נשיא סלובקיה בטכניון

במסגרת ביקורו של הנשיא אנדריי קיסקה נחתם הסכם ישראלי-סלובקי לאיתור התפרצויות של קרני גמא בחלל.

חותמים על הסכם משותף. מימין לשמאל : מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר,  מיכאלה מוסילובה מ-SOSA (ארגון החלל הסלובקי), רקטור האוניברסיטה הטכנולוגית של ברטיסלבה רוברט רדהאמר וראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון פרופ' פיני גורפיל

חותמים על הסכם משותף. מימין לשמאל : מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר, מיכאלה מוסילובה מ-SOSA (ארגון החלל הסלובקי), רקטור האוניברסיטה הטכנולוגית של ברטיסלבה רוברט רדהאמר וראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון פרופ' פיני גורפיל

 

נשיא סלובקיה נפגש עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, המשנה הבכיר לנשיא פרופ' אדם שורץ והמשנה לנשיא למחקר פרופ' ויין קפלן. בנוסף נפגש הנשיא עם סטודנטים סלובקים הלומדים בטכניון. בביקור השתתפו שגריר ישראל בסלובקיה מר צבי אבינר-ופני, שגריר סלובקיה בישראל פיטר הולני ומשלחת של כ-50 אנשי עסקים סלובקים.

במסגרת הביקור השתתף הנשיא קיסקה (Andrej Kiska) בטקס חתימתו של הסכם מדעי-טכנולוגי לשילוב כוחות ישראלי-סלובקי: פרויקט משותף לטכניון, למשרד החלל הסלובקי ול-STU (האוניברסיטה הטכנולוגית של ברטיסלבה). ההסכם יסייע בקידום המאמץ המדעי לאיתור התפרצויות של קרני גמא, וזאת על סמך הידע שהטכניון רכש בפרויקט סמסון ובעזרת גלאים מיוחדים שפותחו על ידי המדענים הסלובקים. על ההסכם חתמו ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון פרופ' פיני גורפיל, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר, רקטור STU רוברט רדהאמר ומיכאלה מוסילובה מ-SOSA (ארגון החלל הסלובקי).

נשיא הטכניון הציג בפני האורחים את השפעתו הנרחבת של הטכניון על מדינת ישראל ואף מחוצה לה. "בוגרי הטכניון היו מאז ומתמיד גורם מרכזי בפיתוח הטכנולוגי של מדינת ישראל, ואומת הסטארט אפ נולדה כאן. בפרק זמן של עשרים שנה בלבד היו בוגרי הטכניון מעורבים בהקמתן וניהולן של יותר מ-1,600 חברות בישראל. חברות אלה הניבו הכנסות של למעלה מ-30 מיליארד דולר וייצרו בישראל 95,500 מקומות עבודה."
הוא הוסיף כי "הקיצוץ החריף בתקציבי המחקר הוביל את הטכניון להשקעה גוברת במיסחור טכנולוגיות, וכיום אנו ניצבים בשורה אחת יחד עם מוסדות מובילים בעולם מבחינת ההכנסות ממיסחור. זאת למרות העובדה שתקציב המחקר של הטכניון נמוך משמעותית יחסית לאוניברסיטאות מחקר מובילות בעולם."

הנשיא קיסקה עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ועם נציגי חברת ReWalk Robotics מימין לשמאל : איתי לוינסון, הנשיא קיסקה, ראדי כיוף, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ועפי קרפט.

הנשיא קיסקה עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ועם נציגי חברת ReWalk Robotics מימין לשמאל : איתי לוינסון, הנשיא קיסקה, ראדי כיוף, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ועמי קרפט.

נציגי חברת ReWalk Robotics, שנוסדה על ידי בוגר הטכניון ד"ר עמית גופר, הציגו לאורחים את הפיתוח המרכזי של החברה: שלד חיצוני המאפשר למשותקי גפיים תחתונות לקום, ללכת ואפילו לעלות ולרדת במדרגות. השימוש במתקן הודגם על ידי ראדי כיוף, אב לארבעה שנפצע במהלך שירותו בצנחנים והיה מרותק במשך שנים לכיסא גלגלים. "עד שראדי קיבל את המתקן שלנו היה קשה מאוד לדבר איתו בגובה העיניים," אמר נשיא החברה עמי קרפט. "האפשרות לעמוד וללכת באופן עצמאי לא רק מעצימה אותו ומאפשרת לו לדבר עם אנשים בגובה העיניים אלא מחליפה תהליכי שיקום קשים שקודם הוא נזקק להם." החברה, שהוקמה בהשקעה ראשונית צנועה של 50 אלף דולר מהמדען הראשי, נסחרת היום בנסדאק וכ-350 מכשירי ReWalk משמשים אנשים משותקי גפיים ברחבי העולם. לדברי איתי לוינסון, מנהל הפיתוח העסקי בחברה, "המערכת הזאת אינה רובוט שתוכנת מראש. היא קוראת את תנועות הגוף ונעה בהתאם, כשידיו של המשתמש פנויות לכתוב, לאחוז בדברים, ללחוץ על כפתור במעלית וכו'."

