“עלינו להגביר את האמון הציבורי במדע וליצור אקלים-ידע חיובי.” כך אמרה פרופ’ דומיניק ברוסארד מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בהרצאה בטכניון.

פרופ’ דומיניק ברוסארד

“האקדמיה חייבת לפעול למיסגור חיובי של המדע באמצעות חינוך פרו-מדעי, כיסוי תקשורתי אוהד ומאמץ מתמשך להנגשת המדע.” כך אמרה פרופ’ דומיניק ברוסארד, ראש המחלקה לתקשורת מדעי החיים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, בהרצאה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.
פרופ’ ברוסארד הסבירה כי “אמנם יש חשיבות רבה בהקניית אוריינות מדעית, כלומר ברכישת השפה המדעית באופן שמאפשר לאדם להתמודד עם נושאים מדעיים שהוא צורך בתקשורת. עם זאת, אנשים נוטים לגבש עמדות לגבי טכנולוגיות חדישות גם כשאין ברשותם מומחיות בתחומים המדעיים הרלוונטיים, ולקבל החלטות הנוגעות אליהן על סמך הֵיוּריסטיקות – כללי חשיבה פשוטים, שהם מעין קיצורי דרך מחשבתיים. הֵיוריסטיקות נשענות על גורמים רבים כגון ערכים, רגשות וייצוגי-המדע בתקשורת. ייצוג לדוגמה הוא ‘מזונות מהונדסים גנטית הם כמו המפלצת של פרנקנשטיין’ (Frankenfoods), כלומר יצור שיצא מכלל שליטה וחולל אסון. לכן חשוב שהקהילה המדעית תמסגר את המדע בתוך אקלים-ידע חיובי. עלינו להוביל להגדלת האמון במדע, באנשי מדע ובתחומים כגון ננו-טכנולוגיה. אסור לנו להסתפק בהוראה ובייצור ידע גרידא.”
פרופ’ ברוסארד הציגה נתונים המעידים על אמון הציבור במדענים, במדינות רבות. בארה”ב, למשל, חוקרים באקדמיה נמצאים בראש הטבלה של אמון הציבור, שבתחתיתה נמצאים ארגונים דתיים ו… הבית הלבן. לכן, החוקרים באקדמיה עשויים להתאים מאוד כדוברי הקהילה המדעית. “כשאתם מציגים בפומבי חידושים והמצאות עליכם למצוא קודם סלע משותף שתוכלו לעמוד עליו יחד עם בני השיח שלכם – ערכים משותפים שאתם חולקים – ורק אז להתחיל לפורר את החומה החוצצת ביניכם. עליכם להבהיר שאתם בני-סמכא אבל גם להיות קשובים, אכפתיים, פתוחים וישרים. הקהל שלכם חייב להיות משוכנע שאין לכם מניעים נסתרים.”
איך לעשות את זה? “גם את זה אפשר ללמוד,” אומרת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “כעת מתקיים בפקולטה, זו הפעם התשיעית, הקורס ‘תקשורת המדע: תיאוריה ומעשה’ הפתוח לכלל הסטודנטים בטכניון. בקורס הזה לומדים הסטודנטים להנגיש מדע בצורה שתאפשר דיאלוג פורה עם קהלים רחבים.”

פרופ’ אילת ברעם-צברי