תקשורת המדע והיערכות לעידן הפוסט-אנטיביוטי

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ' אילת ברעם-צברי ופרופ' רועי קישוני

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שבעה מדענים צעירים, שניים מהם מהטכניון: פרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ופרופ' רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב.

הנגשת המדע לציבור

פרופ' אילת ברעם-צברי

פרופ' אילת ברעם-צברי

פרופ' ברעם-צברי, חלוצת תחום תקשורת המדע בישראל, השלימה תואר ראשון בתוכנית המצטיינים של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, דוקטורט במסלול ישיר במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל. את הידע האקדמי הרב, ואת הניסיון העיתונאי שרכשה ("העיר", "במחנה", "גלובס", ערוץ המדע וערוצים 10 ו-2) היא רותמת למחקר, להוראה ולהשפעה ציבורית בתחום תקשורת המדע (science communication). זאת, לדבריה, במטרה "לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין."

פרופ' ברעם-צברי, 39, חברה במרכז המצוינות לינקס – למידה בחברת המידע, והשנה זכתה בפרס ינאי המוענק לחברי סגל בטכניון על "תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי". היא עומדת בראש הוועדה האקדמית של סדרת כינוסי תקשורת המדע, שאותה יסדה בשיתוף האקדמיה הלאומית למדעים. פרופ' ברעם-צברי, המכהנת כיו"ר ועדת המחקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, האחראית לרגולציה של השידור המסחרי בישראל, היא גם הנציגה הישראלית הראשונה בהנהלת PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע.

לפני כשנתיים הוזמנה פרופ' ברעם-צברי למרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים, הנמצא ב-CERN, שוויץ. זאת כדי ללמוד את אתגרי תקשורת המדע של CERN, למשל השמועות בדבר "חור שחור שיווצר במאיץ החלקיקים ויבלע את כדור הארץ". שמועות דומות עלו בעבר לקראת הפעלתם של מאיצי חלקיקים אחרים, אבל הפעם נוסף לתמונה מקדם-היסטריה חדש: השיתוף ברשתות החברתיות, שהפך את השמועות המופרכות לנבואות-זעם ויראליות. ביום שישי האחרון פורסם בכתב העת PLOS ONE מאמר שכתבה פרופ' ברעם-צברי יחד עם הדוקטורנט אביב שרון וקייט קייל (Kahle), מנהלת המדיה החברתית ב-CERN. במאמר בוחנים החוקרים את מעורבות הציבור בתחום הפיזיקה של החלקיקים על סמך הדינמיקה ברשתות החברתיות.

תרופה ספציפית לכל זיהום

פרופ' רועי קישוני

פרופ' רועי קישוני

פרופ' רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, השלים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית (במסגרת פרויקט תלפיות) ודוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שהה כ-14 שנים בארה"ב, במהלכן השלים פוסט-דוקטורט בפרינסטון ובאוניברסיטת רוקפלר והמשיך למחקר על אבולוציה של חיידקים במחלקה לביולוגיה מערכתית בהרווארד, שם היה לפרופסור מן המניין. בשנת 2013 חזר לישראל והצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה. על גיוסו לטכניון עמלו בכירים רבים בטכניון ובהם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים לשעבר פרופ׳ גדי שוסטר וחתן פרס נובל בכימיה פרופ' אהרן צ'חנובר.

מעבדתו של פרופ' קישוני עוסקת בתחומים שונים הקשורים בחיידקים, באבולוציה שלהם ובאינטראקציות שלהם עם הסביבה ועם חומרים תרופתיים. הפרויקט המרכזי של המעבדה כיום הוא מיפוי כולל של חיידקי העולם ומאפייניהם, לרבות מוטציות שמקנות לחיידקים עמידות לאנטיביוטיקה. מחקריו של פרופ' קישוני, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים כגון Nature ו- Science, חשובים במיוחד נוכח החשש שהתרחבות העמידוּת לתרופות אנטיביוטית מובילה את האנושות לעבר עידן "פוסט-אנטיביוטי", שבו זיהומים ופציעות קלות יגרמו נזק בריאותי כבד. המחקרים המתבצעים במעבדתו בהקשר זה נועדו לדבריו "לאפשר לנו לנבא כיצד תשפיע תרופה ספציפית על המטופל הספציפי. הרעיון הוא שעל סמך קריאת הגנום של החיידק מחולל-המחלה נוכל להתאים לכל זיהום את התרופה היעילה ביותר עבורו, תוך הימנעות מתרופות שהחיידק עמיד להן או עשוי לפתח עמידות נגדן."

מצוינות אקדמית ומעורבות חברתית

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. בשנת 2012 הצטרפו לאקדמיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ' יונינה אלדר (הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי) ופרופ' ליאור גפשטיין (הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט).

מלבד פרופ' ברעם-צברי ופרופ' קישוני מהטכניון מצטרפים כעת לאקדמיה הצעירה ד"ר מיכל בר-אשר סיגל (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד"ר ספי הנדלר (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ' יובל פלדמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' אבי צדוק (אוניברסיטת בר-אילן) וד"ר יעל שטרנהל (אוניברסיטת תל-אביב).