גפיים תחתונות הן בסופו של דבר רגליים

תוכנה שפותחה בטכניון ובמכון הטכנולוגי חולון תסייע למדענים להנגיש את מחקריהם לקהל הרחב באמצעות הפחתת השימוש במינוחים מקצועיים בלתי מוכרים

פרופ' אילת ברעם-צברי

פרופ’ אילת ברעם-צברי

עולם המדע רחב ומרתק, ומדענים רבים מבינים את חשיבות הנגשתו לציבור הרחב. אלא שרבים מצרכניו הפוטנציאליים של הידע המדעי מוותרים עליו בשל היתקלות מיותרת בעגה מקצועית (ז’רגון).

אחת הסיבות לשימוש הנרחב בעגה מקצועית היא “קללת הידע” – הקושי של המומחה לזכור מה הוא לא ידע בתור “טירון”. הקושי להבין שהאדם שמולו אינו יודע, לדוגמה, מהם מתילציה של
אר-אן-איי, ממס פולארי או זרימה טורבולנטית – מונחים שכמומחה הוא משתמש בהם עשרות פעמים ביום. לדברי פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, “מדענים אמנם מבינים באופן אינטואיטיבי שעליהם להפחית את השימוש בעגה המקצועית כשהם מדברים עם הקהל הרחב, אבל רבים מהם אינם מיישמים זאת במידה מספקת בטקסטים המיועדים לציבור הרחב, וכך הם מרחיקים מעליהם את הקהל שאליו הם פונים.”
קביעתה של פרופ’ ברעם-צברי אינה מבוססת על תחושת בטן אלא על מחקר שערכה  עם ד”ר ציפורה רקדזון מהטכניון ועם ד”ר אלעד שגב ותלמידיו נועם צ’פניק ורועי יוסף מהמכון הטכנולוגי חולון. במחקר, שהתפרסם בכתב העת PLOS One, מציגים החוקרים את De-Jargonizer – תוכנה חדשה שנועדה לסייע למדענים, ולעוסקים בהנגשת המדע לציבור, ביצירה של טקסטים נגישים ומובנים יותר. התוכנה מאפשרת למשתמש לפשט את הטקסט שלו באמצעות דה-ז’רגוניזציה – זיהוי וסילוק, החלפה או הסבר של מונחים מקצועיים שאינם מוכרים לקהל הרחב.

השימוש בתוכנה פשוט מאוד: נכנסים לאתר החינמי scienceandpublic.com, מעלים את הטקסט המיועד לבדיקה, והאלגוריתם צובע באופן אוטומטי ומיידי את המילים בטקסט על פי שכיחותן באוצר המילים של קורא מן השורה. כיום מבוססת התוכנה על שכיחותן של מילים באתר החדשות של הבי.בי.סי, אך המאגר יורחב ויעודכן כך שיכלול מקורות נוספים ושפות נוספות בהמשך.

 

ד"ר ציפורה רקדזון

ד”ר ציפורה רקדזון

” De-Jargonizerהוא כלי שיכול לסייע לחוקרים ולמדענים להנגיש את מחקריהם לקהל, לתמוך באוריינות מדעית ולחזק את הדיאלוג החיוני עם הציבור הרחב באמצעות שימוש באוצר מילים מתאים,” מסכמת פרופ’ ברעם-צברי. “עשויים להיות לו גם שימושים אחרים, למשל סיוע לרופאים המבקשים להנגיש את האבחון הרפואי למטופל בצורה ברורה.”

 

באמצעות הכלי החדש השוו החוקרים 5,000 צמדים של טקסטים שכתבו מדענים – תקציר מדעי (abstract) של מאמר וסיכום המיועד לקהל הרחב, המתאר את אותו מאמר באופן פופולרי. כל הטקסטים נלקחו מכתבי העת PLOS Computational Biology ו-PLOS Genetics.

לדברי פרופ’ ברעם-צברי, “ה-De-Jargonizer חושף תמונה עגומה למדי של דפוסי השימוש בעגה מדעית בכתיבה לציבור הרחב.”
הרשימות הפופולריות לציבור הרחב אמנם כוללות בממוצע פחות עגה מקצועית מזו שהופיעה בתקצירים, אבל בהפרש קטן למדי – 10% לעומת 14%. משמעות הנתונים היא שכשהמדענים כתבו לציבור הרחב, אחת מכל עשר מילים היתה עגה מקצועית בלתי מוכרת. מחקרים קודמים מראים כי כדי שהטקסט יהיה מובן צריך הקורא להכיר לפחות 98% מהמילים. לכן ממליצים החוקרים להפחית את שיעור המינוחים המקצועיים בטקסט ל-2% – הרבה פחות משיעורם כיום, כדי לקדם הדברות אפקטיבית ופורייה בין חוקרים לציבור הרחב.

De-Jargonizer - התוכנה מחזירה למשתמש טקסט צבוע: בשחור מילים בשכיחות גבוהה, בצהוב מילים בשכיחות בינונית, ובאדום מילים בשכיחות נמוכה, שיש לשקול את החלפתן.

De-Jargonizer – התוכנה מחזירה למשתמש טקסט צבוע: בשחור מילים בשכיחות גבוהה, בצהוב מילים בשכיחות בינונית, ובאדום מילים בשכיחות נמוכה, שיש לשקול את החלפתן.