פרס האגודה העולמית לחקר המלנומה לפרופ' זאב רונאי

פרופ' זאב רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), הוא הזוכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה (SMR) לשנת 2016. פרס זה ניתן ליחידים "אשר תרמו בשנות עבודתם תרומה גדולה ומשמעותית לחקר המלנומה". פרופ' רונאי מקבל את הפרס על תרומתו לתחום זה במחקרים העשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים במחלה.

הישגיו המדעיים המרשימים של פרופ' רונאי זיכו אותו בפרס "חוקר יוצא דופן" מטעם המכון הלאומי לסרטן בארה"ב – מענק לשבע שנים, המאפשר לחוקרים להתמקד במחקר מבטיח במיוחד. בהודעה הנוכחית של האגודה לחקר המלנומה נכתב כי "אין ספק שמחקריו של פרופ' רונאי באשר להשפעת פעילות גנים על הסרטן יובילו לפרדיגמות חדשות בהתפתחות גידולים סרטניים ובתגובתם לטיפול".

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון נחנך לאחרונה (20 בנובמבר). זהו גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

פרופ' זאב רונאי

פרופ' זאב רונאי. קרדיט צילום : Mark Dastrup

פרופ' זאב רונאי, שיעמוד בראש המרכז יחד עם חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צחנובר, חזר לישראל לאחרונה, בעקבות גיוסו לטכניון, אחרי שהות ארוכה בארה"ב. הוא גדל בנוה שאנן בחיפה, למד בבית הספר "חוגים", והשלים באוניברסיטה העברית שלושה תארים. בתום הדוקטורט באימונולוגיה יצא בשנת 1985 לפוסט-דוקטורט במרכז הסרטן באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. בעשרים השנים הבאות כיהן בשורה של תפקידים בכירים וב-2005 החל לעבוד במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם (-Institute Perbys Medical Discovery Burnham Sanford-) בסן דייגו, שם הוא מכהן גם כיום כמנהל המדעי.

פרופ' רונאי עוסק ברשתות תקשורת המעורבות בהתפתחות גידולים סרטניים. לדבריו, "הגידול הסרטני הוא ישות גמישה ויכולתו לפתח עמידות, לשלוח גרורות ולהיכנס למצב של תרדמת (dormancy) מציבה בפנינו אתגר עצום. אתגר נוסף הוא ההטרוגניות הפנימית של הגידול, שכולל תאים סרטניים מסוגים שונים וכך מצליח לשרוד טיפולים רפואיים אגרסיביים."

בין השאר גילה פרופ' רונאי כי חלבון בשם ATF2 עשוי להפוך, כתוצאה מקרינת UV (אולטרה סגול), מגורם מונע סרטן לגורם מחולל סרטן. הוא מיפה את נתיב ההשפעה של ATF2 על התפתחותה של מלנומה וזיהה פקטורים ספציפיים המעורבים בתגובת המחלה לטיפולים ובפוטנציאל הגרורתי של תאי המלנומה. במחקרים אלה הוא גילה גם את תפקידו המכריע של האנזים PDK1 בהתפתחות המלנומה וגרורותיה. בשנים האחרונות התמקד פרופ' רונאי בעמידות של המלנומה לטיפול המבוסס על עיכוב גֶן BRAF, ובכך סלל את הדרך לניסוי קליני חדש. פרופ' רונאי עוסק גם עצמו בתרגום מחקר בסיסי ליישומים רפואיים, ובמסגרת זאת פיתח את SBI-756 – מולקולה קטנה ה"ממוטטת" את עמידות המלנומה לאותו טיפול המבוסס על עיכוב BRAF.

פרופ' רונאי חקר רבות את דרכי ההישרדות של תאי סרטן בסביבה עוינת (מחסור בחמצן ובחומרי הזנה). מחקרים אלה הניבו תובנות חשובות באשר להטרוגניות של תאי הגידול הסרטני, הטרוגניות המאפשרת לחלק מהם לפתח עמידות לטיפול ולשלוח גרורות. מחקריו על חלבונים המבקרים את התגובה לעקה העמיקו את ההבנה באשר לתהליכים אלה והובילו לזיהוי מטרות חדשות לטיפולים עתידיים.