פרויקט PJIP חוגג עשרים שנות שיתוף פעולה

פרויקט משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית אינו מחזה שכיח, בעיקר כאשר מדובר בפרויקט המציין כעת עשרים שנה להיווסדו.

מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף

מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף

פרויקט PJIP – שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני-ירדני בתחום המים – נוסד לפני עשרים שנה מתוך ראייה משותפת וארוכת טווח והבנה ששיתוף פעולה בתחום המים יועיל לשלושת הצדדים. המימון הראשוני ניתן על ידי המלך חוסיין מכספי פרס ווינסטון צ’רצ’יל, שהוענק לו בשנת 1996 על ידי אגודת ידידי הטכניון בבריטניה. במעמד קבלת הפרס אמר המלך כי “הטכניון הוא מגדלור של למידה באזורנו, ואנו מודעים להישגיו ותרומתו” והדגיש את החשיבות שבפיתוח מקורות המים באזור.

פרופ’ אורי שמיר, מייסדו של מכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוביל את הצד הישראלי וגייס למטרה זו את עמיתו לפקולטה להנדסה אזרחית, פרופ’ יוסף הגין. פרופ’ הגין, שיצא לגמלאות זמן קצר קודם לכן, קיבל על עצמו את המשימה “משום שהבנתי שיש כאן פרויקט ייחודי וחשוב, עם רגישויות תרבותיות ופוליטיות, שדורש תיאום מורכב בין גופים ישראליים, ירדניים ופלסטיניים.”

למעשה נהגה הפרויקט שנתיים קודם לכן, במפגש שקיימה אגודת ידידי הטכניון בבריטניה בהשתתפות המלך חוסיין. בהמשך גייס פרופ’ שמיר מימון נוסף ממרכז פרס לשלום, המלווה את הפרויקט עד היום, ומתחילת הדרך היה מעורב בפרויקט פרופ’ רפי סמיט, לימים ראש מכון גרנד למחקר המים. אלוף (מיל’) עמוס חורב, לשעבר יו”ר אגודת ידידי הטכניון, גייס תרומות נוספות.

מטרת הפרויקט, כפי שהוגדרה כבר בתחילת הדרך, הייתה לפתח ולהקים מתקני טיהור מתקדמים לטיפול בשפכים ביתיים (מי קולחים) בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית. זאת במטרה לספק לחקלאות המקומית מי קולחים באיכות גבוהה. מן הרעיון הראשוני צמחה בהמשך  MENA NWC – רשת מרכזי המצוינות במחקר המים במזרח התיכון ובצפון אפריקה – הכוללת כיום 23 מרכזים. הרשת  ממומנת על ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID).

 

חידוש טכנולוגי דרמטי

מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף

מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף

הפרויקט האחרון במסגרת שיתוף הפעולה האזורי ממומן במסגרת MENA NWC ושותפים בו מכון גרנד למחקר המים בטכניון, אוניברסיטת אל קודס במזרח ירושלים, המכון הירדני לחקר החקלאות (Jordan NCARE) ושירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) במשרד החקלאות. בטכניון מחולקת הפעילות לשלושה תחומים: ניהול (פרופ’ אורי שמיר), טיפול במים (פרופ’ קרלוס דוזורץ) והשקיה בת-קיימא בקולחים (פרופ’ אבי שביב ופרופ’ אלכס פורמן).

במסגרת הפרויקט המשותף, המנוהל כיום על ידי פרופ’ שביב, פותחו תהליכי טיפול ממברנליים חדשניים המשפרים משמעותית את הטיפול בשפכים ביתיים. לדברי פרופ’ שביב, תהליכי הטיפול הממברנליים חשובים מאוד להעלאת איכות השפכים הביתיים לצורך השקיה ללא מגבלות. זאת משום שהטיפול השניוני היותר נפוץ במדינות באזור הים התיכון (מבוסס בריכות חימצון), אינו יעיל מספיק בהשמדת חיידקים פתוגניים בשפכים, בהפרדת רעלנים אורגניים המצויים בשפכים הביתיים ובהפרדה של מלחים מהשפכים הביתיים. כל אלו עלולים לפגוע באיכות המוצר, בבריאות המשתמשים בתוצרת החקלאית וביבולים, בעיקר באזורים צחיחים או צחיחים למחצה – וכאלה הם מרבית השטחים החקלאיים גם בישראל ובארצות השכנות.

הממברנות שפותחו במסגרת הפרויקט המשותף מהוות חידוש טכנולוגי חשוב: הן  מצליחות להרחיק ביעילות רבה הן רעלנים אורגניים (שאריות של תרופות, חומרי פירוק של מוצרי קוסמטיקה, דטרגנטים ועוד) וכן מפרידות את המלחים הפוגעים בגידולים החקלאיים. כל זאת בלי להיסתם במוצקים הקיימים במי השפכים. למעשה מדובר ברצף של ממברנות, המתאים לשימוש בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים ביתיים. המטרה: להתקרב ככל האפשר ליעד של אפס שיירים מזוהמים (zero liquid discharge) ומינימום מליחות.

מים זמינים ב-2050

פרופ’ שמיר הרצה לאחרונה בכנס ע”ש דליה גרדינגר (Dahlia Greidinger Memorial Symposium). כנס זה מתקיים מדי שנתיים במחלקה להנדסת סביבה-מים וחקלאות (הנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון) לזכרה של דליה גרדינגר ז”ל, שהייתה המדענית הראשית של חברת דשנים ותרמה רבות לפיתוח החקלאות בישראל ולהידוק קשרי אקדמיה-תעשייה.  השנה התמקד הכנס בנושא שקיבל בשנים האחרונות חשיבות עולמית: Water-Soil-Nutrients: Integrated Solutions for Assuring Global Food and Water Security  .

את הכנס ארגן פרופ’ שביב, בין היתר מתוך כוונה לחלוק עם המשתתפים – כעשרים מומחים מובילים בתחומים רלוונטיים מהעולם – את הניסיון הרב והמגוון שהצטבר בישראל בהתמודדות משולבת עם פתרונות לאבטחת ייצור מזון וחיסכון משמעותי במשאבי מים. בהרצאתו  של פרופ’ שמיר בכנס הודגש המחסור הצפוי במים באזורנו בשנת 2050. “70% מהמים נצרכים על ידי החקלאות ותעשיית המזון,” הסביר פרופ’ שמיר, “ואין שום דרך לספק כמויות אלה ללא הרחבת ההשקיה החקלאית במים מושבים. לשם כך אנו עוסקים ללא ליאות בשיפור תהליכי טיהור מי השפכים הביתיים להשקיה, תוך תשומת לב להגברת נגישות המים, יעילות השימוש בהם להשקיה והפחתת עלותם ונזקם הסביבתי.”

לפרטים נוספים על הכנס: http://tx.technion.ac.il/~dgsymp16/.

ידידות איתנה

בצד הפיתוח הטכנולוגי התפתחו חברויות עמוקות ואיתנות בין החוקרים מישראל, מהרשות ומירדן, והכנסים הרשמיים של הפרויקט מתקיימים בטכניון. פרופ’ רפיק קרמאן מאוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים, מהשותפים הבכירים בפרויקט, מספר כי “היו תקופות שהפוליטיקה הקשתה עלינו – בעיקר האינתיפאדה ומלחמת לבנון השנייה – אבל הקשר מעולם לא נפסק וכיום הוא איתן ובטוח.”