השקעה בעתיד
צעד חשוב לחברת האימונותרפיה AIT, שנולדה מפיתוח של פרופ’ יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה
חברת Adicet bio הודיעה על רכישתה של AIT הישראלית, המפתחת את הדור הבא של אימונותרפיית סרטן. Applied Immune Technologies) AIT) נוסדה בשנת 2006 על בסיס טכנולוגיה שמפתח פרופ’ יורם רייטר מהטכניון כבר זה 12שנה.
לסמוך על המערכת
פרופ’ יורם רייטר
אימונותרפיה היא גישה רפואית חדשנית המתבססת בתחום הסרטן על יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאים סרטניים. בשלוש השנים האחרונות זוכה האימונותרפיה לפריחה מחקרית חסרת תקדים בעקבות הצלחות קליניות משמעותיות. עורכי כתב העת Science הגדירו את התחום כ”פריצת הדרך החשובה ביותר בשנת 2013” וציינו כי באותה שנה התחוללה “מהפכה ברפואת סרטן” בעקבות ההצלחות הקליניות.
פרופ’ רייטר, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה וחוקר מוביל בתחום אימונותרפיית הסרטן, מסביר כי “כיום אנחנו מבינים שלמערכת החיסון פוטנציאל גדול הרבה יותר מלכל תרופה אנטי-סרטנית מלאכותית. האימונותרפיה אפוא צמחה מן ההבנה שאם נסייע למערכת החיסון בזיהוי התא הסרטני, היא תעשה את שא- העבודה טוב מאיתנו.”
מערכת החיסון מורכבת משתי זרועות. באחת היא פועלת באמצעות נוגדנים – מולקולות מסיסות שמזהות את התא העוין על פי סמנים ייחודיים – ובאחרת באמצעות תאי T (לימפוציטים) שבכוחם לחסל נגיפים ותאים עוינים למיניהם. “הבעיה בהקשר של הזרוע הנוגדנית היא שרוב הסמנים האלה – בעיקר חלבונים – נמצאים בתוך התא, כלומר מחוץ ל’טווח המבט’ של הנוגדן. במקרה של תאי ה-T הבעיה אחרת: האבולוציה העניקה לתאי הסרטן מנגנון המסתיר אותם מפני המערכת החיסונית.”
כאן באה לעזרתנו משפחת מולקולות ה-MHC (קומפלקס תואם הרקמות) היודעת להציג על שטח הפנים של התא פפטידים, שהם שברי חלבונים קצרים במיוחד. פפטידים אלה, הנוצרים בתהליך ביקועם הטבעי של חלבונים פנים-תאיים, מוסרים לתאי ה-T מידע על ההתרחשות בתוך התא ומאפשרים להם לתקוף תאים סרטניים ותאים המכילים וירוסים ופתוגנים. עם זאת, שיטות ההתחמקות של התא הסרטני מצליחות לעתים לשטות גם במערכת ה-MHC.
כאן נכנס לפעולה הרעיון החדשני שפיתח פרופ’ רייטר: יצירת נוגדנים מלאכותיים המזהים את התאים הסרטניים. נוגדנים מהונדסים אלה קושרים את הקומפלקס הפפטידי למולקולת ה-MHC וכך סוללים דרך לשתי אופציות טיפוליות: הסעה של תרופות אנטי-סרטניות אל המטרה וגיוס המערך הטבעי של תאי ה-T למאבק בגידול. “היתרון הגדול של נוגדנים, מלבד היותם מולקולות מסיסות שקל לייצר אותן על פי צורך, הוא הספציפיות הגבוהה שלהם – למעשה זו הספציפיות הגבוהה ביותר בטבע. פירוש הדבר שהם יודעים לנטר שיבושים ספציפיים מאוד בתאים ולזהות את התא הסרטני כבר בשלב מוקדם של התפתחותו. על בסיס נוגדנים מהונדסים כאלה תוכל התעשייה לפתח תרופות המסייעות למערכת החיסונית לזהות תאים משובשים או עוינים. תרופות כאלה יהיו אפקטיביות לא רק לסרטן אלא גם לתהליכים דלקתיים ולמחלות ויראליות ואוטואימוניות.”
נוגדנים מהונדסים אלה, שכבר עמדו בהצלחה בניסויים ברקמות ובניסויים פרה-קליניים, ייבדקו בשנים הקרובות בניסויים קליניים.
האנשים
פרופ’ רייטר, המכהן כמדען הראשי של AIT, הצטרף לסגל הטכניון בשנת 1998 ובמרוצת השנים הוביל פרויקטים שונים בתחומים כגון טיפול בסוכרת נעורים, בטרשת נפוצה, במחלות ויראליות ובמחלות אוטואימוניות אך בעיקר באימונותרפיית סרטן. בעבר כיהן כדיקן הפקולטה לביולוגיה, וכיום, בנוסף לתפקידו כראש המעבדה לאימונולוגיה מולקולרית והנדסת נוגדנים, הוא עומד בראש המרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי.
המנכ”לית ד”ר פלד-קמר השלימה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. עם חזרתה לארץ הקימה וניהלה כמה מיזמים בתחום הביוטכנולוגיה ושימשה יועצת וחברה בוועדות השקעה של חממות וקרנות הון סיכון בישראל. בתפקידה כמנכ”לית AIT הובילה ד”ר פלד-קמר גיוס של כ22- מיליון דולר מקרנות ישראליות ובינלאומיות ובראשן קרן ההון-סיכון של חברת התרופות נוברטיס, קרן אורבימד ישראל ופונטיפאקס.
מנהלת המו”פ היא ד”ר גלית דנקברג שהייתה הדוקטורנטית הראשונה במעבדת רייטר בטכניון, והיא שפיתחה ויישמה את הרעיון במעבדה. ד”ר דנקברג השלימה בטכניון תואר שני ושלישי ופוסט-דוקטורט. במסגרת תפקידה בחברה היא אחראית לניתוב כל פעילויות המחקר ולניהול צוות של יותר מ-20 חוקרים.
החברה הממוזגת גייסה כ-51 מיליון דולר, רובם מאורבימד האמריקאית, קרן ההשקעות הגדולה בעולם בתחומי הרפואה ומדעי החיים. AIT תמשיך לפעול בחיפה כמרכז מחקר. בראש החברה הממוזגת, שמרכזה בדרום סן פרנסיסקו, תעמוד ד”ר איה יעקובוביץ, מהדמויות המובילות בעולם בפיתוח נוגדנים ואימונותרפיית-סרטן. לדברי בני סופר, מנכ”ל חברת המסחור של הטכניון (T3), “ההשקעה הנוכחית של Adicet מקפיצה את AIT לליגת האן-בי-איי של עולם ההשקעות.”
ד”ר גלית דנקברג
ד”ר מירה פלד-קמר
תוצאות של ניסוי הרג תאים בתרבית שבה ה-TCRL מתווך חיסול ספציפי של תאי מלנומה בלי להשפיע על תאים אנושיים בריאים