העתיד: רפואה מבוססת טכנולוגיה
בכנס השנתי להנדסה ביורפואית, שהתקיים בחיפה בשבוע שעבר, נדונו המגמות המרכזיות בממשק בין הנדסה ורפואה
ראש עיריית חיפה יונה יהב
“הפרקטיקה הרפואית לא השתנתה במהותה בחמש מאות השנים האחרונות,” אמר בוגר הטכניון לאוניד בקמן, ראש המכון הישראלי לחדשנות, בכנס השנתי להנדסה ביורפואית שנערך בחיפה בשבוע שעבר. “העיקרון הבסיסי נשאר כשהיה: כשכואב לנו אנחנו הולכים לרופא. הגישה הזאת – רפואה תגובתית הממוקדת בהצלת חיים – חייבת להתחלף ברפואה מונעת, אישית, שתשפר את איכות החיים שלנו ותתבסס על מרכיב טכנולוגי משמעותי מאוד. חיפה, כמקום שבו נולדה הטכנולוגיה הרפואית בישראל, עשויה להוביל את המהפכה הזאת.”
הכנס השנתי להנדסה ביורפואית התקיים זו השנה הרביעית ביוזמת הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון ו-ISMBE (האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית) ובשיתוף הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובתמיכת עיריית חיפה. נשיאת ISMBE, ד”ר מיטל זילברמן מאוניברסיטת ת”א, ציינה כי “כיום חברים באיגוד מאות אנשים ובהם רופאים, מדענים, מהנדסים ואנשי תעשייה, והכנס הוא הארוע השנתי המרכזי שלנו. מטרתו העיקרית: קידום תחום ההנדסה הביורפואית באמצעות שילוב בין תעשייה ואקדמיה.”
לאחר הרצאות הפתיחה בכנס (לאוניד בקמן, יעקב דומנקביץ ופרופ’ יוסף קוסט) התקיימו שלוש סדרות של מושבים מקבילים בנושאים הבאים: דימות רפואי, אופטיקה ביורפואית, הנדסת רקמות, אבחון והעברת תרופות באמצעות אולטרסאונד, אבחון וטיפול בסרטן, טיפול במערכת הקרדיו-וסקולרית ועוד. את הרצאות המליאה שחתמו את הכנס חתמו מנכ”ל החברה הכלכלית לחיפה אור שחף, פרופ’ יורם רודי מאוניברסיטת וושינגטון וג’ונתן ג’וויט, יזם המתמחה בחיבור בין עולם הרפואה לתחום המידע.
התחום הצומח ביותר
“זה הכנס הרביעי במתכונת הנוכחית,” ציין יו”ר הכנס פרופ’ אמיר לנדסברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. “מספר המשתתפים גדל בהתמדה והיקף התחומים הולך ומתרחב. זהו הכנס המדעי וההנדסי הגדול בארץ בתחום. אחת ממטרות הכנס לחזק את שיתופי הפעולה בין האקדמיה הרפואה התעשייה והבוגרים שלנו. ברצוני להודות לשיתוף הפעולה והעזרה הרבה של פרופ’ אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, שפועל רבות לקידום לחיזוק שיתופי הפעולה בין ההנדסה והרפואה. לפני שלוש שנים פתחנו בתוכנית לימודים משותפת לתואר ראשון בהנדסה ביורפואית ומדעי הרפואה. התוכנית, הנערכת על ידי שתי הפקולטות, מאפשרת קבלת תואר רופא לאחר כ-7 שנים, וזאת מתוך מחשבה שאלו יהיו המהנדסים והרופאים שיעמדו בחזית הפיתוחים בעתיד. ברצוני להודות לראש העיר, מר יונה יהב, שאפשר להפוך את הרעיון למציאות. עיריית חיפה והחברה הכלכלית של חיפה תמכו בכנסים לאורך כל השנים מתוך תפיסה שתחום מדעי החיים וההנדסה הביורפואית יכול להוות מנוע צמיחה לכלכלה, לחברה ולרפואה.”
פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון
פרופ’ לנדסברג הוסיף כי “תחום ההנדסה הביורפואית הוא מנוע צמיחה בעולם המערבי והתחום המוביל בעולם בשיעור הצמיחה שלו. בעשר השנים הבאות, על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, יגדל מספר העובדים בתחום זה ב-23%. קצב הצמיחה המוערך בתחום הרפואה (רופאים ומנתחים) עומד על 14% לעומת 4% בכלל מקצועות ההנדסה. גם בישראל מדובר בצמיחה מטאורית: תוך 15 שנה גדל מספר החברות בתחום מ-200 ל-1,400. זהו ענף בין-תחומי, שבו שותפים לא רק מדענים ומהנדסים אלא גם יזמים ומשקיעים שרואים את הפוטנציאל העצום הטמון בו.”
