המעבדה הגדולה בעולם

שיתוף הפעולה המחקרי בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו פותח ערוץ רחב ומשמעותי לחוקרי הטכניון ותקווה גדולה לסין, הסובלת מבעיות אקולוגיות חמורות. לאחרונה התקיימה בטכניון סדנה המציגה את שיתופי הפעולה בין שתי האוניברסיטאות בתחום הסביבתי

מימין לשמאל: פרופ' פאול פייגין, פרופ' קונסטנטין קובלר, פרופ' דו הונג, הסטודנטים הזוכים מיקול קומפגננו ועוז קירה ופרופ' צ'ן יאן

מימין לשמאל: פרופ' פאול פייגין, פרופ' קונסטנטין קובלר, פרופ' דו הונג, הסטודנטים הזוכים מיקול קומפגננו ועוז קירה ופרופ' צ'ן יאן. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

"במשך עשרות שנים מזהמים השפכים של מיליוני תושבים ואלפי עסקים את נהר ליאנג, החוצה את מחוז גואנגדונג. הזיהום הזה כולל שפכי ביוב ביתי, שיירי פסולת אלקטרונית ופסולת ממפעלי טקסטיל קטנים." פרופ' זאנג ג'יי, ראש המחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת שנטאו, מודאג. לכן הוא שמח על הקשר המתפתח עם הטכניון – שיתוף פעולה שבמסגרתו התקיימה סדנה משותפת לשתי האוניברסיטאות. "הממשלה שלנו תשקיע בשנים הקרובות כ-4.5 מיליארד דולר באיכות הסביבה, והקשר עם הטכניון יסייע להוציא את המיטב מההשקעה הגדולה הזאת."

הקשר בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו התהדק והתמסד בשנים האחרונות הודות להקמתו של מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (TGIT). מטעם הטכניון מוביל את הפרויקט פרופ' פאול פייגין, עוזר נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים. המכון הולך ומוקם בצמוד לאוניברסיטת שנטאו על בסיס תרומת ענק של קרן לי קא שינג. כעת, בסדנה המשותפת שהתקיימה במכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוצגו הצעות מחקר, טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה בתחומים סביבתיים שונים ובהם טיהור מים, אוויר, קרקע ומיחזור חומרים.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בירך את המשתתפים ואמר כי "הסדנה הזאת היא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי בו כל הצדדים מרוויחים.סין וישראל חייבות להתייחס ברצינות לאיכות הסביבה ויכולות להוביל שינוי משמעותי בתחום זה,  המפגש הזה בין חוקרים ישראלים וסינים הוא צעד ראשון במסע ארוך ומשותף."

ניצול תוצרי לוואי תעשייתיים

תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו

תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' קונסטנטין קובלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שניהל את המפגש, מסביר כי בין השאר הוצגה בסדנה שיטה חדשה להפקת חומר איכותי לתעשיית הבנייה באמצעות מיחזור חומרי לוואי כגון אפר פחם ופוספוגבס. "השיטה, שנרשמה כפטנט של הטכניון, תאפשר להשתמש לצורכי בנייה ב-95% מתוך פוספוגבס – תוצר לוואי של מפעלי דשנים – לאחר ניקויו מזיהומים כימיים ורדיואקטיביים. פיתוח נוסף הוא ייצור חומר סופח לספיגת דלק ושמן ולסילוקם מהשטח, כמו באירוע זיהום הדלק בשמורת הטבע עברונה בערבה, באמצעות מיחזור אפר פחם שהוא תוצר לוואי מתחנות כוח לייצור חשמל. בישראל מייצרים מאות אלפי טון של אפר פחם ובסין, כמובן, מדובר בכמויות גדולות הרבה יותר: 480 מיליון טונות של אפר פחם בשנה. החוקרים הישראלים והסינים יעבדו יחד על פיתוח חומרים הסופגים זיהומים אורגניים, מתכות כבדות ומתכות רדיואקטיביות."

