שמעון פרס ז"ל

שמעון פרס ז"ל האמין מאז ומתמיד בחשיבותם של המדע והטכנולוגיה לפיתוחה של מדינת ישראל ולחוסנה, ועל כך הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון בשנת 1985.

במסגרת הקשר המיוחד שרקם עם משפחת הטכניון ביקר פרס בטכניון פעמים רבות ובהן טקס הנחת אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה על שם שרה ומשה זיסאפל (2003) וחתימת ההסכם לשיתוף פעולה אקדמי בין הטכניון ל-École Polytechnique הצרפתי (2013). בשנה שעברה כיבד פרס את הטכניון בהשתתפותו בטקס הנחת אבן הפינה למכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT).

בינואר 2014 השתתף פרס, חתן פרס נובל לשלום (1994), בפאנל נובליסטים שהתקיים בטכניון וכלל את שלושת חתני פרס נובל מהטכניון: פרופ'-מחקר דן שכטמן, פרופ'-מחקר אברהם הרשקו ופרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. "מזל שהטכניון הוקם 24 שנים לפני 1948, וכך הניח את התשתית למדינה-שבדרך," אמר פרס באותו מעמד. "אילו קמה מדינת ישראל לפני הטכניון הייתה הדרך קשה הרבה יותר. הרי אין כמעט שום דבר חשוב בישראל שלא התחיל בטכניון: הפקולטה לאווירונוטיקה הכשירה את האנשים שהקימו את התעשייה האווירית, וגם הכור בדימונה נבנה על ידי אנשי טכניון. אני גאה בטכניון – המוסד שנתן את ה'מכה' הראשונה של ישראלים שזכו בפרס נובל במדעים."

עוד אמר הנשיא התשיעי באותו ביקור כי "דוד בן גוריון, שהיה חולֵם גדול, ביקש ממני פעם להקים קבוצת כדורגל שתהיה אלופת העולם. אמרתי לו שזה בלתי אפשרי, אבל לכם אני אומֵר שהטכניון יכול להיות אלוף העולם בין כל המוסדות מסוגו. עלינו להעז לחלום, כי ישראל היא ארץ קטנה בשטחה, ודלה במשאבים, ולכן אין לנו ברירה אלא להיות גדולים בחזון. חזון אינו דבר מעשי, אבל הוא הדבר שיוצר את המציאות החדשה."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ספד לו: "שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, דוקטור כבוד של הטכניון וידיד אמת, הלך הבוקר לעולמו. כאיש של חזון האמין שמעון פרס בכוחה של הטכנולוגיה לשנות את המציאות האנושית. במכתב ששלח לי בשנת 2013 כתב כי "חוקרי הטכניון ומדעניו, ובהם גם צעירים מוכשרים רבים, תורמים למיצובה של ישראל כמעבדה גלובלית מקורית ונועזת בחזית ההתפתחות המדעית בעולם כולו. אין גבול לחדשנות פורצת הדרך שלכם. אתם הערובה לשימור יתרונה האיכותי של מדינת ישראל בעתיד."

הוא היה אדם מיוחד במינו, בעל אופטימיות וחזון, שהאמין בכוחם של ההנדסה והמדע לקדם את האנושות אל עתיד טוב יותר. הוא תמך בפיתוח המחקר בננו-טכנולוגיה ואף הניח את אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה על שם שרה ומשה זיסאפל בטכניון. מחקר הננו, שהיה אז תחום חדש וחלוצי, מהווה כיום פעילות מרכזית בחיי הטכניון.

פרס אהב לבקר בטכניון, ותמיד נפעם מרמת המחקר המדעי ומהחידושים הטכנולוגיים. לפני שנה הסכים לכבד את הטכניון בהשתתפותו בטקס הנחת אבן הפינה למכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) בסין – יוזמה שהעידה לתפיסתו על החדשנות הישראלית החוצה גבולות גיאוגרפיים.

איבדנו היום איש יקר, ידיד אמת ומורה דרך. יהי זכרו ברוך.