רופאים שמבינים טכנולוגיה
דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פרופ’ אליעזר שלו אמר כי שיתוף הפעולה בין שתי הפקולטות (רפואה והנדסה ביורפואית) הולך ומתהדק לאור ההבנה כי לטכנולוגיה מרכיב חשוב במהפכה הנוכחית בעולם הרפואה. “כשהומצא הסטטוסקופ לפני מאתיים שנה אמרו עליו שהוא מגושם, שהוא מרחיק את הרופא מהלב ושהוא יפגע באמינות הבדיקה. במילים אחרות, כבר הסטארט-אפ הביורפואי הראשון נתקל בהתנגדות ובחשדנות – כי רופאים הם ציבור שמרן. אנחנו בפקולטה לרפואה בטכניון מבינים כיום שבנוסף לאנושיות וחמלה יידרשו רופאי העתיד גם להבנה טכנולוגית. מקצועות פארא-רפואיים מחליפים בהדרגה את הרופא בתפקידים מסוימים, והרופאים יהיו רלוונטיים רק עם יביאו ערכים מוספים כגון מנהיגות ושימוש נכון בטכנולוגיה ובמידע העצום המצטבר היום. אנו רואים חשיבות רבה בשיפור ופיתוח של טכנולוגיות רפואיות לתועלת כלל האנושות. בפקולטה שלנו אנו מדגישים גם את החשיבות של הממשק בין רפואה למחקר, מתוך הבנה שתפקידו של הרופא אינו מצטמצם רק בטיפול בחולה הבודד. הרופא מחויב גם לתרום לקהילה אותה הוא משרת ולאנושות כולה, ואת התרומה הזו הוא יכול להביא כיזם וכחוקר.”
במקום הראשון: אינה קוויטקובסקי
פרופ’ אמיר לנדסברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית
בתחרות הפוסטרים שהתקיימה במסגרת הכנס זכתה הדוקטורנטית אינה קוויטקובסקי מהטכניון. במקום השני זכתה דריה עמיעד פבלוק, גם היא מהטכניון, ובמקום השלישי רינת ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב.
קוויטקובסקי, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ’ דביר ילין מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, חוקרת את האנמיה החרמשית – מחלה גנטית הפוגעת בזרימת הדם ובהובלת החמצן לתאי האורגניזם. במחקרה, הנערך בשיתוף פרופ’ אלדד דן מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאפיינת קוויטקובסקי את המורפולוגיה של תאי הדם של החולים בסביבתם הטבעית. לדבריה, “דימות ואפיון תאים אלו, תוך השוואתם למודלים מתמטיים של צורת התא, עשויים לסייע בהבנת הגורמים להתקפי המחלה ולקדם את הטיפול בה.”
דריה עמיעד פבלוב, שזכתה במקום השני, לומדת לדוקטורט בהנחייתו של דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון פרופ’ אמיר לנדסברג. בעבודת הדוקטורט שלה גילתה עמיעד פבלוב כי המשתנה האחראי לסינכרון פעילותם של תאי הלב הוא מהירות ההתקצרות של הסרקומרים – היחידות המוטוריות הבסיסיות של שריר הלב. מודל זה, אשר אומת בניסויים, שופך אור על ויכוח מדעי בן עשרות שנים וסולל דרך לפיתוח התקני עזר חדשים ללב הכושל.
“לייסד FDA ישראלי”
“חוצפה היא מרכיב מרכזי בפריצות דרך ברפואה,” אמר ג’ונתן ג’וויט, ששימש בעבר יועץ לנשיא ארה”ב ולבנק העולמי, “ולכם הישראלים לא חסרה חוצפה, כמו גם גורמים אחרים המטפחים חדשנות: יחידה 8200, המדען הראשי, חממות וקרנות הון סיכון.”
ג’וויט, המכהן כיום כעמית במכון פוטומק וכפרופסור בבית הספר לרפואה ג’והנס הופקינס, אמר כי “עם זאת, יש בישראל ביורוקרטיה איומה שאינה מאפשרת לערוך כאן ניסויים קליניים. הגיע הזמן לייסד גירסה ישראלית ל-FDA, שתאפשר ליזמים לתרגם רעיון למוצר כאן בישראל. בנוסף, האקדמיה חייבת להשתנות ולתגמל סטודנטים על אומץ יזמי ועל חדשנות.”
חיפה, בירת הביוטק
“אמי נפטרה בגיל 58,” סיפר ראש עיריית חיפה יונה יהב. “מאז גדלה תוחלת החיים באופן משמעותי, וכיום יש בחיפה המון בני מאה, בעיקר נשים. הבעיה היא שלגידול הדרמטי בתוחלת החיים לא נלווה שיפור מקביל באיכות החיים. לכן ברור לי שקידום הרפואה והביורפואה הוא משימה חיונית, והדרך לכך היא השקעה בתשתיות ובקואורדינציה. מאז כניסתי לתפקיד השקענו המון במגמה הזאת ויצרנו שיתוף עצום בין הקהילה, האקדמיה, התעשייה ובתי החולים. בנוסף השקענו חצי מיליארד שקל בהקמת פארק הביוטק בחיפה, ובקרוב יושלם הבניין הראשון בפארק. המטרה שלנו היא הפיכתה של חיפה לבירת הביוטק.”
המשתתפים בכנס
המשתתפים בכנס