום : Chen Shi

חנוכת הקמפוס מתרחשת שנתיים בלבד אחרי הנחת אבן הפינה למכון, שנערכה בדצמבר 2015 מול קהל של כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל, שאמר אז: "הקמת שלוחת הטכניון בסין מוכיחה כי החדשנות הישראלית חוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק, ולשתי המדינות יש הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו."

 

מיד לאחר הטקס הרשמי היום המשיכו המשתתפים לפתיחתה של תערוכה חדשה שעוצבה במיוחד לרגל האירוע. התערוכה "Technion Wisdom – The Art of Science" מציגה 37 מחקרים ופיתוחים של חוקרי הטכניון ושל בוגריו. יוצרת התערוכה ענת הר-גיל העניקה לפיתוחים אלה פרשנות אמנותית המנגישה אותם לכלל הציבור.

במסגרת הארוע יתקיים גם כנס מדעי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. ההרצאות יעסקו בנושאים שונים ובהם ביולוגיה ימית, תכנון חופים ורפואה.

 

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה

 

קמפוס מכון גואנגדונג-טכניון החדש בסין. קרדיט צילום: מכון גואנגדונג-טכניון

קמפוס מכון גואנגדונג-טכניון החדש בסין. קרדיט צילום: מכון גואנגדונג-טכניון

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, הוא אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. הקמפוס החדש משתרע על פני שטח של 100,000 מ"ר וכולל 13 בניינים, 29 כיתות לימוד, 14 מעבדות הוראה ו-55 מעבדות מחקר. 6 בניינים משמשים למגורי סטודנטים וחברי סגל.

בשנה שעברה העניק משרד החינוך הסיני אישור הוראה למכון גואנגדונג-טכניון, אשר "יפעיל ויקדם את התוכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון גואנגדונג-טכניון יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין."

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון בעשור הראשון (בין השנים 2026-2017), כ-3,000 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים. בהתחלה יציע המכון לתלמידי תואר ראשון מסלולים בהנדסה כימית, בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי ההשתלמות לתואר דוקטור יהיו בהנדסה ובמדעים בהתאם לתחומי ההתמחות של חברי הסגל במכון.

 

בהמשך הדרך יכלול המכון שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. בשנים הבאות יגדל המכון הן בשטחו הבנוי והן במספר הסטודנטים וחברי הסגל, אולם כדי לשמור על רמת ההוראה הגבוהה יתבצע הגידול בהדרגה. בשנת 2036 צפויים ללמוד במכון גואנגדונג-טכניון כ-5,000 סטודנטים, כאלף מהם לתארים מתקדמים. שטח המכון יורחב בהתאם משטחו הנוכחי, 100,000 מ"ר, ל-400,000 מ"ר בעתיד.

 

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו.

קמפוס מכון גואנגדונג-טכניון החדש בסין. קרדיט צילום: מכון גואנגדונג-טכניון

קמפוס מכון גואנגדונג-טכניון החדש בסין. קרדיט צילום: מכון גואנגדונג-טכניון

 

לסרטון מהקמפוס החדש