“מי השתייה הם משאב חיוני, ועלינו להיערך להגנה עליהם”

כך אמר פרופ’ אבי אוסטפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ביום העיון “משאבי מים והסביבה הפתוחה”, שנערך בטכניון והוקדש לפועלו של פרופ’-אמריטוס יעקב בר, מחלוצי תחום ההידרולוגיה בישראל.

פרופ'-אמריטוס יעקב בר, מחלוצי תחום ההידרולוגיה בישראל

פרופ’-אמריטוס יעקב בר, מחלוצי תחום ההידרולוגיה בישראל

“מי השתייה הם משאב חיוני, ולכן עלינו להיערך היטב להגנה עליהם מפני האיומים השונים: פגיעה במאגרים, מתקפת סייבר על מערכות האספקה והזרקה מכוונת של מזהמים למערכת.” כך אמר פרופ’ אבי אוסטפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ביום העיון החמישי של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות, שנערך בטכניון. “קונספטואלית, הפתרון טמון בשקיפות. במילים אחרות, עלינו לשאוף לכך שהמערכת תהיה שקופה לנו, כלומר שנדע בזמן אמת מהי איכות המים בכל נקודה בתוכה.”

פרופ’ אוסטפלד, שהשלים שלושה תארים בפקולטה והצטרף אליה כחבר סגל בשנת 2000, ציין כי “בישראל כבר קרו ארועים של הרעלה וזיהום לא מכוונים של מי השתייה, אבל הם היו נקודתיים ולא גרמו נזק משמעותי. מאחר שמדובר במשאב חיוני כל כך, עלינו לגייס את כל היכולות ההנדסיות והטכנולוגיות שלנו כדי להגן עליו ככל האפשר.”

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ עודד רבינוביץ’, אמר כי “יום העיון הזה, המוקדש לנושא הסביבה הפתוחה, מציג ספקטרום רחב של נושאים הקשורים לממשק בין סביבה, טכנולוגיה וחברה. זה הממשק שבו עוסקת הפקולטה שלנו, והעיסוק המחקרי בו מדגיש את חשיבותו בעולם המודרני.”

את הרצאת הפתיחה, “סיכום קריירה וחזון לעתיד”, נשא פרופ’-אמריטוס יעקב בר, מחלוצי תחום ההידרולוגיה בישראל. פרופ’ בר, יליד חיפה (1929), השלים תואר ראשון ושני בטכניון ותואר שלישי בברקלי. בשנת 1960 התמנה לחבר סגל בטכניון, ובמקביל הקדיש יום בשבוע לחברת המים תה”ל ולשירות ההידרולוגי “כדי לא לאבד קשר עם העבודה המעשית,” לדבריו. “תחום ההידרולוגיה של מי תהום היה אז בחיתוליו, ואנחנו העלינו על סדר היום נושאים שלא זכו להתייחסות קודם לכן: מאזן המים, סכנת ההמלחה של מי התהום, הגבלת השאיבה ועוד. הכנסנו את התפיסה שבניגוד לכסף, ‘מים אי אפשר להדפיס’ ולכן חייבים לשמור על המשאב היקר הזה.”

פרופ' אבי אוסטפלד

פרופ’ אבי אוסטפלד

פרופ’ ברק פישביין, בוגר הטכניון שהצטרף לסגל הפקולטה בשנת 2011, תיאר את מהפיכת הביזור בתחום ניטור הסביבה. “אם בעבר בוצע ניטור הסביבה על ידי מערכות ריכוזיות, שבהן המומחה יושב במרכז הבקרה הארצי ומקבל החלטות, הרי שכעת אנחנו מבינים שמדובר בתפיסה אנכרוניסטית. כיום מדובר ברשתות בקרה ענקיות, עם נתונים אינסופיים. בנוסף, לעתים הבעיות באזור מסוים אינן דומות לבעיות באזור אחר. לכן הפתרון חייב להיות מבוזר, אזורי – בכל אזור תהיה רשת ניטור משלו, עם מומחים משלו שיקבלו החלטות מבוססות-מידע במהירות וביעילות.” פרופ’ פישביין הציג גישה חדשה לניטור איכות המים בבארות, המסתמכת על נתונים קיימים. “הגישה שפיתחנו מאפשרת שיפור בניצול הנתונים הזמינים ללא השקעה כספית נוספת, ומספקת אפשרות להתראה מוקדמת על כל חריגה באיכות המים של הבארות המנוטרות. בסופו של דבר, האידיאל שלנו בתחום המים הוא לזהות ארועים חריגים לפני שהם מתרחשים, כדי שנוכל למנוע אותם.”

עוד הרצו בכנס פרופ’ יהודה עגנון (יצירת גלי מים ענקיים בהחזרה מקיר), פרופ’ יעל דובובסקי (מדידות ומידול של רחף חומרי הדברה), פרופ’ אורי שביט (מידול מערכת ההזרקה של המדוזה) ופרופ’ אלכס פורמן (מדידת זיהומי קרקע בשיטות גיאופיזיות).

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ' עודד רבינוביץ'

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ עודד רבינוביץ’

פרופ' ברק פישביין בכנס

פרופ’ ברק פישביין בכנס