בריטניה וישראל משתפות פעולה במאבק בפרקינסון ובמחלות לב

שר המדינה הבריטי לדיגיטל וסייבר בביקור בטכניון: "שיתוף הפעולה עם החוקרים שלכם כבר נושא פירות יישומיים"

מימין לשמאל : פרופ' ליאור גפשטיין, שגריר בריטניה בישראל דייוויד קוורי, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ושר המדינה הנקוק

מימין לשמאל : פרופ' ליאור גפשטיין, שגריר בריטניה בישראל דייוויד קוורי, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ושר המדינה הנקוק

"התרשמתי עמוקות מהמעבדות שבהן ביקרתי בטכניון, מעבדות המשתפות פעולה עם מדענים בריטים במסגרת תכנית BIRAX." כך אמר מאט הנקוק, שר המדינה הממונה על תחום הדיגיטל והסייבר בממשלת בריטניה, בביקור בטכניון בשבוע שעבר. הנקוק הגיע לקמפוס בראש משלחת בכירים מבריטניה יחד עם שגריר בריטניה בישראל דייוויד קוורי.

המשלחת הבריטית נפגשה עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, עם ד"ר יואב ברוזה ממעבדתו של פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ועם פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. נשיא הטכניון פרופ' לביא אמר לחברי המשלחת כי "גלובליזציה היא אחת המטרות העיקריות של הטכניון כיום. לכן יש לנו תכניות בינלאומיות בהנדסה וברפואה ולכן הקמנו שלוחות בניו יורק ובשנטאו. שיתוף הפעולה עם בריטניה חשוב לנו מאוד שכן ישראל ובריטניה הן שתי מדינות המצטיינות במחקר מדעי, ולחיבור בין החוקרים שלנו ושלכם יש פוטנציאל עצום."

תכנית BIRAX מקדמת מחקרים משותפים של חוקרים מישראל ומבריטניה במטרה להתמודד עם מחלות קשות ומאתגרות ובהן פרקינסון, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. בשנה שעברה בחרו שגרירות בריטניה והמועצה הבריטית שמונה מחקרים משותפים כאלה, שיקבלו תמיכה כוללת בהיקף העולה על 7 מיליון יורו. חוקרים בטכניון מעורבים בשלושה מתוך המחקרים שנבחרו:

 

  1. איתור התאים המתאימים ביותר לבנייה-מחדש של רקמות לב – פרופ' יוסף איצקוביץ'-אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופ' ברונו פולט מאוניברסיטת אדינבורו. המטרה היישומית של מחקר זה היא פיתוח טיפול יעיל למחלת הלב הכלילית (CAD), שהיא הסיבה העיקרית להתקפי לב – התקפים שהם גורם המוות (הבודד) העיקרי בעולם.
  2. פיתוח קוצבי לב ביולוגיים חדשניים – פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופ' קריס דנינג מאוניברסיטת נוטינגהאם. השניים מפתחים קוצבי לב ביולוגיים המבוססים על גידול של תאי לב במעבדה ועל השפעה של אור על קצב הפעימה. המטרה: שיקום לבם של מטופלים הסובלים מהפרעה בקצב הלב (arrhythmia).
  3. שימוש בבדיקת-נשיפה לאבחון מוקדם של מחלת פרקינסון – פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ופרופ' רוג'ר בארקר מאוניברסיטת קיימברידג'. הטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופ' חאיק לאבחון מחלות שונות מותאמת, במסגרת מחקר זה, לאבחון פרקינסון. זוהי בדיקה לא פולשנית המבוססת על אנליזה של הבל הפה של הנבדק, ויעילותה באבחון פרקינסון כבר הודגמה במחקר ראשוני.

 

שר המדינה הנקוק ציין כי הוא "מתרגש מאוד לראות כיצד שיתוף הפעולה הישראלי-בריטי נושא פירות יישומיים. החיבור עם חוקרי הטכניון חשוב לנו מאוד, וחשיבותו רק גדלה בעקבות הברקזיט. ממשלת בריטניה מתכוונת להגדיל את ההשקעה במחקר מדעי, ובכלל זה ההשקעה במחקרים משותפים עם מדענים ממדינות אחרות."

6818 - ד"ר יואב ברוזה ממעבדתו של פרופ' חוסאם חאיק מראה לשר המדינה הנקוק ולשגריר הבריטי קוורי את החיישן הנמצא בבסיס הטכנולוגיה שפיתחו

ד"ר יואב ברוזה ממעבדתו של פרופ' חוסאם חאיק מראה לשר המדינה הנקוק ולשגריר הבריטי קוורי את החיישן הנמצא בבסיס הטכנולוגיה שפיתחו