נחתם הסכם בין מוביוס מדיקל לענקית התרופות סאן פארמה

 

ישתפו פעולה בפיתוח מוצר חדשני המבוסס על מחקרים שנערכו בטכניון, באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה. המוצר מיועד לטיפול בכאבים הנובעים מדלקת מפרקים ניוונית

 

פרופ' יצחק עציון

פרופ' יצחק עציון

סאן פארמה ומוביוס מדיקל חתמו על הסכם רישוי לפיתוח MM-II – מוצר חדשני לטיפול בכאבים הנובעים מדלקת מפרקים ניוונית. השוק הפוטנציאלי של המוצר נאמד ב-2 מיליארד דולר.

דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis) היא מחלת המפרקים הנפוצה ביותר. המחלה, הכרוכה באובדן סחוס ובצמיחה של זיזי עצם במפרק, מסבה לחולים כאב רב ומגבילה את טווח התנועה שלהם. הטיפול הנהוג כיום במחלה זו מבוסס על חומצה היאלורונית, אולם MM-II נמצא בטוח ויעיל ממנה בניסויים הקליניים.

הסחוס הוא רקמה חיונית במפרקי הגוף. הוא מצפה את שני חלקי המפרק – ה"ראש" הכדורי והשקע שבתוכו הוא נע. שני החלקים האלה נתונים בתוך נוזל סיכה (הנוזל הסינוביאלי) המקטין את החיכוך ביניהם וכך מונע את שחיקת הסחוס. למרות זאת, במקרים מסוימים נשחק הסחוס בהדרגה עד להיעלמותו המוחלטת. מצב זה גורם לכאבים עזים, למגבלת תנועה ולהתחככות העצמות זו בזו.

MM-II מבוסס על טכנולוגיה מוגנת פטנט אשר פותחה באוניברסיטה העברית, בטכניון ובמרכז הרפואי הדסה וניתנה ברישיון לחברת מוביוס מדיקל. מצד הטכניון שותפים בפיתוח זה פרופ' יצחק עציון וד"ר גריגורי הלפרין מהפקולטה להנדסת מכונות, יוליה מרחר וגבריאל ורברנה שהיו מעורבים בפיתוח כסטודנטים לתואר שני, פרופ' אליס מרודס מהפקולטה להנדסה ביורפואית ופרופ' שרית סיון, העומדת כיום בראש המחלקה להנדסה ביורפואית במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. מצד הדסה השתתפה במחקר פרופ' דורית ניצן, מומחית במחלות פה ולסת. מצד האוניברסיטה העברית השתתפו במחקר פרופ' חזי ברנהולץ ופרופ' אבי שרודר, אז דוקטורנט בקבוצתו של ברנהולץ, וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון ומומחה בליפוזומים ובתרופות ממוקדות מטרה.

המוצר החדש מבוסס על ליפוזומים, שהם ננו-כדורים סינתטיים העשויים מפוספוליפידים. בעולם הרפואה משמשים ליפוזומים בדרך כלל כמעטפת להסעת תרופות בגוף, אולם ב- MM-IIהם משמשים כתרופה עצמה – הם מפחיתים את החיכוך ואת השחיקה במפרקים הפגועים, מקלים את הכאב ומשפרים את יכולת התנועה של המטופלים.

מערכת הניסוי עציון

סכמה של מתקן הניסוי

הסיפור שהוביל להקמתה של מוביוס מדיקל התחיל לפני כעשר שנים, בהשערה של הפרופסורים ניצן, עציון וברנהולץ, לפיה שימוש בליפוזומים עשוי להועיל בסיכת מפרקים ובהקטנת החיכוך בין הסחוסים. פרופ' עציון, אז ראש המעבדה לטריבולוגיה בטכניון, פיתח יחד עם ד"ר הלפרין, ד"ר סיון ופרופ' מרודס טכנולוגיה ראשונה מסוגה לבחינה כמותית של שחיקת סחוס אנושי. כעת נבחנו בטכנולוגיה החדשה ליפוזומים שונים שיוצרו במעבדתו של פרופ' ברנהולץ, והעבודה המשותפת הובילה לפרסום שורה של מאמרים פורצי דרך.

בעבר נחקרה שחיקת סחוס באמצעות חיכוך סחוס של בעלי חיים במשטח מלאכותי כלשהו – מצב שאינו דומה כלל לדינמיקה של המפרק האנושי. השיטה החדשה, לעומת זאת, התבססה על חיכוך של שני חלקי סחוס אנושיים, שהתקבלו מתורמים שעברו ניתוח להחלפת מפרק ירך, ועל מדידה מדויקת של ריכוז תוצרי השחיקה בנוזל הסיכה. זו בעצם הטכנולוגיה שאפשרה למדוד במדויק את שחיקת הסחוס האנושי בשילובים שונים של לחץ המגע, מהירות ההחלקה וסוג הנוזל.

חברת הביוטכנולוגיה מוביוס מדיקל הוקמה בשנת 2008 במסגרת חממת רד-ביומד וסיימה לאחרונה את המחקר הקליני הראשון במוצר. בניסויים הקליניים הוזרקו הליפוזומים למפרק הברך של חולי דלקת מפרקים ניוונית והובילו להפחתת כאב, לשיפור משמעותי ביכולת התנועה ובביצוע פעולות יומיומיות ולירידה משמעותית בצריכת משככי כאבים.

סאן פארמה, חברת הפרמצבטיקה הגנרית הגדולה בהודו והחמישית בגודלה בעולם, תקבל על פי ההסכם את זכויות הייצור והמסחור של מוביוס מדיקל ברחבי העולם ותממן את המשך הפיתוח של MM-II, לרבות השלמת הניסויים הקליניים (שלבים 3-2), בקשות הרגולציה ומסחור המוצר. מנכ"ל מוביוס מדיקל משה ויינשטיין אמר: "אנו גאים ונרגשים על כך שסאן פארמה, מובילה עולמית בתחום הפרמצבטיקה, בחרה במוביוס מדיקל כשותפה. העובדה שהטכנולוגיה החדשנית שלנו פותחה בישראל במסגרת חממת רד-ביומד מעידה על איכותה של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל."

קירטי גאנורקאר, סגן נשיא לפיתוח עסקי גלובלי בסאן פארמה, אמר כי "ההסכם עם מוביוס מדיקל יעשיר את פורטפוליו המוצרים הגלובלי שלנו בתחום הטיפול בכאב ויאפשר לנו להציע טיפול חדשני למטופלים הסובלים מכאבים הנלווים לדלקת מפרקים ניוונית."

צילום של פני השטח של הסחוס לפני השחיקה (בחלק העליון) ואחריה

צילום של פני השטח של הסחוס לפני השחיקה (בחלק העליון) ואחריה

 

גרף המציג את השפעתם של תמהילי-נוזל שונים על שחיקת הסחוס

גרף המציג את השפעתם של תמהילי-נוזל שונים על שחיקת הסחוס