פרס אדליס לחקר המוח לשנת 2017

מימין לשמאל: סידני ורבקה בוכריס, פרופ'משנה אסיה רולס ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

מימין לשמאל: סידני ורבקה בוכריס, פרופ'משנה אסיה רולס ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

פרס אדליס לחקר המוח לשנת 2017 הוענק היום בטכניון לפרופ'-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. הפרס הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וגב' רבקה בוכריס, המשמשת כנאמן בהקדש קרן אדליס, בטקס שהתקיים במסגרת מפגש חבר הנאמנים (הקורטוריון) של הטכניון.

קרן אדליס הוקמה על ידי מר אנדרה כהן דולורו ז"ל כדי לתמוך במצוינות אקדמית בישראל בכלל ובמחקר המדעי והרפואי בפרט. בהתאם למורשתו הרוחנית של מייסד הקרן ולחזונו הוחלט בשנת 2015 לייסד את פרס אדליס לחקר המוח ולהקצות מדי שנה סכום של 100,000 דולר כמענק מחקר לחוקר ישראלי צעיר פורץ דרך בחקר המוח.

הפרס נועד לעודד מצוינות בקרב חוקרים ישראלים צעירים בתחום חקר המוח בארץ, לקדם את הידע ואת ההבנה בנוגע למוח, לפעולתו ולמחלות הקשורות בו וליצור השפעה בינלאומית. הקרן גאה להעניק פרס זה, אשר הפך לסמל להצלחה ולהכרה בקהילת החוקרים הצעירים בישראל.

בוועדת השופטים של הפרס כיהנו ד"ר גל איפרגן, פרופ' משה בר, פרופ' אילנה גוזס, פרופ' אילון ועדיה, פרופ' ג'קי שילר, פרופ' נועם זיו, פרופ' רפי מלאך, פרופ' אמריטוס עמוס קורצ'ין ופרופ' מיכל שוורץ – כולם חוקרי מוח מהבכירים בישראל.

השנה, שהיא השנה השלישית לפעילות הפרס, קרן אדליס שמחה וגאה כי מספר מכובד של הצעות בעלות רמה גבוהה, אשר מייצגות את הפוטנציאל של תחום חקר המוח בישראל הוגש  לועדת הפרס. העבודה של ועדת השופטים לא הייתה קלה, זאת עקב מגוון ההצעות ורמתן הגבוהה. לאחר דיונים והתלבטות הוחלט על מתן המענק לשנת 2017 לפרופ'-משנה אסיה רולס, חוקרת בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון.

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע הציגה את נימוקי חבר השופטים במהלך האירוע:

"בחירת הזוכה מבין קבוצה של מועמדים מצטיינים היוותה אתגר משמעותי לצוות השופטים. ועדת השופטים התרשמה מאד מהישגיה של פרופ'-משנה רולס, וכן מהצעת המחקר שלה. אלה שני הקריטריונים העיקריים לבחירת המועמד המוביל לפרס אדליס.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

ככלל, המחקר של פרופ'-משנה רולס מתמקד בדרך בה חשיבה חיובית, כגון זו הנוצרת על ידי מערכת התגמול במוח, עוזרת למערכת החיסונית להילחם במצבים פתולוגיים. בעוד שעקרון זה מוכר כבר תקופה ארוכה הוא מעולם לא הוכח בצורה ניסויית, וההשלכות של אפקט הפלצבו, המוכר כבר עשרות שנים, הן עדיין בחזקת מיסתורין. פרופ'-משנה רולס פרסמה בשנה שעברה מאמר במגזין היוקרתי “Nature Medicine”, בו היא מדגימה לראשונה מנגנון אשר מקשר בין אפקט הפלצבו לבין שפעול המערכת החיסונית.

בהצעתה הספציפית למחקר מציעה פרופ'-משנה רולס מציעה לבחון כיצד מערכת התגמול משפיעה על המערכת החיסונית במלחמה בגידולים סרטניים. זהו ללא ספק כיוון חדש ומרתק ברתימת הרגשות למאבק בגידולים ממאירים.

התרשמותה של הוועדה היא כי מדובר בחוקרת מצטיינת, אשר יזמה ומקדמת מחקר שעשוי להביא לפריצת דרך. אנו משוכנעים כי עוד נשמע רבות על פרופ'-משנה אסיה רולס ועל הישגיה בעתיד.