פרופ' אורי להב, ראש מכון גרנד למחקר המים, מברך גם הוא על ההזדמנות ללמוד מהסינים. "ישראל אמנם מובילה בעולם בתחומים רבים, אבל השותפות תאפשר לנו לנתח יחד נתונים של מדינה מתפתחת. סין היא המעבדה הגדולה בעולם, ואין ספק שיש לנו מה לתרום לארץ הענקית הזאת. בתור התחלה נטפל בזיהום הנהרות המגיע ממקורות רבים ונציע פתרונות יעילים." פרופ' להב הציג לסינים שיטה להפקת מגנזיום ממי הים – עוד פטנט רשום של הטכניון.

"טכנולוגיות המים הטובות בעולם"

פרופ' ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אומר כי "הממשלה הסינית החלה במהלך להקמת 'עיר נבונת מים', המקבלת מים ממקורות שונים, ואנחנו מגיעים עם ידע רלוונטי וניסיון בתחומים של טיפול במים, מיחזור מי שפכים ושיקום נחלים." בהקשר זה הוצגה שיטה שמפתח ד"ר יורי גנדל, בשיתוף אוניברסיטת שנטאו, לפירוק צבעי טקסטיל משפכים תעשייתיים. פרופ' פרידלר חוקר, יחד עם ד"ר הייהונג סונג, לשעבר פוסט-דוקטורנית ועתה חברת סגל באוניברסיטת שנטאו, אפשרויות לטיפול וניצול מי נגר עירוני. לדברי ד"ר הייהונג סונג, "המטרה שלנו היא להיערך כראוי לשנת 2050, שבה יחיו בסין 1.4 מיליארד בני אדם, מהם 80% בערים. אנחנו מזהים עלייה בביקוש למים ממוחזרים לשימושים ביתיים, ותרומתם של חוקרי הטכניון בתחום זה היא אדירה. ידעתי שטכנולוגיות המים הטובות בעולם מגיעות מישראל, ורציתי לחזור עם הטכנולוגיות האלה למדינה שלי. למעשה הייתי הגשר הראשון לשיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו. זה היה כבוד גדול עבורי ללמוד כאן בהנחייתם של פרופ' פרידלר ופרופ' יעל דובובסקי, שישפיעו משמעותית על האופן שבו אעביר את הידע ואלמד את הסטודנטים שלי בסין."

מעשנים במחלקה האונקולוגית

פרופ' יעל דובובסקי מספרת כי אחד הפרויקטים בתכנית מתמקד בבעיית העישון בסין. המחקר מתמקד בעיקר ברמת העישון השלישוני – נזקי בריאות הנגרמים מחשיפה למזהמי עישון הנספחים במהלך העישון לחפצים כגון בגדים, סדינים, מזרנים וקירות. המחקר ישלב ניסויי מעבדה שיבוצעו בטכניון ומדידות בבית חולים בסין. לדברי פרופ' דובובסקי, "בסין מקובל לעשן בכל מקום, גם בבית החולים וגם במחלקה האונקולוגית. אין דבר כזה 'מגבלת עישון'. אין מודעות ואין אכיפה, אבל הדרישה לאכיפה מגיעה מגורמים כמו אחיות בתי החולים. הן תומכות בחולים ומחפשות דרכים לשכנע משפחות לא לעשן. זו תהיה התמודדות לא פשוטה."

פרופ' דובובסקי מציינת את התרשמותה מהפוטנציאל הרב הטמון במחקר משותף. "בנינו בסין תכנית לשיתוף פעולה מדעי בתמיכת הקרן ע"ש ליאונה והארי הלמסלי," היא אומרת. "השותף שלי ביצירת התכנית הוא פרופ' דוד ברודאי, המוביל את מרכז המצוינות לחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון."

 

תעודות הצטיינות

בסיום הסדנה הוענקו שלוש תעודות הוקרה למחקרים מצטיינים. שלושת הזוכים בתעודות הם מיקול קומפגננו, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, החוקרת בהנחיית פרופ' ערן פרידלר את גורלם של מיקרו-מזהמים בתהליך הפיכת פסולת אורגנית מוצקה לפחם; עוז קירה, על מחקר הדוקטורט שלו בהנחיית הפרופסורים יעל דובובסקי ורפי לינקר – ניטור של רחף חומרי הדברה בזמן ריסוס המטע, וזאת לצורך בחינת השפעת החומרים על תושבים המתגוררים בקרבת מקום; ופרופ' דו הונג מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת שנטאו, על הגנה סביבתית ושיקום אקולוגי של מי חופים ותגובה של אצות לעקה סביבתית.