בנוסף ביקרו הנשיא ופמלייתו במעבדה לביו-רובוטיקה וביו-מכניקה של פרופ' אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. פרופ' וולף הציג לנשיא את "הנחש הרובוטי" ואת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקמה Medrobotics – חברה פורצת דרך בכירורגיה זעיר-פולשנית. המוצר של Medrobotics  הוא רובוט-נחש כירורגי גמיש המשתחל דרך חור קטן בגוף ודרכו (דרך הרובוט) מוכנסים כלי הניתוח. הרובוט מבצע צילום, ניקוי ותפירה כשהמנתח רואה בזמן אמת את הרקמות הרלוונטיות. כיום, לאחר אישורי הרשויות בארה"ב ובאירופה, כבר מבוצעים באמצעותו ניתוחים שונים ובהם הוצאת גידולים סרטניים וניתוחי אף אוזן גרון.

בנוסף הציג פרופ' וולף לנשיא את המחקר המרכזי במעבדה, במסגרתו נבחנת הביו-מכניקה של ההליכה האנושית ומפותחות שיטות חדשניות המסייעות למטופלים באמצעות התאמת נעליים עם סוליות ייחודיות. הוא הסביר כי "לסוליית הנעל מוצמד חצי כדור גומי, ולכן היא גורמת למשתמש אי יציבות. כדי להתייצב נדרש המטופל להפעיל את שריריו, וכך הוא מחזק שרירים המסייעים לו לשפר את ההליכה, מפחיתים את הכאב ומשפרים את איכות החיים שלו."

יאיר הרבסט, סטודנט לתואר שני בהנחייתו של פרופ' וולף בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הציג לנשיא הסלובקי פיתוח חדשני של יד תותבת לילדים המצוידת בחיישנים המזהים לחץ, החלקה וטמפרטורה. באמצעות החיישנים מאפשרת היד למשתמש לבצע פעולות עדינות כמו החזקת כוס פלסטיק חד פעמית. בעולם כבר יוצרו כמה ידיים תותבות על פי האלגוריתם שפיתח הרבסט יחד עם מורן דווידי, כחלק מפרויקט הגמר שלהם בפקולטה להנדסה ביורפואית.

מימין לשמאל: שגריר ישראל בסלובקיה מר צבי אבינר-ופני, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיא סלובקיה אנדרי קיסקה ושגריר סלובקיה בישראל פיטר הולני

מימין לשמאל: שגריר ישראל בסלובקיה מר צבי אבינר-ופני, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיא סלובקיה אנדרי קיסקה ושגריר סלובקיה בישראל פיטר הולני

פרופ' אלון וולף מציג לנשיא קיסקה את הנחש הרובוטי

פרופ' אלון וולף מציג לנשיא קיסקה את הנחש הרובוטי

הנשיא הסלובקי אנדרי קיסקה עם פמלייתו במפגש משותף עם הנהלת הטכניון.

הנשיא הסלובקי אנדרי קיסקה עם פמלייתו במפגש משותף עם הנהלת הטכניון.

נציגי חברת ReWalk Robotics מציגים את הפיתוח שלהם

נציגי חברת ReWalk Robotics מציגים את הפיתוח שלהם

יאיר הרבסט מציג לנשיא הסלובקי את היד התותבת שפיתח. מימין לשמאל : נשיא הטכניון, נשיא סלובקיה אנדרי קיסקה, פרופ' אלון וולף ויאיר הרבסט.

יאיר הרבסט מציג לנשיא הסלובקי את היד התותבת שפיתח. מימין לשמאל : נשיא הטכניון, נשיא סלובקיה אנדרי קיסקה, פרופ' אלון וולף ויאיר הרבסט.