פרס הארווי לשנת 2015 יוענק לפרופ' קירשנר ולפרופ' בלוך

ב-5 ביוני 2016 יעניק הטכניון בטקס חגיגי את פרס הארווי לשנת 2015 לפרופ' מרק קירשנר מאוניברסיטת הרווארד (ארה"ב) ולפרופ' עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית (גרמניה). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

 

"העיתוי הוא הכל"

פרופ' מרק קירשנר

פרופ' מרק קירשנר

פרופ' מרק קירשנר, מהמחלקה לביולוגיה מערכתית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, יקבל את הפרס על תגליותיו ותרומותיו החלוציות ופורצות הדרך בתחומים מרכזיים בביולוגיה המודרנית: ההתפתחות העוברית, המבנה המרחבי של התא ושלד התא ומעגל החיים של התא.

פרופ' קירשנר, יליד 1945, השלים דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה (1971) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטאות ברקלי ואוקספורד. את מינויו האקדמי הראשון קיבל פרופ' קירשנר ב-1972 באוניברסיטת פרינסטון, משם עבר לאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו וכעבור 15 שנה לבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, שם הקים את המחלקה לביולוגיה מערכתית.

באתר האינטרנט שלו כותב פרופ' קירשנר: "בהתפתחותו של האורגניזם, כמו בתיאטרון, העיתוי הוא הכל. תארו לכם שהשחקנים במחזה יגידו בדיוק את מה שעליהם לומר אבל לא בתזמון הנכון – ההצגה תיפגע ללא תקנה. הדבר נכון גם בהתפתחות העוברית, המתחילה במפגש בין זרע לביצית ונמשכת בתקשורת בין תאי העובר, שבזכותה גדלים האברים והרקמות. שיבוש בעיתוי השדרים בתקשורת זו יכול להוביל לאסון דוגמת סרטן."

בכלים מעולם הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית והתאית מנתח פרופ' קירשנר את התהליכים השולטים בתאים וברקמות, ותרומתו ניכרת במיוחד בסוגיות הנוגעות לתהליך ההתפתחות העוברית: מאפייני שלד התא (cytoskeleton), בקרת מעגל החיים של התא ותוכנית ההתפתחות העוברית של בעלי חוליות.

בין אור לחומר

פרופ' עמנואל בלוך, ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרמניה, יקבל את הפרס על תרומותיו הרבות להבנת האינטראקציה בין קרינה למערכות קוונטיות מרובות גופים, ובמיוחד על מחקריו החלוציים המממשים סימולטורים קוונטיים באמצעות אטומים קרים הלכודים בסריגי-אור. במחקרים אלה פיתח פרופ' בלוך תחום מחקרי חדש המשלב חומר מעובה, פיזיקה אטומית ואופטיקה קוונטית.

    פרופ' עמנואל בלוך (באדיבות מכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית

פרופ' עמנואל בלוך (באדיבות מכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית

פרופ' בלוך, יליד 1972, השלים דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן (2000) ומאז עבד בכמה מהמוסדות המובילים בגרמניה: אוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן, אוניברסיטת יוהנס-גוטנברג ומכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית.

בין השאר הדגים פרופ' בלוך, לראשונה באופן ניסויי, את קיומה של "פאזת זק", הקרויה ע"ש פרופ'-אמריטוס יהושע זק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון. פרופ' זק, שקיבל לאחרונה את מדליית ויגנר היוקרתית, פרסם בשנת 1989 מאמר בכתב העת Physical Review Letters, ובו הסביר את הפאזה הגיאומטרית של האלקטרונים בחומר מוצק, הנקראת מאז על שמו. 24 שנים אחר כך, בשנת 2013, הצליח פרופ' בלוך להדגים קיומה של פאזה זאת בסריג אופטי המורכב מאטומים קרים.

במרוצת השנים זכו בפרס הארווי מדענים מארה"ב, מבריטניה, מרוסיה, משוודיה, מגרמניה, מקנדה, מצרפת ומישראל. עם הזוכים בפרס נמנים חתן פרס נובל מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג בריה"מ לשעבר, שקיבל את פרס הארווי על  פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופ' ברט סאקמן (חתן פרס נובל ברפואה); פרופ' פייר ג'יל דה-ג'ן (פרס נובל בפיזיקה); פרופ' אדוארד טלר על תגליותיו בפיזיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית; פרופ' ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית; ופרופ' שוג'י נקמורה, שקיבל את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח דיודת הלייזר (LED) הכחול.