מסע שורשים: הגנאולוגיה זוכה לתיקוף מדעי

 

כנס בינלאומי רחב יריעה, שאורגן על ידי הטכניון והמרכז הרפואי כרמל, הציג את תרומתו של המחקר הגנטי לחקר תופעות שונות ובהן נדידת עמים, גנאולוגיה והקשר בין זהות לאומית למאפיינים גנטיים

בתמונה: פרופ' רוברט וינסטון, אוניברסיטת לונדון צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

בתמונה: פרופ' רוברט וינסטון, אוניברסיטת לונדון
צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

"מהפכת הגנום העניקה לנו כלים חסרי תקדים למחקר ולמיפוי של אוכלוסיות-מייסד, להבנת הגנטיקה האנושית ולתכנון שיטות חדשות לטיפול ממוקד ויעיל בחולה הספציפי. מלבד זאת היא מאפשרת לנו לחקור באופן גנטי וביולוגי תהליכים היסטוריים ורפואיים כגון נדידת עמים והתפתחות של מחלות גנטיות בקהילות ספציפיות. כל זה מייצר שאלות אתיות חדשות ומורכבות הנוגעות למחקר הגנטי ולפרקטיקות כגון בדיקות גנטיות לפני ההריון ובמהלכו."

את הדברים אמר פרופ' גד רנרט מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי כרמל. פרופ' רנרט עמד בראשו של כנס בינלאומי רחב יריעה שהתקיים לאחרונה בחיפה בהשתתפות הטכניון והמרכז הרפואי כרמל. הוא הסביר כי "מהפכת הגנום מאפשרת לנו להעריך מחדש, באופן מדעי מבוסס, את התפצלותו של העם היהודי לצפון אפריקה ולאירופה ואת נדידת היהודים בעקבות גירוש ספרד, ולהתחקות אחר קהילות יהודיות ייחודיות והאפשרות לזיהוי 'השבטים האבודים' באפריקה ובאסיה."

את הכנס פתחו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וראש העיר חיפה יונה יהב. את ההרצאה הראשונה בכנס נשא פרופ' רוברט וינסטון, חבר בית הלורדים הבריטי ופרופ' לרפואת פוריות באוניברסיטת לונדון. עוד הרצו בכנס כ-60 מרצים מובילים מ-14מדינות. את הרצאות הסיכום נשאו פרופ' סר וולטר בודמר מאוניברסיטת קיימברידג', מגדולי הגנטיקאים בעולם, שהציג את דעתו על עתיד הגנטיקה העולמית; ופרופ' אריק גרין, מנהל המכון הלאומי לחקר הגנום בארה"ב, שהציג את תכנית אובמה למיפוי גנטי של אוכלוסיית ארה"ב.

בכנס נדונו גם פגיעות גנטיות בקבוצות אתניות שונות באוכלוסייה היהודית, בתת-קבוצות כמו הבדואים, המוסלמים והדרוזים בישראל, בדיקות גנטיות לאור ההלכה היהודית, אתיקה גנטית ופרויקטים חדשים למיפוי גנטי של אוכלוסיות העולם השונות, ובכללם תוכנית הנבנית בישראל למיפוי גנטי רחב ממדים לצורך בחינת השיפור במצב הבריאות באוכלוסיות המנוטרות גנטית.