חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017 – פרופ'-מחקר יעקב זיו

פרופ’-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון – חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017

פרופ'-מחקר אמריטוס יעקב זיו

פרופ'-מחקר אמריטוס יעקב זיו

פרס א.מ.ת. יוענק  היום חמישי הקרוב, 9 בנובמבר 2017, לפרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו, מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, על תרומתו הגדולה בתחומי המידע והתקשורת.

הפרס ניתן בכל שנה בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה. השנה מוענק לראשונה הפרס בקטגוריה של הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, ופרופ' זיו הוא הראשון שזוכה בו.

פרופ’ זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב-MIT (1962). לאחר כשמונה שנים במחקר ופיתוח (ברפאל ובמעבדות בל בארצות הברית) הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים זכה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס חזית הידע של קרן BBVA, פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס מרקוני, פרס ריצ’רד המינג ופרס שאנון. הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים והיה חבר באגודות אמריקאיות ואירופיות מובילות.

יעקב זיו נולד בטבריה בשלהי 1931. כשהיה בן 3 עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו, בן ציון זיו, את בית הספר “מגד”; בית הספר “זיו” ברעננה נקרא על שמו. בן ציון לימד את הילדים דקדוק עברי ותלמוד, אבל יעקב נמשך תמיד להנדסה. הוא זוכר בית עמוס בספרים ובהם ספר ברוסית על מהנדס החשמל גוליילמו מרקוני, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1909. את הספר קרא יעקב בגיל 11, בעזרת מילון רוסי-עברי, וכשסיים בנה משדר על פי ההוראות שבספר בתוספת אלתורים. הוא המתין בקוצר רוח שהוריו יצאו מהבית ואז חיבר את המשדר לחשמל. באותו רגע נשמע פיצוץ גדול והאור בבית כבה, אבל ליעקב הייתה זו תחילת הדרך לפרס מרקוני היוקרתי שבו זכה כעבור עשרות שנים.

הוא זוכר לטובה את לימודיו בתיכון גימנסיה הרצליה ובעיקר את כרמי יוגב, מורה למתמטיקה ולפיזיקה ולימים מנהל הגימנסיה. אולם הלימודים נקטעו בשל מלחמת השחרור, ויעקב גויס בגיל 16. בתום המלחמה חזר לבית הספר וסיים במהירות את הלימודים. לאחר שירות סדיר בצבא כטכנאי מכ”ם הוא החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך לתואר שני והתקבל לרפאל. בעידודו של ראש היחידה המדעית במשרד הביטחון ארנסט דוד ברגמן יצא לדוקטורט בתורת המידע ב-MIT, משם חזר לרפאל כראש מחלקת תקשורת והביא לארץ את הטרנזיסטורים הראשונים.

פרופ’ משה זכאי, שהיה דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בראשית שנות ה-70, הוא שהביא לטכניון את פרופ’ זיו. יחד עם פרופ’ ישראל צדרבאום ופרופ’ ישראל בר דוד חוללו השניים בפקולטה מהפכה שסימנה את ראשיתה של אומת ההזנק הישראלית והולידה לימים את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

עם פרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב פיתח פרופ’ זיו בשנת 1977 את אלגוריתם למפל-זיו, ששימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילא תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

פרופ’ זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

לדברי פרופ’ זיו, “הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה היא קטגוריה חדשה בפרס א.מ.ת. ואני שמח מאוד על הוספתה ומקווה שבעתיד יצטרפו אליי זוכים נוספים מהטכניון. ההכשרה שקיבלנו בטכניון במדעים המדויקים הייתה ממש מעולה. הודות לכך יכולתי להוביל ברפאל את תחום הטרנזיסטורים שאיש לא הכיר בישראל. במחקר בהנדסת מחשבים ותקשורת נהוג להגדיר את החסמים המתמטיים של ביצועי המערכת העתידית, ובשלב הבא לנסות להתקרב לחסמים אלה ככל האפשר באמצעות תוכנה וחומרה. במקרה של אלגוריתם זיו-למפל הוכחנו את הטענה שרצינו להוכיח, והאלגוריתם נהפך לאבן בניין בסיסית ביישומים רבים.”