ישראל תשתתף בפרויקט מחקר של נאס"א על גבי תחנת החלל הבין-לאומית

פרופ' אהוד בכר

פרופ' אהוד בכר

חוקרים מהטכניון ייקחו חלק בפרויקט מחקר חדש וראשון מסוגו שאותו בחרה נאס"א לקיים על גבי תחנת החלל הבין-לאומית – כך הודיעה נאס"א בסוף השבוע. המחקר הישראלי, הנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, עוסק בפיתוח גלאים שיזהו התפרצויות אנרגטיות בחלל.

חוקרי הטכניון בראשות פרופ' אהוד בכר ופרופ׳ שלומית טרם מהפקולטה לפיסיקה וממכון אשר לחקר החלל, פיתחו גלאי קרני גמא, הקרינה האלקטרו-מגנטית האנרגטית ביותר. הגלאי יעבוד בצמוד לטלסקופ רנטגן בתצורת עין של לובסטר בעל שדה ראיה רחב במיוחד שיבנה ע״י נאס"א לצורך המשימה. המשימה האמריקאית-ישראלית, בהובלת ד״ר ג׳ורדן קאמפ ממרכז גודארד לטיסות חלל של נאס״א, תעבור בדיקת היתכנות ראשונית ואמורה להיות משוגרת לתחנת החלל הבין-לאומית בשנת 2022. ההצעה היא חלק משש הצעות בתחום חקר הגלקסיות שנבחרו על ידי נאס"א בסוף השבוע ושיזכו בשלב הבא למימון של עשרות עד מאות מיליוני דולרים. ההצעות נבחרו מתוך מאות הצעות שהוגשו מכל העולם, על בסיס הפוטנציאל המדעי ועל בסיס כדאיות תוכניות הפיתוח שלהן. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שסייעה גם בהגשת ההצעה לנאס"א, תשקיע מיליוני שקלים בפיתוח הגלאי ובהכנתו לחלל.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, "הבחירה במחקר ישראלי כחלק ממחקר בין-לאומי מהווה ביטוי נוסף ליכולותיה הגבוהות של ישראל בתחומי המדע. שיתוף הפעולה עם גורמים בין-לאומיים רבים, בהם נאס"א, הולך וגובר. בכל העולם מעוניינים וסומכים על הטכנולוגיות הישראליות. זוהי בשורה משמחת נוספת בתחום החלל לאחר השיגור המוצלח של הלוויין ונוס באחרונה".

במסגרת המשימה, הטלסקופ והגלאים הישראלים יזהו אירועים חולפים באנרגיות גבוהות ממקורות אסטרופיסיקלים. המטרה הראשית של המשימה היא לזהות קרינה ממיזוגים של כוכבים קומפקטים, כגון חורים שחורים וכוכבי ניוטרונים, המהווים גם מקורות של גלי כבידה. עד היום זוהו מספר קטן של מקורות גלי כבידה, אך מאף אחד מהם לא התגלתה קרינה אלקטרומגנטית (אור). שדה הראיה הרחב ויכולת המיקום הטובה של הטלסקופ ושל הגלאים יאפשרו בפעם הראשונה לזהות קרינה ממקורות אלו.

מקורן של התפרצויות קרינת גמא הנמשכות שניות ספורות הוא בפיצוצים אדירים בגלקסיות רחוקות. חוקרים רבים סבורים כי רוב התפרצויות קרינת גמא קצרות מגיעות ממיזוג של שני כוכבי נויטרונים, שמייצרים גם גלי כבידה, אך עד היום לא היתה לכך כל הוכחה. המשימה של נאס״א והטכניון תוכל לאמת או להפריך סברה זו. גלי כבידה הם עיקום מחזורי של המרחב והזמן, תופעה שניתן היה לשער על קיומה מתוך תורת היחסות הכללית של איינשטיין, ואשר התגלתה לראשונה על פני כדור הארץ ב- 2015.

הגלאי שפותח על ידי הטכניון מבוסס על גביש הבולע את חלקיקי קרינת הגמא ויוצר אור נראה, שנקלט על מכפיל אור, והופך לאות אלקטרוני. מן האות שיתקבל יהיה ניתן לזהות את האנרגיה של החלקיק ואת הזמן המדויק שבו הגיע. "תיוג הזמן חשוב כדי לחקור את אופי ההתפרצות וכדי לקשור אותה לאירועים אחרים כגון גלי הכבידה" מסביר פרופ' בכר.

פרופ’ שלומית טרם (משמאל) עם שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס בביקורו בפקולטה לפיזיקה בטכניון בשנה שעברה

פרופ’ שלומית טרם (משמאל) עם שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס בביקורו בפקולטה לפיזיקה בטכניון בשנה שעברה