הזכות למימוש עצמי | פרופ’ פרץ לביא

ידיעות אחרונות

המוסף לשבת • 07.09.2017
אמת או אמונה? מצוות דתיות או ערכים חילוניים? שתיים מהתגובות הרבות למאמרו של יובל נח הררי שפורסם כאן בשבוע שעבר

הזכות למימוש עצמי | פרופ’ פרץ לביא
הזכות למימוש עצמי | פרופ' פרץ לביאבשבוע שעבר פורסם במוסף זה מאמר מרתק של פרופ’ יובל נח הררי, “האמת החילונית”, אשר עסק בפער שבין התפיסה הדתית לזו החילונית ובערכי היסוד של היהדות החילונית. כאשר קראתי את המאמר, עלו לנגד עיניי דבריו של מנחם אוסישקין, מאבות התנועה הציונית, בטקס הפתיחה של “התכניון” בט”ו בשבט תרפ”ה (פברואר 1925):
“התכניון הזה הוא (המוסד ההנדסי) הראשון לא רק בארצנו, כי אם גם בכל המזרח הקרוב, ובהינשאו על הר הכרמל, יפיץ מפה ידיעות לכל הארצות הסמוכות. המוסד הזה יהיה פתוח לכל בני העמים וכל הדתות, כי רק העבודה והתרבות תאחדנה את כל התושבים בארץ בחיים של אזרחים, חיים של עזרה איש לרעהו”.
הרי לכם חזון חילוני של יהודי שראה בבניית מולדת לעם היהודי את מטרת חייו. והיום, כעבור 92 שנים, הטכניון הוא מוסד מחקר אקדמי־מדעי מהמובילים בעולם הדבק באותם ערכים. מוסד שמאז היווסדו הוא פתוח ושווה לכל, ללא הבדל דת, גזע ומין.
המהפכה הרביעית
אנו חיים בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית, המחייבת אותנו לחשיבה מחודשת אם ברצוננו להישאר בחזית הקִדמה האנושית. מהפכה זו היא המשך לשלוש קודמותיה: המהפכה התעשייתית הראשונה, שהחלה באנגליה עם המצאת הקיטור; המהפכה השנייה, שבמרכזה קו הייצור שהופעל לראשונה במתכונתו המוכרת לנו בראשית המאה במפעלי פורד; והמהפכה השלישית, שחיברה לתעשייה, לפני כ־50 שנה, את פריצות הדרך באלקטרוניקה ובטכנולוגיות המידע.
המהפכה הנוכחית מאופיינת בשבירת המחיצות בין תחומי הידע השונים. ההנדסה משתלבת במדעי החיים, הפיזיקה חודרת למחקר הביולוגי, והטיפול הממוחשב במידע נעשה מרכיב מרכזי כמעט בכל תחום. המהפכה הזאת, המכונה “המהפכה הדיגיטלית”, מושתתת על הגידול בכוח המחשוב ועל הוזלתו, על טכנולוגיות ענן ו־Big Data, על הגישה למידע אינסופי באמצעות הסמארטפון והמחשב הנייד, על אינטליגנציה מלאכותית ועל הדפסה בתלת־ממד.
למהפכה הרביעית יהיו השלכות מרחיקות לכת על חיי היומיום שלנו. חלק גדול מהמקצועות הקיימים ייעלמו, והעוסקים בהם ייאלצו למצוא לעצמם מקצוע חדש. על כולנו, ובמיוחד על האקדמיה, מוטלת המשימה להתאים את עצמנו לעולם החדש.
בליבה של המהפכה הרביעית ממשיך לעמוד, ואף ביתר שאת, העיקרון שעמד גם בלב קודמותיה: ידע הוא כוח. ידע הוא הכוח המניע של המהפכה, כמו גם האמצעי שיאפשר לכל אדם לקפוץ על העגלה (האוטונומית) ולא להישאר מאחור. במאה ה־21 ידע הוא משאב לאומי אשר יקבע את עתידן של מדינות.
אין ניגוד חריף יותר בין תפיסות העולם של היהדות החילונית לבין ציות דתי עיוור כמו זה המתגלה בחדרי הלימוד של ילדי המגזר החרדי, שבהם עולם הידע מוגבל אך ורק ללימודי קודש. ילד שנמנעים ממנו לימודי הליבה, הוא ילד שנשללה ממנו זכות בסיסית – הזכות למימוש עצמי, לפרנסה ראויה ולהשתלבות בחברה הישראלית. אוריינות מתמטית ומדעית היא הבסיס לתעסוקה בחיים המודרניים, ושלילתה גוזרת על עשרות אלפי ילדים בערות וניתוק מהעולם ההולך ומשתנה בקצב מדהים אל מול עינינו.
מכשול גבוה ולא הוגן
אף שישנם סימנים שגם במגזר החרדי הבינו זאת, וסטודנטים חרדים כבר לומדים כיום באקדמיה, מספרם עדיין בטל בשישים. על מנהיגי הקהילה החרדית להפנים כי חיי עוני אינם גזירת גורל, וכי השכלה היא המפתח להתפתחות האדם ולמיצויו האישי.
דת ומדע יכולים לדור בכפיפה אחת, ואינני רואה סתירה בין השניים. הדת מכתיבה הלכות חיים אך אינה שוללת את הסקרנות ואת הנכונות לשאול שאלות. המפעל התלמודי הוא ראיה לכך. ואכן, במסדרונות האקדמיה הישראלית וגם בטכניון תוכלו למצוא מאות מדענים ומדעניות דתיים המסורים למחקר בסיסי ויישומי, שהאמת המדעית היא נר לרגליהם. מדענים אלה פורצי דרך במגוון רחב של תחומים: חקר הסרטן, גנטיקה, חקר מחלת פרקינסון, מדעי המחשב, גידול רקמות להשתלה, שיפור דרמטי במכשור רפואי ועוד. חוקרים אלה גדלו על מורשת המשלבת תורה ועבודה ומנחילים ערכי חינוך אלה לדור הבא, ורבים ממחקריהם הובילו לייסודן של חברות סטארט־אפ מצליחות.
ההיסטוריה מוכיחה כי רבים מהצעירים הנחשפים לקסמם של המדע והמתמטיקה בגיל צעיר ירצו להיות מדענים או מהנדסים לכשיגדלו. לכן חשובים כל כך לימודי המתמטיקה, המדע והאנגלית מגיל צעיר – חינוך הנשלל מילדים רבים שיסיימו את לימודי התיכון כשאינם מכירים את אותיות השפה האנגלית ומתקשים לפתור תרגיל בשברים פשוטים. נכון, גם הם יכולים להשלים את הידע החסר ולהשתלב באקדמיה, אבל החסך הראשוני הוא עבורם מכשול גבוה ולא הוגן.
אין לי ספק שהדרך לרווחה כלכלית ולחוסן לאומי עוברת במערכת החינוך, בעולם ההשכלה הגבוהה ובמחקר המדעי. הידע הוא דלק חיוני הן עבור היחיד והן עבור החברה כולה, ולכן המאבק הראוי אינו מאבקה של החילונות בדת אלא מאבקם של המדע, הקדמה והאמת בבורות, בריאקציה ובשקר. ולא נגזים אם נטען כי זהו המאבק על חירותו של היחיד ועל שגשוגן של מדינת ישראל והאנושות.
הכותב הוא נשיא הטכניון

לכתבה המלאה בידיעות אחרונות: https://goo.gl/VWnyBB

 

 

תחומים שעשויים לעניין אותך: לימודי כימיהלימודי הנדסת תעשייה וניהוללימודים הומניסטיים ואמנויות