משרד החינוך הסיני העניק אישור הוראה למכון טכניון-גואנגדונג

שגריר ישראל בסין מתן וילנאי: "זהו הפרויקט החשוב ביותר בקשרי ישראל-סין בתקופת כהונתי"

מימין לשמאל: סגן פרובוסט אוניברסיטת שנטאו פרופ' לין דאנמינג, עוזר נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים פרופ' פאול פייגין, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ראש עיריית שנטאו ליו שיאוטאו, נשיא מכון טכניון- גואנגדונג מר לי ג'יאנג, והפרובוסט של אוניברסיטת שנטאו פרופ' גו פיחואה

מימין לשמאל: סגן פרובוסט אוניברסיטת שנטאו פרופ' לין דאנמינג, עוזר נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים פרופ' פאול פייגין, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ראש עיריית שנטאו ליו שיאוטאו, נשיא מכון טכניון- גואנגדונג מר לי ג'יאנג, והפרובוסט של אוניברסיטת שנטאו פרופ' גו פיחואה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

ציון דרך חשוב בתהליך הקמתו של "מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה" (GTIIT- Guangdong Technion Israel Institute of Technology) נרשם ביום חמישי האחרון, עם חתימתו של הסכם מפורט בין הטכניון לממשלת מחוז גואנגדונג בנושא זה. ההסכם נחתם בעקבות מתן אישור הוראה רשמי ממשרד החינוך הסיני, שבו צוין כי שיתוף הפעולה עם הטכניון עולה בקנה אחד עם היעד האסטרטגי של ממשלת סין – הקמת אוניברסיטאות מחקר ברמה עולמית – ועם האסטרטגיה המחוזית של פיתוח מבוסס-חדשנות.
התכנית הסינית הלאומית לרפורמה ולפיתוח החינוך נועדה בין השאר לקדם פיתוח מקורות הוראה זרים מהשורה הראשונה ולייסד בסין שורה של אוניברסיטאות-לדוגמה, המבוססות על שיתוף פעולה בין סין ומדינות אחרות.

אישור ההוראה למכון טכניון-גואנדונג הוענק שנה בדיוק אחרי טקס הנחת אבן הפינה לקמפוס החדש – טקס שבו השתתפו כ-5,000 אורחים ובהם נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז"ל, שאמר בארוע כי "הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים."

הקמת מכון טכניון-גואנדונג – האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין – היא ארוע דרמטי חסר  תקדים ביחסי ישראל-סין. שגריר ישראל בסין מתן וילנאי אמר: "פתיחת שלוחת הטכניון בסין היא הפרויקט החשוב ביותר בקשרי ישראל-סין בתקופת כהונתי. פרויקט זה, המתמקד בחינוך, הוא נכס חשוב לסין ולישראל ומכאן חשיבותו הרבה. עמלנו על האישור רבות ואני שמח שהתקבל. "

"הקמת  GTIITהיא אבן דרך חשובה בהיסטוריה של יחסי הידידות בין סין וישראל, אמר מושל מחוז גואנגדונג ג’ו קסיודאן בעקבות האישור, "אוניברסיטה זו מסמלת את עתידו של שיתוף הפעולה הסיני-ישראלי." לדבריו, ממשלת גואנגדונג תקיים קשר הדוק עם הטכניון כדי לקדם את פיתוחו של מכון   GTIIT ואת הפיכתו לאוניברסיטה מובילה ברמה הגלובלית. "

"מדובר בשותפות אמיצה וחשובה המהווה צעד היסטורי ביחסי ישראל-סין," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, "שותפות זו, המשלבת את רוח החדשנות הישראלית עם העוצמה הסינית, תועיל לכל הצדדים – הטכניון ואוניברסיטת שנטאו, ישראל וסין – ותעניק דחיפה משמעותית למערכת ההשכלה הסינית. תוצרי המיזם ההיסטורי הזה ישפיעו על האנושות כולה."

תמונות של הקמפוס החדש ההולך ונבנה בימים אלה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

תמונות של הקמפוס החדש ההולך ונבנה בימים אלה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

"אני שמח שעשינו זאת," אמר ראש עיריית שנטאו, ליו שיאוטאו. "תודה לנשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ולפרופסורים מהטכניון על המאמץ והמסירות. בשם 5.5 מיליון תושבי שנטאו אני רוצה להודות לכם על הפרויקט החשוב הזה."

המכון, המוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, יהיה אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. בסמוך למכון טכניון-גואנדונג יוקם בעתיד מרכז חדשנות, שיהווה מוקד לחברות ישראליות המבקשות להתחבר למשק הסיני ולחדור אליו. מיזם זה מתאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן לי קא-שינג (LKSF) ולשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת שנטאו הסינית, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. מטעם הטכניון הוביל את המהלך פרופ' פאול פייגין, עוזר הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים.

על פי האישור מממשלת סין יהווה המכון "אוניברסיטה שתהווה מודל של איכות. ממשלת מחוז גואנגדונג תספק הדרכה ותשאף למיצוי יכולותיהם של שני הצדדים, לפיתוח שיטות חדשות לטיפוח כשרונות ולקידום שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום החינוכי, וזאת כחלק מהרפורמה של סין בחינוך. מכון טכניון-גואנדונג יפעיל ויקדם את התכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון טכניון – גואנדונג יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין."

תמונות של הקמפוס החדש ההולך ונבנה בימים אלה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

תמונות של הקמפוס החדש בבנייה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

בראש האוניברסיטה החדשה עומדים נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג'יאנג וסגנו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהטכניון. "האישור הממשלתי להקמת המכון הוא רגע משמח וחשוב עבורנו," אמר הנשיא מר לי ג'יאנג. "משפט סיני עתיק אומר שמסע של אלפי קילומטרים מתחיל בצעד הראשון. כעת עשינו את הצעד הראשון בדרך להצלחת המכון, אך הדרך עוד ארוכה. כדי לבסס את המכון כאוניברסיטה ברמה עולמית עלינו לגייס את טובי חברי הסגל בעולם, ובכוונתנו להקצות לכך משאבים רבים."

"מתן האישור מממשלת סין הוא רגע מלא תקווה עבור כולנו," אמר פרופ' צ'חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004. "מדובר ביוזמה שתמזג את החריצות והדבקות-במטרה האופייניות לסין עם נסיונו הרב של הטכניון בהכשרת מדענים ומהנדסים ובתרגום תגליות מדעיות לפיתוחים המועילים לאנושות."

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון, בשלב הראשון (בין השנים 2026-2017), 2,960 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים, ובטווח הארוך יותר 5,000 סטודנטים, 1,000 מהם לתארים מתקדמים. המסלולים שיציע המכון לתלמידי תואר ראשון הם הנדסה כימית, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי הלימוד לתואר דוקטור הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, הנדסת מכונות, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה.

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה בעבר לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו. שנת הלימודים במכון החדש צפויה להיפתח באוקטובר 2017 עם 300 תלמידים.