קרן אדליס גאה בתפקיד שהיא ממלאת בקידום ובסיוע למדענים מצטיינים מסוגה של פרופ'-משנה אסיה רולס.

פרופ'-משנה רולס הצטרפה לפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון באוקטובר 2012 לאחר שסיימה את עבודת הפוסט-דוקטורט שלה במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. פרופ'-משנה רולס סיימה את התואר הראשון והשני בטכניון בפקולטה למדעי החיים. את הדוקטורט היא ביצעה במכון ויצמן למדע בתחום הנוירואימונולוגיה.

פרופ'-משנה רולס נבחרה כחברה לאקדמיה האירופית הצעירה לחקר המוח FENS-KAVLI (2015-2019). היא קיבלה את המלגות היוקרתיות מלגת רוטשילד, פולברייט וEMBO-. כמו כן היא זכתה בפרס NARSAD Young Investigator Award מטעם ארגון המוח העולמי (BRAIN AND BEHAVIOUR RESEARCH FOUNDATION) וכן בפרס קריל מטעם קרן וולף. לאחרונה זכתה במענק מחקר יוקרתי של קרן יוז.

"אני מודה לקרן אדליס, שתרומתה למדע בכלל ולמדעי המוח בפרט עצומה," אמרה פרופ'-משנה רולס בטקס. "הקרן היא ארגון שבאמת מקשיב למדען, מנסה להבין את החלומות שלו ומצטרף אליהם. יותר מכל אתם מאפשרים למדענים להעז, וזה המפתח להתקדמות מדעית. אני מודה לטכניון שתמך בי לאורך כל הדרך, לאנשי המעבדה שלי ולמשפחה שלי שהאמינה בי מאז ומתמיד וליוותה אותי בשמחה ובעצב."

תחום המחקר של פרופ'-משנה רולס:

הקשר ההדוק בין פעילות המוח ותפקוד מערכת החיסון מוכר לנו היטב מחיי היומיום. מצבים רגשיים יכולים להשפיע על יכולתה של מערכת החיסון להילחם בגורמים זרים ולשמור על תפקודו התקין של הגוף. כך למשל, מצבי דחק יכולים לעורר רגישות מוגברת למחלות. מאידך, מצבו הבריאותי של אדם המקבל כדור דמה, כחלק מקבוצת הפלסבו יכול להשתפר מעצם הצפייה לשיפור. למרות שקיימים מחקרים אפידמיולוגיים רבים המבססים את הקשר בין המימד הפסיכולוגי של אדם לבין מצבו הבריאותי, עד כה איננו מבינים כיצד הקשר הזה נוצר ומהם המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחוריו. לכן איננו יודעים כיצד לנצל את הפוטנציאל הרפואי הטמון במוח להשפיע על מערכת החיסון כדי לרפא.

במעבדתה של פרופ'-משנה רולס מנסים להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים המאפשרים את הקשר בין שתי המערכות. אנו מעריכים כי כאשר נבין כיצד המוח מתקשר עם מערכת החיסון, ייפתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות לבקר את מערכת החיסון, להשפיע עליה ולחזק את פעילותה באופן מדויק וממוקד.

בבסיס העבודה של פרופ'-משנה רולס עומדת ההנחה שכל התהליכים הרגשיים והתבוניים שלנו, מתבטאים בפעילות מסוימת במוח. לכן, כדי להבין את ההשפעה של פעילות מוחית מסוימת על מערכת החיסון אנו משתמשים בטכנולוגיות אשר מאפשרות לנו להפעיל תאי עצב במוח ולבחון את ההשפעה שלהם על מערכת החיסון.

באמצעות גישה זו נמצא לאחרונה מנגנון העשוי להסביר את תופעת הפלסבו. מצאנו שהפעלה של מערכת התגמול, אזור מוח המופעל במהלך פלסבו ובזמן צפייה חיובית, מגביר את יכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם חיידקים. פרס אדליס הוענק לצורך קידום מחקר אשר יתמקד בהשפעת המוח לשפעל את מערכת החיסון להילחם בגידולים סרטניים.

הגב' רבקה בוכריס

הגב' רבקה בוכריס. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

תמונה קבוצתית של קרן אדליס ואורחים

תמונה קבוצתית של קרן אדליס ואורחים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון